מטה משה ס

ממני ונסלח לו אותו עון אמרו חנון המרבה לסלוח. כשאמר הקב"ה במצרים לישראל וגאלתי אתכם אמרו גאל ישראל כשריפא רפאל את אברהם אמרו רופא חולים. כשזרע יצחק ומצא מאה שערים אמרו מברך השניה. כשבא יעקב למצרים ונתקבצו השבטים עם יוסף אמרו מקבץ נדחי עמו ישראל. כשאמר הקב"ה למשה ואלה המשפטים אמרו מלך אוהב צדקה ומשפט כשטבעו המצרים בים סוף אמרו שובר אויבים ומכניע זדים. כשאמר ליעקב ויוסף ישית ידו על עיניך ובטח על דברו ואחר כך נתקיים אמרו משען ומבטח לצדיקי'. כשבנה שלמה בית המקדש אמרו בונה ירושלים כשעברו ישראל בים סוף ואמרו שירה אמרו מצמיח קרן ישועה. כשנאנחו ישראל ויזעקו ושמע ה' את נאקתם אמרו שומע תפלה. כשירדה שכינה במשכן אמרו המחזיר שכינתו. כשהכניס שלמה הארון לפני ולפני' ונענה נתן הודאה ושבח אמרו הטוב שמך ולך נאה להודות. כשנכנסו ישראל לארץ ונתקיים להם ונתתי שלום בארץ אמרו המברך את עמו ישראל בשלום ע"כ. והנה אנשי כנסת הגדולה תקנום שלא על סדר המאורעות רק כפי מה שהסמיכום על המקראות כדכתבתי לעיל והוא מבואר בתלמוד בפ"ב דמגלה. ומצאתי במדרש ותתפלל חנה מכאן אנו למדין שנשים חייבות בתפלה שכן חנה היתה מתפללת י"ח ברכות. רמה קרני בה' מגן אברהם. ה' ממית ומחיה מחיה מתים. אין קדוש כה' האל הקדוש. כי אל דעות ה' חונן הדעת. ונכשלים אזרו חיל הרוצה בתשובה. מוריד שאול ויעל המרבה לסלוח שמחתי בישועתך גואל ישראל. מקימי מעפר דל רופא חולי. שבעים בלחם מברך השנים. רגלי חסידיו ישמור מקבץ נדחי עמו ישראל. ה' ידין אפסי ארץ אוהב צדקה ומשפט. ורשעים בחושך ידמו מכניע זדים. וירם קרן משיחו את צמח דוד. ואין צור באלהינו שומע תפלה. אל תרבו תדברו גבוה שאותך לבדך ביראה. יצא עתק מפיכם הטוב שמך ולך נאה להודות. ויתן עוז למלכו עושה השלום. גם מתוך מדרש זה שמענו שברכות הללו היו מעולם ואנשי כנסת הגדולה תקנום על הסדר

קסב ולאחר שסיימו הציבור תפלתן יחזיר ש"ץ התפלה. וכתב מהרא"י בכתביו סימן ק"י החזן כשמתחיל י"ח בקול רם נראה שיש לו לחזור ולומר ה' שפתי. אבל שומע תפלה הואיל שכבר אמר קודם תפלתו אין צריך לחזור ולומר אפי' במנחה ומוסף מסתמא ה"ה שחרית וערבית שלא אמר תחלה קודם תפל עצמו דלא מפלגינן

קסג טעם חזרת התפלה שאם יש מי שאינו יודע להתפלל יכוון למה שהש"ץ אומר ויוצא בו. וגם כדי שיענו קדושה אחריו וע"כ צריך שלא יתחיל יחיד להתפלל אלא א"כ יכול לגמור קודם שהגיע ש"ץ לקדושה. ואם הוצרך להתחיל מכח שהשעה עוברת או כדי לסמוך גאולה לתפלה אזי עם הש"ץ מלה במלה כל הקדושה כמו שהש"ץ אומר וכן יאמר עמו מלה במלה לדור ודור וברכת שרע תפלה ואז חשיב כאלו הוא עצמו חתים בהאל הקדוש ובשומע תפלה ותו לא צריך לענות אמן כמו ש"ץ עצמו דאמן דהאל הקדוש ודשומע תפלה דינו כקדושה. וגם יכוון כשיגיע ש"ץ למודים יגיע גם למודים או להטוב שמך ולך נאה להודות כדי שישחה עם ש"ץ כן מסיק מהרא"י בתרומת הדשן

