מטה משה לט

וארז"ל כל זמן שיהיו בעיניך יהיו שנים ולכך כשחולץ חולץ של ראש תחלה ויניחם בתיק ואח"כ יחלוץ של יד ויניחם על של ראש ועתה כשירצה להניחם ונמצא של יד תחלה שאם יניחם תחת של ראש היה צריך להעביר על המצות וכתב בספר מערכת אלהים שצריך לחלוץ תפלין של ראש מעומד

כה אמר רבא אסור למיחלץ תפלין קמיה רביה דכתיב וירם יד במלך ואמר ר' יוחנן שחלץ תפלין לפניו ופרש"י שהיה לו לפנות לצד אחר מפני אימות מלכות ולחלוץ שלא בפניו. וכ' עוד דטעמא מפני שהוא עגלה ראש והוא זלזול לפני המלך ומזה הטעם אמרו בשימושא רבא שהתלמיד עושה חוצפה כשמגלה ראשו ומהאי טעמא מיחה לנו התלמידים אדוני מורי הגאון מהרש"ל ז"ל שלא לחלוץ תפלין בפני ס"ת לפי שהוא זלזול לס"ת שמגלה ראשו כנגדה אלא מי שרוצה לחלוץ תפלין צוה לסלק עצמו לצדדים ויחלצם

כו מעשה וגזרו על ישראל שלא להניח תפלין והיה אלישע בעל כנפים לובש. פעם אחת אחזוהו השומרים והיה תפלין בידו ובראשו כיון שראה אותם נוטלן מעל ידו ומראשו ונותנן בחיקו א"ל מה בחיקך אמר להם כנפי יונה ונעשה לו נס ונראו להם כנפי יונה ונמלט מידם וע"כ קראוהו אלישע בעל כנפים וכתב בספר תוסר על כן נהגו לכורכם בכנפים זכר למעשה אלישע בעל כנפים

דיני הנהגות בבהכ"נ ודיני ברכות ופסוקי דזמרא

כז קבלה הוא מר' יהודא החסיד ז"ל אדם היוצא מביתו שחרית קודם שיתפלל יש לו לומר פסוק זה שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד

כח וכשיכנוס לבהכ"נ ירוץ כדאי' בברכו' אמר רבי חלבו אמר רב הונא היוצא מב"ה לא יפסיע פסיעה גסה אמר אביי לא אמרן אלא למיפק אבל למיעל כ"ש דרהיטנא שנאמר ונדעה נרדפה לדעת את ה' ואיתא נמי התם אריב"ל לעולם ירוץ אדם לדבר מצוה ואפילו בשבת שנאמר אחרי ה' ילכו כארי' ישאג

כט ובבואו לבהכ"נ נוהגים לומר מה טובו כו' כדכתוב בסידורים ומצאתי כתוב שתקנו רבנן י"ג השתחוואות כמו שהיו במקדש כנגד י"ג פרצות שפרצו יונים כדאי' במס' שקלים וכן כ' ר' אביגדור קר"א ז"ל מה טוב אוהליך יעקב משכנותיך ישראל לכן כה אמר ה' הרחקתי' בגוים וכו' הפיצותם בארצות ואהי' להם למקדש מעט בארצו' אשר באו שמה. ה' אהבתי מעון ביתך מקום משכן כבודך. ואני תפלתי לך ה' עת רצון אלהים ברוב חסדך ענני באמת ישעך אני קראתי כי תענני אל הט אזנך לי שמע אמרתי. אני בצדק אחזה פניך אשבעה בהקיץ תמונתך. ואני ברוב חסדך אבא ביתך אשתחוה אל היכל קדשיך ביראתיך. אשתחוה אל היכל קדשך ואודה את שמך על חסדך ועל אמיתך כי הגדלת על כל שמך אמרתיך. בתו ונשתחוה ונכרעה נברכה לפני ה' עושינו. נבואה למשכנותיו נשתחוה להדום רגליו. רוממו ה' אלהינו והשתחוו להדום רגליו קדוש הוא. רוממו ה' אלהינו והשתחוו להר קדשו כי קדוש ה' אלהינו יזכרו וישבו אל ה' כל אפסי הארץ וישתחוו לפניך כל משפחו' גוים. כל הארץ ישתחוו לך ויזמרו לך יזמרו שמך סלה. יבושו כל עובדי פסל המתהללים באלילי' השתחוו לו כל אלהים. אכלו וישתחוו כל דשני ארץ לפניו יכרעו כל יורדי עפר ונפשו לא חיה. כל גוים אשר עשית יבואו וישתחוו לפניך אדני ויכבדו לשמך. הבו לה' כבוד שמו שאו מנחה ובאו לפניו. השתחוו לה' בהדרת קודש חילו מלפניו כל הארץ אף תכון תבל בל תמוט

