מטה משה מ

אפי' שעה א' וקאי אשעת יציאתו לאויר העולם שאם היה נשאר פיו סתום או טיבורו פתוח אפי' שעה א' אינו יכול להתקיים כדאיתא במסכת נדה יצא לאוי' העולם נפתח הסתום ונסתם הפתוח שאלמלא כן א"א להחיות אפי' שעה א' ומשמע דבחדא מנייהו לא היה יכול לחיות אפי' שעה א'. ונוסח הספרדים כדעת הטור. ונוסח האשכנזים כדעת מהר"ם ז"ל

לה בנוסח הברכה זו הוא רופא חלי כל בשר וכ' מהר"י קארו ע"ש הנקבים שברא בו להוציא פסולת מאכלו כי אם יתעפש בבטן ימות והוצאתו היא רפואה כך הוא בשלחן ערוך ותמהני שהרי המקור דההיא פירושא הוא הרר"ד אבודרהם והוא עצמו לא כתב רופא חלי רק רופא כל בשר כי עדין לא הגיע לחליות רק אם יתעפש בבטן והוצאתו היא רפואה שלא יבא לידי כך לכן נכון שאין לומר כי אם רופא כל בשר כנוסח הספרדי וכן משמע בפ' הרואה דגרסי' התם מאי חתים אמר רב רופא חולי אמר שמואל שוינהו אבא לכולהו עלמא קצירי אלא רופ' כל בשר רב ששת אמר מפליא לעשות אמר רב פפא הלכך נמרינהו לתרוייהו רופא כל בשר ומפליא לעשו' גם מהר"ר אברהם מפראג התמיה על נוסח שלנו שהוא רופא חלי כל בשר וכן מורי ז"ל לא היה אומר רופא חלי כל בשר

לו ונוהגים לסדר ברכת התורה מיד אחר ברכת אשר יצר ותמהני על מנהג זה דאם נוהגים כך על דעת הטור א"ח שנהג כך דאין לומר פסוקים קודם ברכת התורה א"כ למה אנו אומרים מה טוט ושאר פסוקים קודם ברכת התורה אלא צריכין לומר דאין לחוש כיון דאין אומ' אותו דרך לימוד רק דרך בקשה ורצוי כמ"ש האגור בשם מהר"י מולין א"כ גם ברכת התורה נאמר קודם פ' התמיד כי שם נתקנה. והרוצה לצאת ידי כולם אזי בקומו ממטתו יטול ידיו ויברך אשר יצר מיד וברכת התורה ויאמר ברכת כהנים ואלו דברים כו' ואלהי נשמה עד לפגרים מתים ובבואו לב"ה יברך ענ"י וסדר הברכות כולם ואז הוא יוצא לדעת כולם: (אבל מנהג אשכנז נוהגין לברך ברכת התורה קודם פ' התמיד)

לז המשכים בבוקר ללמוד קודם שילך לב"ה יש לו לברך ברכת התורה דלא כר"מ ורבי יונה שכתבו שברכה של אתמול פוטרת עד שחרית וכשבא לב"ה אין לו לחזור ולברך אע"פ שהקור' בתור' חוזר ומברך אשר בחר כנו אע"פ שכבר בירך לא דמי שאותה ברכה נתקנה על קריאתה בציבור כמו שתקנו ברכה לאחריה. ולא זו אם כבר בירך דהפסיק בברכות ותפלות שצריך לברך על קריאת התורה אלא אפי' אם איחר לבא לב"ה עד קריאת התורה והתחיל בברכות וכשיסיים ברכת התורה מיד קראוהו לקרות בתורה דהוי אמינא היאך יברך ברכה א' פעמים בזה אחר זה בלי הפסק בנתיי' אפ"ה כתב הטור בסימן קל"ט בשם הרא"ש דיש לו לברך כי לא חלקו חכמים. וכתב עוד אבל אם קראוהו לקרות בתורה קודם שיברך ברכת התורה ודאי נראה שאין לברך שנית דלא גרע ממי שרוצה ללמוד מיד אחר ק"ש ותפלה דנפטר באהבה רבה. וכתב מורי מהר"ש ז"ל אבל מ"מ אינו דומה ממש דמי שנפטר באהבה רבה ולומד אחריו סיד אינו מברך כלל אבל הכא אינו מברך אשר בחר בנו אבל מברך אשר קדשנו במצותיו וצונו לעסוק בדברי תורה. והערב נא כו' עכ"ל

לח נוסח הברכה אשר קדשנו במצותיו וצונו לעסוק בדברי תורה והערב נא כו' בוי"ו בא"י אמ"ה אשר בחר בנו וכתב הר"ר יונה ברכת אשר בחר בנו פותחת בברוך מפני שדרך הוא לאומר' בפני עצמ' כשמברכין על התורה

לט נשאל למהר"י מוינ"א אדם שמשכי' קודם התפלה לכתוב אם חייב לברך ברכת התורה. והורה לחיוב רק שלא יהיה אגרת הרשות תשב"ץ וכן הוא באבודרהם

מ מצאתי בספר ישן נושן קודם שיתחיל אדם ללמוד יאמר בתחלה ח' פעמים הח' של תמני' אפי' והוא חלקי ה' אמרתי וגו' עד חסדיך ה' מלאה הארץ חקיך למדני ויאמר

יה"ר מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי בשמנה פעמים שאמרתי הפסוקים לפניך שתפתח לבי בתורתך ותצוה למטטרון שר הפנים אשר שמו זגנזאל לפי שכל גנזי חכמה מסורים בידו ולרוזיאל רבו של אדם הראשון. וליופיאל רבו של שם. ולצדקיאל רבו של אברהם אבינו. ולרפאל רבו של יעקב ולגבריאל רבו של יוסף. ולמלתיאל רבו של אליהו שילמדוני תורתך ויהא לבי כפתחו של אולם להגות בתורתך ויהיו דברי תורתך מונחים בפי כשלחן ערוך וכמעיין הנובע ויהיה תורתך שמורה בלבי שלא אשכח ואהיה כבור סיד שאינו מאבד טפה ואשחיר ואעריב ככתוב לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה למען תשמור לעשות כל הכתוב בו כי אז תצליח את דרכיך ואז תשכיל

ואח"כ יאמר ברכת התורה

מא ואומרים פ' התמיד ובשבת מוסיפין וביו' השבת שני כבשים ובר"ח מוסיפין ובראשי חדשיכם והכל בו כתב שאין מוסיפין בר"ח פ' ובראשי חדשיכם ולא במועד פ' המועד לפי שקורין אותה בתורה אבל פ' התמיד שאין קורין אותה בתורה שאין מוציאין בכל יום ס"ת ולא מוסף שבת לפי שאין בו אלא ב' פסוקים לכך נהגו לאומרו בכל יום ופ' שבת בכל שבת עכ"ל

הנה והוא מדברי התו' פר' הקורא וכתבו עי"ל לפי שצריך להפטיר בכל שבת מעניינו של יום ואי קורין בכל שבת א"כ יהא צריך להפטיר בכל שבת בדסליק מיניה והיינו בשבת וא"כ יהיו כל ההפטרות מעניין אחד. ועי"ל לפי שלעולם אין קורין בס"ת בניי' בקרבנות אלא באותן שבאין לכפרה כדפירש בפ' בני העיר שקורין בהן בי"ס ומהני כאלו הקריבום אבל קרבנות שבת אינן באין לכפרה ומ"ה אין קורין בהן ע"כ. ומנהג אשכנז לומר ובראשי חדשיכם בר"ח ויש מי שכת' שאומ'