מטה משה מב

עכ"ל ואף מי שמקצר בברכות שיר זה כל אפי שוי שיש לאומרו בניגון ובנעימות

מז ואחר זה כתב מורי ז"ל שלא לומר מי ימלל כו' אלא מיד הודו לה' קראו ויש להפסיק בין ואלילים ובין וה' שמים עשה שלא יהא נר' כחוזר למעל'

כח כתב בספר ת"ח שמזמור לתודה מצוה למשוך אותה בנגינה ולנגן כדאמרינן כל השירות עתידות ליבטל חוץ ממזמור לתודה וכן כתב הכלבו וכ' המך לדבר שאמר דוד ענו לה' בתודה כמו וענו הלוי'

מט ונהגו לומר יהי כבוד והפסוקים אחרים קודם תהלה לדוד ויש בהם כ"א אזכרות כנגד כ"א פסוקים שבתהלה לדוד

נ ואומר תהלה לדוד ונהגו לומר קודם לכן אשרי יושבי ביתך משום דאיתא פ' אין עומדין תניא המתפלל צריך שישהה שעה אחת קודם שיתפלל דכתיב אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה. וכתבו התוס' ולפיכך תקנו לומר פסוק זה קודם תהלה לדוד לאפוקי מפני דאמרו אשרי הרבה וכן היה נוהג מורי ז"ל בפת המנחה היה אומר רק אשרי יושבי ביתך ומדלג אשרי הכם שככה לו בשחרית היה מדלג שניהם ומתחיל תהלה לדוד כי תאחר שלא נתקן אלא כדי שישה' שעה אחת קודם שיתפלל לכן לא היה אומר אותה אלא בעת המנחה קודם התפלה. והעולם נוהגים לומר אשרי העם שככה כי היכא דתהוי ג"כ אשרי לרמז מי שאמר ג"פ תהלה לדוד בכל יום מובטח שהוא בן עה"ב

נא תניא אמר ר"א ברבי אבינא כל האומר תהלה לדוד ג"פ בכל יום מובטח לו שהוא בן פה"ב ואוקמינן משום דאיתא בה אל"ף בי"ת ומשום דכתיב ביה פותח את ידיך. וכתב ר' ישעיה ז"ל שמעתי טעם בדבר שבכל התהלה יש ווי"ן באמצע חוץ מב' פסוקים שחין בהן ווי"ן חנון ורחום ה' ארך אפי' וגדול חסד. קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראהו באמת סימן לדבר בר"ת ח"ק א"ל ח' מחנו"ן ק' מקרו"ב הרי ח"ק. א' מאר"ך למ"ד מלכ"ל הרי א"ל לומר חק אל הוא לאומרו בכל יום. ועוד אני אומר שהוא חק אל חק בגימ' גיהנ"ם ורמז לך שכל האומרו ג"פ בכל יום אינו רואה פני גיהנם וזהו חק אל. וכתב מהר"ם מרקנטי דמאשרי עד לעולם ועד תרי"ג אותיות ללמד שכל האומר תהלה לדוד בכל יום כאלו קיים תרי"ג מצו'. ולא דק בחושבנין כי הם תר"ם אותיות מן ארוממך אלהי וכתב הרוקח שהוא כנגד תרי"ג מצות וכ"ז אותיות התורה

