מטה משה לה

כל אתים שדרשת' מה תהא עליהם אמר להם כשם שקבלתי שכר על הדרישה כך קבלתי שכר על הפרישה עד שבא ר"ע ודרש את ה' אלהיך תירא לרבות ת"ח, ומצינו שחכמי ישראל וגדוליהם היו מבקשים לראית כל ת"ח שימצאו ומכבדים אותו מה יש לעשות בזמן הזה שנתמעטו בעונותינו ולא נשאר מהם בכל ישראל אלא א' מעיר ושנים ממשפחה ויש לנו ללמוד מרבינו הקדוש שאע"פ שהיה נשיא ישראל וגדול הדור בכל מקום שהיה הולך היה שואל אם היה ת"ח בעיר לראותו כדגרסינן בפרק קמא דחגיגה רבי ורבי חייא הוו אזלי באורחא כי מטו לההיא מתא אמרי איכא צורבא מרבנן הכא דניזול ונקבל אפיה אמר להו איכא ומאור עינים הוא אמר ליה רבי חייא לרבי תיב אתה ד"א תזלזל בנשיאותך איזל אנא ואקביל לאפיה. תקפיה ואזיל בהדיה כי הוו מפטרי מיניה אמר להו אתם קבלתם פנים הנראים ואינם רואים יה"ר שתזכו ותקבלו פני השכינה שרואה ואינה נראית. אמר ליה רבי אי לא אתינא השתא מנעתן מהאי ברכת' אמר ליה מנא לך הא. מפרקיה דרבי יעקב איש ככר חנניה שמיע לי דהוה רגיל דאזיל ומקבל לאפי דרבי' בכל יומא כדקש א"ל לא ליצטער מר דלא יכול א"ל מי זוטרא מה דכתב בהו ברבנן ויחי עוד לנצח כי לא יראה השחת כי יראו חכמי' ימותו השתא ומה רואה חכמי' במיתתן כך בחייה' עאכ"ו

וגם מצינו על רבינו הקדוש שאמר שזכה לתורה לפי שראה את ר"מ מאחריו וכ"ש אם זכה לראותו בפניו כדגרסי' במסכת ביצה בפרק מצילי' בירושלמי בהלוני דר"ש בר רבי הוי מטפחי' אחורי ידיהן בשבתא עבר ר"מ ושמע קליהן אמר רבותי הותר השבת. שמע ר' קליה אמר מי הוא זה שבא לרדותינו בתוך ביתנו שמע ר"מ קליה דר' וערק נפקי פריי' אבתרי' אפרת רוחא פקולי מעל קדליה דר"מ אוריק רבי מן כוות' וחמא קדליה דר"מ מן אחורוי. א"ר לא זכיתי לתורה אלא על דחמי קדליה דר"מ מן אחורוי וגרסינן נמי בפרק קמא דעירובין אמר רב האי דמחדדנה מחבריה דחזינא לר"מ מאחורי' ואלו חזיתנא מקמיה מחדדנה טפי. דכתיב והיו עיניך רואות את מוריך. ומחויב כל אדם לכבד לת"ח ולהדרו ולקום מפניו כדגרסינן בפרק קמא דקדושין תנו רבנן מפני שיבה תקום יכול אפי' מפני זקן אשמאי ת"ל זקן ואין זקן אלא חכם שנאמר אספה לי שבעים איש מזקני ישראל. רבי יוסי הגלילי אומר אין זקן אלא זה שקנה חכמה שנאמר ה' קנני ראשית דרכו וגו'. יכול יעמוד מפניו במקום רחוק ת"ל תקום והדרת לא אמרתי אלא קימה שיש בה הידור אי הידור יכול יהדרנו בממון ת"ל תקום והדרת מה קימה שאין בה חסרון כים. אף הידור שאין בו חסרון כים. יכול יעמוד מבית הכסא ומבית המרחץ ת"ל והדרת לא אמרתי אנא קימה שיש בה הידור. יכול יעלים עיניו כמי שלא ראהו ת"ל תקום ויראת דבר המסור ללב נאמר בו ויראת מאלהיך נמצא דיש לקום בפני ת"ח. אך אם הוא בעל מחלוקת אין לקום מפניו (כדגרסינן בגיטין פ"ה) רב הונא ורב חסדא הוו יתבי חליף ואזיל גניבה אמר ליה חד לחבריה ליקו' מקמיה דבר אוריין הוא א"ל ומקמ' פלגאה ליקום. זהו מה שרצינו בזה השער החמישי ובזה נשלם עמוד התורה והשם יתברך יראנו נפלאות מתורתו אמן

