מטה משה נז

קלב ששית סלח לנו ומה ראו לומר סליחה אחר תשובה כי ע"י התשובה הקב"ה סולח דכתיב וישוב אל ה' וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח. ואע"ג דכתיב נמי ושב ורפא לו א"כ הוה ליה למימר רפואה אחר תשובה האי רפואה לאו בתחלואי' אלא בסליחה וא"כ האי תיובתא סייעתא היא. ויש בה כ' תיבות כנגד כ' פעמים שכתוב בתורה ונסלח וסלחת

קלג שביעית ראה נא בענינו דאתחלת' דגאולה בשביעית ובמוצאי שביעית בן דוד בא. י"ח תיבות כנגד פסוק ונצעק אל ה'

קלד שמינית רפאינו ומה ראו לומר רפואה בשמינית א"ר מתוך שניתנה מילה בשמינית וצריכה רפואה קבעוה בשמינית. וכתב מורי מהר"ש ז"ל דאין לומר רפאינו ה' אלהינו כמו שכתוב בסידורים קדמונים אלא רפאינו ה' ונרפא כי פסוק הוא בירמיה רפאיני ה' וארפא וגו' רק בשינו מיחיד לרבים. וכן אין לומר ראה נא בעניינו מלשון הכתוב ראה עניי ועמלי ע"כ. ומה שכתוב שיש לומר רפאינו ה' ונרפא כן הוא הנוסח בטור א"ח ומוכח כן מתוכו ומתוך הכ"ל ב"ו שכתוב שש בה כ"ז תיבות וזהו לפי הנוסח רפאינו ה' ונרפא וכן הוא הנוסח בסידורי ספרדים אבל מה שכתוב שי"ל ראה בעניינו בכל נסחי הטורים חדשים גם ישנים לא מצאתי רק ראה נא וכן בסידורי ספרדים. גם הכלבו כתב שיש בו שמנה עשרה תיבות ואם לא נאמר מלת נא יהיו רק שבעה עשר משמע שגם בעל הספר ההוא סבר שי"ל ראה נא שלא כדעת מורי. ומהרר"ץ בדקדוק תפלה שחבר הסכים לדעת מורי ז"ל שכתוב ג"כ שא"ל ראה נא

קלה תשיעית ברכת השנים ומה ראו לאומרה בתשיעי אמר רבי אלכסנדרי כנגד מפקיעי שערים דכתיב שבור זרוע רשע ודוד אמרה בתשיעית. וכתב מורי ז"ל שי"ל ושבענו מטובך לא מטובה כי השביעה שיתברך המזון בבני מעיים אינו תלוי בגידול הארץ אלא בברכת ה' שישפיע השובע מאתו כדכתיב השם גבולך שלום חלב חטים ישביעך. וגם ברכת הטוב שייך בהקב"ה דכתיב יפתח ה' לך את אוצרו הטוב עכ"ל

קלו ואומרים השאלה והכי עניינ' לעולם כמה ימים שהיתה התקופה בתשרי כך תהיה שאלה בכסליו אך כשהשנה שלימה אז תהיה השאלה יום א' פחות בכסליו משהיתה התקופה בתשרי וסי' שפ"י "שלמים "פחות "יום הטעם לפי שמונים מיום ב' של ראש חדש ואין מן התקופה ועד השאלה אלא ס' יום לכן כחות יום. עוד סימן לשאלה באיזה יום שנפלה תקופת תשרי ממנה תמנ' ארבע ימים ובאותו יום רביעי תהיה השאלה בכסליו. כגון אם נפלה התקופה ביום א' אז תהיה השאלה ביום ד' וכן לעולם וסי' וא"ד יעל' וגו'

קלז כתב הרב בעל האשכול הטעם למה תקנו ז"ל גבורת גשמים מי"ט אחרון של חג ויום השאלה אינו רק בז' במרחשון או לס' בתקופה מפני שמי"ט אחרון ואילך זמן גשמים אע"פ שאינו צריכין כיון שחג זמן גשמי שנה ושינוי העתים חורף מן הקיץ צריכי' אנו להודות לפני הש"י בעת השנוי אבל השאל' לא נעשה עד עת הצורך ע"כ