נב ונהגו לומר אחריו ואנחנו נברך יה וכתב רב עמרם לשלשולי הללויה בתר הללויה ומה שאנו מוסיפים ואנחנו כו' אף אם אומרים אותו בלא שום מזל מזמורים י"ל כיון כשאמרו עם הללויה תקנו לומר פסוק זה. גם כשאמרו לבדו לא ראו לחסרו שלא לחלק בקריאת המזמור זה בין פעם לפעם. והכלבו כתב בשם מר"ן הלוי הטעם לפי שאמרו כל האומר תהלה לדוד בכל יום ג"פ מובטח לו שהיא בן עה"ב לפיכך אחר שאמר תהלה לדוד אנו אומרים ואנחנו נכרך יה מעתה ועד עולם כלומר שנזכה לאומרו לעה"ב עכ"ל. וכן משמע מפי' רבינו בחיי שיש לומר ואנחנו נברך כו' שכתב בפ' ואתחנן דמדרך השכל כל נברא מחויב לעבוד בוראו ולשבח אותו אבל לא כישראל. הוא שאמרו רז"ל הללו את ה' כל גוים שבחוהו כל האמים כ"ש אנו שגבר עלינו חסדו וכן מצינו שהעכו"ם אינם ראוים להזכיר השם המיוחד ולא לברך אותו כי אם ישראל וזהו שאנו אומרים תהלת ה' ידבר פי ויברך כל בשר שם קדשו ואנחנו שיש לט ידיעה בשם המיוחד נברך יה כלומר השם הנסתר והמיוחד. ומה שלא הזכירו שלם הכוונה בו שאנחנו נברך אותו בעולם הזה ובעולם הבא שנבראו ביו"ד ה"א ועל כרחך אומרי' מעתה ועד עולם

נג ואומרים פסוקי דזמרא והם הללויה בתר הללויה ועתה אבאר לך למה נקראים פסוקי דזמר' והט אלי אזנך ושמע. ואתה דע לך כי מן הארץ ועד לרקיע אין שם מקום פנוי אלא הכל מלא גדודים והמונים יש מהם טהורים ובעלי חסד ויש למטה כמה בריות טמאות מזיקות ומקטרגות וכלם עומדים ופורחים באויר ואין מן הארץ עד לרקיע מקום פנוי אלא הכל מלא המונים המונים. מהם לשלום. מהם למלחמה. מהם לטובה. מהם לרעה. מהם לחיים. מהם למות. ועל דבר זה מיוסד שיר של פגעים יושב בסתר עליון וגו'. כי הוא יצילך מפח יקוש באברתו יסך לך לא תירא מפחד לילה מדבר באופל יהלוך כי מלאכיו יצוה לך וגומר. וכל המחנות האלו בין השמים והארץ דוגמא ההולך בדרך מקום סכנה. כך תפלתו של אדם עוברת בין אלו הכחות ועולה לרקיע אם יש בו זכות לא יפגעו לסטים בתפלתו. ואם אין בו זכות כמה פגעים ומשחיתים פוגעים בהם בדרך. לפיכך על דרך זה תקן דהע"ה הזמירות כדי לפנו' דרך לתפלה לעבור כי כל אותן הכתות הן כמו ענן מעכבים לעלות התפלה ועל זה חמר הכתוב סכותה בענן לך מעבור תפלה. וכשבא דהע"ה והתקין הזמירות בהיות אדם מסדר אותן הזמירות אזי מסתלקים והולכים להם אותם המשחיתים והמעכבים ונקראו זמירות מלשון מזמר שנאמר וכרת הזלזלים במזמרות ועל זה אמר דוד המלך ע"ה זמירות היו לי חקיך בבית מגורי. כלומר באותן המקומות שאני הייתי מתיירא בדרך והנה לי פחד ומגור אותה הזמירות כורתים אותה והברחתים. ולפי דרך זה נאמר ברן יחד ככבי בוקר ויריעו כל בני אלהים ועניין רנה הם הזמירות הנאמרים בבוקר ואז יתפזרו ויתנעעו כל בעלי הדין הקשה הנקראים אלהים ולשון יריעו מלשון רועה התרועעה הארץ לכן צריך ליזהר שלא לדבר בין הזמירות הללו עד אחר תפלת י"ח ולכוון מחשבתו כראוי שלא יתעכב תפלתו. ואם סח בנתיים נתבטלה הכוונה וחוזרי' אותה גדודים לערוך מלחמה אתו לעכב תפלתו. וזה שאמרו בירושלמי השח בין ישתבח ליוצר אור עבירה היא בידו וחוזרים אותו ממערכי מלחמה ר"ל אותה גדודים אשר המה מערכי מלחמה שכבר התפזרות פסוקי דזמרה ואם שח חוזרים מאותן מערכי מלחמה לעכב תפלתו מספיק למבין

נד ואחר פסוקי דזמרה אומרים ברוך ה' לעולם אמן ואמן מפני שבאלו המזמורי' שלמעלה