מטה משה מט

פו בברכת יוצר אור י"ל מעריצים ומקדישים כולהו במ"ם ולא בנו"ן וראיה ממה שכתב בא"ח שיש להפסיק בין ממליכים ובין את מסתמא כולהו נמי במ"ם וכן כתב מהר"י וייל בדיניו סימן ל"ד. ויש נוהגים לעמוד כששליח צבור אומר וממליכים את שם האל והמלך הגדול ויש נוהגי' לעמוד עד והנורא כי האל המלך הגדול הגבור והנורא ר"ת בגימ' כ"ו כמספר שם של הוי"ה ואין למנהג הזה יסוד ועיקר

פז ואח"כ מתחיל ברכה שניה של ק"ש אהבה רבה ואינה פותחת בברוך לפי שהיא סמוכה לחברת'. וענין ברכה הסמוכה לחברתה עיין לקמן בדיני תפלה. וכתב הרב רבי אשר ולפיכך סמכו אהבה רבה ליוצר המאורות שבה מזכיר יחוד שמו של הקב"ה ונתינת התורה המאירה מכל המאורות שהשמש אינה מאירה רק ביום והתורה מאירה ביום ובלילה ואחזו דרך המשורר במזמור השמים מספרים כבוד אל שהזכיר יצירת המאורו' וסמיך ליה תורת ה' תמימה ואח"כ עדות ה' נאמנה שאנו חייבים להעיד על יחודו האמתי כ"ז מל' הרב ר' אשר ז"ל

פח גרסינן במדרש תנחומא אמר רבי מאני לא תהא ק"ש קלה בעיניך מפני שיש בה רמ"ח תיבות כמנין אברים שבאדם ומהם ברוך שם כבוד מלכותו לעילם ועד. אמר הקב"ה אם שמרת את שלי לקרותה בעונתה אני אשמור את שלך לכן דוד מקלס שמרני כאישון בת עין אמר ליה הקב"ה שמור מצותי וחיה יכתב הרוקח על כן מצרפי' אל מלך נאמן וברוך שם כבוד מלכותו להשלים רמ"ח כי בתורה שמע עד בשעריך מ"א תיבות. והיה אם שמוע קכ"ב. ציצית ס"ט הרי רל"ט כנגד אברים שבגוף. ובראש ט' אברים כן מוסיפין ט' תיבות אל מלך נאמן ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד עכ"ל. וזהו לפי מנהג קדמונים אבל אח"כ בטלוהו כדי שלא יפסיק בין הבוחר בעמו ישראל לשמע ותקנו במקומו שיחזיר ש"ץ ה' אלהיכם אמת דהכי איתא בספר התקונים תקון י"א ואיהו כלילא מ"ד פרשיית' דק"ש דאינון רמ"ח עם אל מלך נאמן ובגין דלא עבדין הפסקה תקינו לאחזרה שליחא דצבורא ה' אלהיכם אמת ע"כ. וכן כתב בספר הזוהר פ' וירא דבק"ש אית רמ"ח תיבין עם ה' אלהיכם אמת