ל ואחר כך כשישב יאמר אלו ב' פסוקים אשרי יושבי ביתך משום דילפינן מיניה שצריך אדם לישב שעה א' קודם שיתפלל ומוסיפין אשרי העם שככה לו כו' ותו לא וכן היה נוהג מירי הגאון ז"ל דאין לנו לומר תהלה לדוד רק ג' פעמים בכל יום ולא ד' פעמים

לא ואחר כך מתחיל השליח ציבור אדון עולם והוא שיר נאה ומעילה ומצאתי כתוב כל מי שמכוון בעת התחלת אדון עולם כתב רבי יוד החסיד ורב האי גאון ורב שרירא גאון ערב אני בדבר שתפלתו נשמעת ואין שטן מקטרג על תפלתו ואין לו שטן ופגע רע בר"ה וביה"כ בתפלתו ואויביו נופלי' לפניו וי"א אף יצה"ר משלים אתו ועליו אמר שלמה המלך עליו השלום ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו ע"כ ואפשר שמזה נתפשט המנהג שאומרים אותו קודם כל ברכה ותהלה

לב ואחר כך מתחיל הש"ץ לברך ברכת ענ"י בקול רם והקהל עונין אמן ואח"כ מברכין גם הם ונשאל גדול הדור מהר"י מולין לקהלת אשכנז שנוהגים הזקנים בהשכמה בבהכ"נ לברך ברכ' ענ"י בקול רם ואחד הוא המברך וחבריו עונים אמן ואח"כ מברכין האחרים ג"כ פעם אחרת ענ"י בקול רם למה לא יצאו בפעם ראשונה באמן שענו. השיב כי אכ"פ שענו אמן יכולים לחזור ולברך מאחר שהאחד שהוא מתחיל לברך אינו מכוון להוציא כי צריך כוונת המברך והשומע ואפי' אם השליח ציבור יכוון להוציא מי שאינו בקי מכ"מ המברכים אחריו אינן מכוונים לצאת ידי חובתן בברכתו עד כאן לשונו

לג ואחר כך נוהגים לברך ברכת אשר יצר ואפשר משום דנוהגים לברך ענ"י ואשר יצר בין עשה צרכיו בין לא עשה צרכיו וכשם שברכת ענ"י ממתינים לברך אותה בב"ה מפני עמי הארצים שאינם יודעים לברך כמו שכתב האגור בשם מהר"י מולין כך ממתינים ג"כ בברכה זו לברך אותה בב"ה וכן היה נוהג מהר"ם ז"ל שלא היה מברך בבוקר פנ"י ואשר יצר עד בואו לב"ה. אכן מורי ז"ל היה מברך בביתו ברכת אשר יצר. וברכת ענ"י היה ממתין לברך עד בואו לבהכ"נ ומי שנוהג אחריו לא יברך אשר יצר בבית הכנסת

לד בברכת אשר יצר לא היה אומר מהר"ם מרוטנבור"ג אפי' שעה א' כי אע"פ שנסתמו יכול להיות יותר משעה א' כמו שכת' התשב"ץ והר"ד אבודרהם והכלבו בשמו. אבל דעת הטור דש"ק