עמוד העבודה ויתחלק לחמשה חלקים

חלק ראשון עמוד העבודה

א מה טובו אהליך יעקב אשריך שזכית' להכנס תחת כנפי השכינה להיות לעם סגולה מכל הערים ואתה ישראל נמשכת ליוצרך בעבותות עבודת האהבה לעבוד בוראך ויוצרך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך. והעבוד' הזאת היא התפלה הנקראת עבודה שבלב ובעבודה זו חפץ הקדוש ברוך הוא. וזה מצינו בתורה בנביאים ובכתובים בתורה מניין דכתיב והיה אם שמוע תשמעו ולעבדו בכל לבבכם וכי יש עבודה בלב אלא זו תפלה. בנביאים מנין דכתיב קחו עמכם דברים ושובו אל ה' ונשלמה כרים שפתינו ר"ל נשלמה לאל בתפלה שהיא ניב שפתינו מקום קרבנות פרים. מן הכתובים אלהא די אנת פלח ליה בתדירא הוא ישזבינך וכי יש פולחן בבבל אלא זו הפלה. ע"כ אתה בן אדם איש ישראל אשר בך אתפאר אל תהא עבודת בוראך קלה בעיניך ותהא זריז וזהיר ומהיר לקום בבוקר ממטתך בלי עצלות להודות לאל וכל אברי גופך ונפש יסכימו כולם כאחד לעבדו שכם אחד. ואל ישיאך יצרך האיך תעמוד ועדיין לא שבעת ממשנתך שים נא על לבך שאם יקראך אדם להרויח אפי' זהב א' היית ממהר בבקר השכם בלי עצלות מה יש לך לעשות לעבוד' מי שאמר והיה העולם

ב ומיד כשיקום נעשה כבריה חדשה דכתיב חדשים לבקרים רבה אמונתך וצריך להודות לו ית' על שבראנו לכבודו לשרתו ולברך בשמו ועל דבר זה תקנו בשחר כל אותן הברכות שאנו מברכים בכל בקר ובקר ולפיכך אנו צריכים להתקדש בקדושו וליטול ידינו מן הכלי ככהן שמקדש ידיו מן הכיור קודם עבודתו כן העלה הרשב"א ז"ל שצריך כלי. וכן כתב הרר"ד אבודרה' וז"ל נהגו לברך ענ"י ואשר יצר בין עשה צרכיו בין לא עשה צרכיו מפני שרוח רעה שורת על הידים ועוד בהידים עסקניות ואי אפשר שלא נגע בדבר מטונף בלילה ועוד דומיא דכהן גדול שמקדש ידיו קודם העבודה וכן צריך אדם שיקדש ידיו קודם שיעבוד את הבורא יתברך כדי שיעבדנו בידים נקיות עכ"ל

ג ג' חלוקי' ברכות בענייני נט"י. בשחרית אעפ"י שלא עשה צרכיו מברך ענ"י ואשר יצר. ובשאר כל היום אף אם עשה צרכיו אפי' אם ירצה להתפלל אחר בך אינו מברך ענ"י רק אשר יצר. כמו שכתב בתשובת הרמב"ן סימן קצ"ג והאגור סימן ד' בשם תשובת הרשב"א וכן כתב מהרי"א בשם ר"ח "וכן הוא הסכמ' מהר"י קארי. ולאכילה אפי' אם אין הידי' מברך ענט"י