וכן כתוב במדרש הנעלם פתח ר' יודא ואמר רפאות תהיה לשריך וגו' התורה היא רפוא' לגוף ולעצמות בעה"ז ובעה"ב דאמר רבי נהוראי אמר רבי נחמיה בק"ש רמ"ח תיבות כמנין אבריו של אדם והקורא ק"ש כתקנה כל אבר ואבר נוטל תיבה אחת ומתרפא בו ודא רפאות תהי לשריך. אדהכי מטא ההוא ינוקא לאי מאורחא ויתיב קמייהו שמע אילין מילין קם על רגלוי ואמר הלא אין בקריאת שמע שם אלא רמ"ה תיבות אמר ליה ר' חייא תיב ברי. יתיב אמר ליה ברי שמעת בהאי מידי. אמר כך שמעתי מאבא בק"ש יש רמ"ח תיבות חסר תלת למנין חבריו של אדם מאי תקנתיה תקנינו שיהא שליח צבור חוזר ג' תיבות ומאי ניהו ה' אלהיכם אמת כדי להשלים רמ"ח תיבות על הקהל וכדי שלא יפסיק לאמת לא פתות ולא יותר משלש. אדהכי אתי רבי יודא בריה דר' פנחס ויתיב אמר ליה במאי עסיקתו אמרו ליה במילי דק"ש הכי והכי אמר ההוא ינוקא. אמר ודאי הכי אמר רבי יוחנן בן נורי ורבי יוסי בן דורמסקית משמיה דרבי עקיבא חסידים הראשונים תקנו ק"ש כנגד עשרת הדברות. וכנגד מנין אבריו של אדם והא חסרו מהם למנין שלש אבריו של אדם תקנו שיהא ש"ץ חוזר ומשלים אותם ומאי ניהו ה' אלהיכם אמת. בתפלה תקנו שלש ברכות ראשונות וג' ברכות אחרונו'. בק"ש ג' שמות בראשונה ה' אלהינו ה' אחד. ג' שמות באחרונה ה' אלהיכם אמת. וכל האומר ק"ש כה"ג בידוע שאינו ניזוק כל אותו היום. וכל האומר ק"ש שלא עם הצבור אינו משלים אבריו מפני שחסר הג' תיבות ששליח צבור חוזר. ומאי תקנתיה יכוון בט"ו ווי"ן דבאמת ויציב ועם כל דא היה קורא עליו אבא מעוות לא יוכל לתקון וחסרון לא יוכל למנות. אותם ג' תיבות דק"ש ששליח צבור חוזר לא יוכל להמנות אותם לתשלום רמ"ח כשאר הצבור עכ"ל וכתב מהרי"ק שענין הכוונה בט"ו ווי"ן היא לפי שט"ו פעמים וי"ו עולה צ' ושם הוי"ה עולה כ"ו ועם ד' אותיותיו עולה ל'. ג' פעמים ל' עולה צ' הרי שמכוון בט"ו ווי"ן אלו לג' שמות ומהר"ר מאיר בן גבאי כתב כי ט"ו ווי"ן עולים אמן עם המלה ואמרינן בפ' כל כתבי מאי אמן א"ר חנינא ת"ל מל"ך נאמ"ן. ומהר"ר משה ז"ל כתב כי עולים צ"א עם המלה והוא כמנין השם בקריאתו ובכתיבתו והוי כאלו אמר ה' אדני אמת ואני מצאתי כי ט"ו ווי"ן. עולה צ' וצ' הוא ג' למדי"ן וצורת הלמ"ד כ"ו כזה ל' הרי ג' פעמים כ"ו כאלו אמר ג' פעמים שם של הויה שעולה כ"ו וחלו ג' שמות הם כנגד ה' אלהיכם אמת. וכתב הצרור המור פרשת בראשית ופ' תבא כנגד שם ה' שהוא נאמן באו החמשה ווי"ן הראשונים והם ויציב ונכון וקיים וישר ונאמ"ן. וכנגד אלהיכם שהוא נורא תהלות באו ה' ווי"ן האמצעים והם ואהוב וחביב ונחמד ונעים ונור"א. כנגד אמת שיופי כל הדברים הוא האמת באו ה' ווי"ן האחרוני' והם ואדיר ומתוקן ומקובל וטוב ו פ"ה כחומר כן דברת יפה דברת אמת שלא אוסיף עוד ראות פניך. והמכוון בזה כאלו אמר ה' אלהיכם אמת. ובלילה שלא יש ווי"ן תקנו בפסוקים שהוסיפו בידך אפקיד רוחי פדית' אותי ה' אל אמת שהוא במקום ה' אלהיכם אמת ע"כ. ובספר מאה שערים מצאתי דבערבית יכוון בוי"ו דואמונ' דוא"ו מלא ג' אותיות וא"ו וא"ו בכלל ר"ל מא' ועד וא"ו בגימ' אהיה ב' ווי"ן ב' פעמים אהיה וצורת האל"ף כ"ו כזה א הרי כאן ג' שמו' וכתב מהר"ם בן גבאי דכן מצא בספר קנה. ואי לא מסתפינא הייתי אומר דיכוון במלת אמונה שהוא מלשון אמן ואמן בגי' ה' אדני כאלו אומר ה' אדני אמת

הבט נא וראה כמה צריך להזהר להתפלל עם הציבור לכוון במה שחוזר ש"ץ כדי להשלים איבריו. ומי שהוא חסר מהם הרי הוא פגום בגופו ואין ברכה שורה על דבר פגום. והמתפלל יחידי אפי' יכוון בט"ו ווי"ן שאמר קרינ' ביה וחסרון לא יוכל להמנות. וצריך דם להמליך מלכו של עולם על כל אבריו ולא יהיה אבר מאבריו פנוי מעול מלכות שמים. ודע שכל תיבה מכל תיבות קריאת שמע כדמיון נר לפי שהם כנגד רמ"ח