קסד מי שבא לבית הכנסת אחר קדושה אם יכול להתחיל להתפלל ולגמור קודם שיגיע ש"ץ למודים יתפלל ואם לאו לא יתפלל. וה"ה אם יכול להגיע למודי' או לא' מהברכות ששותים בהם כשיגיע ש"ץ למודים יתפלל ואם כבר קרא קריאת שמע וצריך להתחיל י"ח כדי לסמוך גאולה לתפלה ונזדמן ששליח ציבור הגיע למודים והוא עומד באמצע ברכות ישחה עמו אבל אם הוא בתחלתה או בסופה שאין שוחים בהם אין יכול לשחות א"ח סימן ק"ט: קסת

קסה וההיא דישחה דיה בשחיה לבדה אבל אם קרא ק"ש והגיע ש"ץ למודים ישחה ויאמר מודים. וכן ברכו וקדיש וקדושה ואמן יהש"ר ואמן דהאל הקדוש ודשומע תפלה. וחם יאמר מודים דרבנן ויתברך וישתבח בשעת ברכו מסקנת הפוסקים שאין לאומר' עיין בב"י בא"ח סי' ס"ו

קסו כתב הרשב"א יחיד העומד בתפלה וכשיגיע לקדוש' הוי הציבור אומר קדוש' דסידרא. דבר ברור הוא שאין אומרים קדושה עמהם שאין סדר הקדושו' אחת. אבל אם היחיד מתפלל תפלת יוצר וכשיגיע לקדושה ואמר שליח ציבור תפלת מוסף נמצא בשם הגאונים דיאמר עמו דשניהם קדושת י"ח וקדושות שוות הם

קסז צריך שיכוון כל יחיד ויחיד למה שאומר ש"ץ וכתב הר"ר דוד אבודרהם בשם הר"ר אברהם שושן שג' תפלות שאנו מתפללים בכל יום יש בכל א' י"ט ברכות ועולין ז"ן ברכות. וראה כמה גדול שכר המתפלל עם הציבור כי בתפלה א' שהתפלל עמהם נחשב לו שכר כמתפלל ערב ובוקר וצהרי' ביחי' כיצד תפלתו בלחש י"ט. וחיי' אדם שלא לדבר בעוד שמחזיר ש"ץ התפלה ושיכוון לשמוע ברכותיה ושומע בנגונה הרי י"ט ברכות אחרים. וחייב האדם לענות אמן על כל ברכה וברכה וארז"ל גדול העונה אמן יותר מן המברך הרי כאלו ברך י"ט ברכות אחרות. נמצא שבתפלה א' עם הציבור כתקנה נותנין לו שכר ז"ן ברכות. ובתפלת ערבית שאין ש"ץ מחזיר התפלה לפיכך תקנו לאחר השכיבנו י"ט פסוקי' וחתימ' בסוף תמצא בהם בין אזכרות ובין אמנים ל"ח. וי"ט ברכות של תפלת לחש הרי ז"ן ברכות בערבית ע"כ

קסח כתב אורח חיים וז"ל כתב הר"ר יונה העונה אמן אחר כל ברכה הרי הוא כמתפלל ב"פ. וארז"ל מי שהתפלל ולא כיון וחזר והתפלל מובטח לו שתפלתו נשמעת. ונא ישיח שיחת חולין בשעה שש"ץ מתפלל. ואם שח הוא חוטא וגדול עונו מנשוא וגוערין אותו עכ"ל

קסט כתב הרא"ש בתשובה כלל ד' שיש לגעור באותן המגביהים קולם ואומרים עם החזן תפלת י"ח וקדושה. והמזמרי' עם החזן נראה