קלח מסקנת הפוסקים דלא אמרינן מעת לעת אלא קי"ל לעולם בערבית יום ס' מתקופת תשרי מתחילי' לשאול ויום התקופה היא בכלל הס' ויום ס' כלאחר ששים ומתחילין לומר ותן טל ומטר בערבית שקודם יום ס' נמצא שמונים נ"ט ימים ומהתחל' יום ס' היא התחלת השאלה. וסי' חז"ל כט"ל אמרתי ר"ל לאחר מנין כט"ל ימים אומרים ותן טל. ואם יבא יום ס' בשבת מתחילי' בליל א' שא"א בשבת ותן טל ומטר

קלט אם שאל מטר בימות החמה מחזירין אותו וכן אם לא שאל בימות הגשמי' מחזירין אותו אפי' שאל טל. אבל אם שאל מטר ולא טל אין מחזירין אותו. ואם לא שאל מטר ונזכר קודם שומע תפלה אין מחזירין אותו ושואל בשומע תפלה. ואם לא נזכר עד אחר שומע תפלה אם עקר רגליו חוזר לראש. ואפי' לא עקר רגליו ואינו רגיל לומר תחנונים אחר שמנה עשרה חוזר לראש רוקח סי' שכ"ג. ואם לא עקר רגליו פסק בהלכות גדולות שחוזר לברכת השנים וכן כתב הרמב"ם ז"ל והראב"ד ז"ל ולזה הסכים הרא"ש ז"ל ובנו בטור או"ח סימן קי"ז. ואם נזכר קודם שהתחיל תקע בשופר אומר ותן טל ומטר ואח"כ תקע או"ח סי' קי"ד. וכן אם נזכר בין שומע תפלה לרצה אומר במקומ' דכל שלא התחיל רצה כאלו לא מסיים שומע תפלה

קמ ולענין אם מסופק אם אמר השאלה אם לאו דינו כמו בהזכרת הגשם. ואם אמר צ' פעמים אז אם ספק אם אמר אם לאו אינו חוזר לראש וכן כתב התשב"ץ סימן רכ"ה

קמא כתב הטור בסי' קי"ז וז"ל שואלים עד תפלת מוסף של יו"ט ראשון של פסח כל זמן שמזכירי' הגשמים ויחידי' הצריכים למטר אח"כ שואלי' בשומע תפלה. אפי' עיר אחת גדולה כנינוה כיחידי' דמו ושואלים אותו בשומע תפלה. אבל ארץ אחת כולה כמו ספרד בכללה או אשכנז בכללה אם צריכים למטר אח"כ כתב א"א הרא"ש ז"ל בתשובה שאלה שיכולים לשאול אחר כך בברכת השני' כפי הצורך להם. וכתב מהרי"א שמאחר שהרא"ש ז"ל כתב באותה תשובה שאף עפ"י שהוא יחיד היה יכול לשאול מאחר שזה הדבר הוא צורכי רבים אלא כדי שלא יהא נראה שהם כאגודות אגודות נראה מכאן ראיה שאם היחיד טעה ושאל גשם בזמן שהי' מן הדין לשאול שלא יחזיר מאחר שהאמת נר' כדברי הרא"ש. ואפי' ביחיד יש לו מקום להתפלל אלא מהסבה הנזכרת היכא שהתפלל בדיעבד שאין בכאן זאת החורבה נראה שאין לו לחזור וצריך עיון עכ"ל. וכן הסכים מהר"ם בש"ע שכתב וז"ל ומיהו אם בארץ אחת כולה הצריכים מטר בימות החמה טעה בה יחיד ושאל מטר בברכת השנים אינו מחויב לחזור ע"כ. ונראה מזה ג"כ שאם טעה מז' במרחשון עד ס' אחר התקופה שא"צ לחזור כי כל הארצות צריכים מים בההיא שעתה כמ"ש הרא"ש בתשובה הביאו הטור או"ח סימן קי"ז ויש לסמוך בדיעבד אסברת הרא"ש. ומאחר דאיפסק הלכתא כרבן גמליאל בארץ דמתחילין בז' במרחשון כדי הוא לסמוך עליו בדיעבד אף בהארצות הללו מאחר