מטה משה לד

בענבים אבל השכר הוא כמוס באוצר המלך ה' צבאות וכנוס אצלו כיין הזה הכנוס בענבים ולכך נמשלו תלמידי חכמים לאשכול של ענבים כדאיתא בחולין פרק גיד הנשה אמר רשב"ל אומה זו כגפן נמשלה זמורות שבה אלו בעלי בתים אשכולות שבה חלו תלמידים חכמים כו'. רצו בזה כמו שהאשכול היין כנוס בתוכה כן תלמידים חכמים השכר עה"ב שהוא יין המשומר בענביו כונס אצלו ולא יושג עד שתפרד הנפש מהגוף. כמו שתכלית האשכול לא יושג עד שתפרד היין ממנה כנזכר. ולזה גם כן התורה נמשלת ליין כמו שהיין כנוס בענביו כן שכר התורה כנוס בלומדיה והות היין המשומר בענביו וק"ל. ועוד מעלתו גדולה שאעפ"י שחטא ניצול מעונשה של גיהנם וקל וחומר מאלישע אחר שאמרו עליו במסכ' חגיגה פרק אין דורשין כי נח נפשיה דאחר שמעינהו למלאכי השרת דהוי אמרי לא מידן נדייניה ולא לעלמ' דאתי נתי'. לא מידן נדייניה משום דגמיר אורייתא ולח לעלמא דאתי נתיי' משום דחטא כולי האי

וגרסינן נמי בפרק חומר בקודש אמר רבי אלעזר ת"ח אין אש של גיהנם שולטת בהם ק"ו מסלמנדרי' מה סלמנדרי' שהיא תולדות אש הסך מדמה אין האור שולטת בו. ת"ח שכל גופן אש על אחת כמה וכמה. והטעם שהתורה מגינה לו מעונשה של גיהנם כי יגיד עליו רעהו מעשה דאלישע אחר. וכמו שאמר איוב ואף הסיתך מפי צר ודרשו רבותינו ז"ל במנחות אף הסיתך הקב"ה ללמוד תורה כדי להנצל מגיהנם שפיה צר. ולזה אמרו בירושלמי דשבת ובמסכת הוריות ממזר תלמיד חכם וכהן גדול עם הארץ ת"ח קודם שנאמר יקרה היא מפנינים מכהן גדול המשמש לפני ולפנים ועל דרך זה אמר שלמה עליו השלום טוב שם משמן טוב ויום המות מיום הולדו. טוב שם ר"ל מי שלמד תורה וזוכה לשם טוב משמן טוב מכהן גדול עם הארץ הנמשח משמן המשחה שכהן גדול אם חטא אור של גיהנם שולטת בו ות"ח אפי' חטא ניצול מדינה של גיהנם ואם לא חטא יזכה לרב טוב הצפון והוא היין המשומר בענביו מה שעם הארץ אף אם הוא צדיק לא יזכה לזה וזהו ויום המות מיום הולדו כי אותו רב טוב הצפון לא יושג כי אם ביום המות כאשר תפרד הנפש מהגוף כנזכר לעיל

ולא זו שהת"ח לבד יש לו מעלה אלא אף כל המתדבק בהם והמהנה אותם זוכה למעלה גדולה כמו שכתבתי לעיל כל הנביאים לא נתנבאו חלא למשיא בתו לתלמיד חכם ול ושה פרקמטיא לת"ח ולמהנה ת"ח מנכסיו. וגרסינן במסכת כתובות פרק בתרא ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כלכם היום וכי אפשר לדבוקי בשכינה והכתיב כי ה' אלהיך אש אכלה הוא אלא כל המשיא בתו לת"ח והעושה פרקמטיא לת"ת והמהנה תלמיד חכם מנכסיו מעלה עליו הכתיב כאלו דבק בשכינה וגרסינן בפרק חלק אמר ר"א כל שאינו מהנה תלמיד חכם מנכסיו אינו רואה סימן ברכה לעולם שנאמר אין שריד לאוכלו על כן לא יוחיל טובו ואין שריד אלא ת"ח שנאמר ובשרידים אשר ה' קורא. ובפרק קמא דברכות אשר רבי יוסי בר חנינא משום ר"א בן יעקב כל המארח ת"ח בביתו ומהנהו מנכסיו מעלה עליו הכתוב כאלו מקריב תמידים כו'. ובמסכת יומא פרק בא לו א"ר ברכי' הרוצה שינסך יין על גבי מזבת ימלא גרונם של תלמידי חכמים יין שנאמר אליכם אישים אקרא. ובפרק בתרא דכתובות ואיש בא מבכל שלישה ויבא לאיש האלהים לחם ביכורים ועשרים לחם שעורים וכרמל בצקלונו וכי אלישע אוכל ביכורים הוה אלא לו' לך כל המביא דורון לת"ח כאלו מקריב ביכורי' ומתוך שמעלתן כ"כ גדולה ראוי לכבדן ושלא לבזות אותן. אף על פי שהאדם מוזהר שלא לבזות לשום אדם הנברא בצלם אלהים וכ"ש לבני ישראל שנקראו בני' למקים אבל האזהרה והעונש הגדול הוא על המבזה ת"ח שכבר מצינו שנענש אברהם עליהם כדאית' בנדרי' פ"ג א"ר אבהו אמר ר"א מפני מה נענש אברהם אבינו נשתעבדו בניו מאתים ועשר בנים מפני שעשה אנגריא בתלמידי חכמים שנאמר וירק את חניכיו ילידי ביתו שמנה עשר ושלש מאות וירדוף עד דן וחניכיו היינו בני אדם שחנכן לתורה. גם המלך אסא נענש עליהם בחליו כדגרסינן בפרק קתא דסוטה דרש רבא מפני מה ענש אסא מפני שעשה אנגריא בת"ח שנאמר והמלך אסא השמיע את כל יהודה אין נקי מאי אין נקי אמר רב יודא אמר רכ אפי' חתן מחדרו וכלה מחופתה. וגם מתו תלמידי ר"ע על שלא נהגו כבוד זה עם זה כדגרסינן פרק הבא על יבמתו י"ב אלף תלמידים היו לו לר"ע מגבת עד אנטיפרס וכלן מתו בפרק אחד. תנא כלן מתו מפסח ועד עצרת מפני שלא נהגו כבוד זה עם זה. וגם מצינו שחרבה ירושלים על חטא זה כדגרסינן במסכת שבת פרק כל כתבי אחר רב יודא אמר רב לא חרבה ירושלים אלא בשביל שביזו בה ת"ח שנא' והיו מלעיבי' במלאכי אלהי' ובוזי' דבריו ומתעתעי' בנביאיו עד עלות חמת ה' בעמו עד לאין מרפא. כאי עד לאין מרפא אמר רב יודא אמר רב שכל המבזה ת"ח אין לו רפואה למכתו. ואמר רב יודא אמר רב מאי דכתיב אל תגעו במשיחי אלו בעלי תנוקות של בית רבן. ובנביאי אל תרעו אלו תלמידי חכמים. וגם קראו למבזה ת"ח אפיקורס. כדגרסינן בפרק חלק אפיקורס רבי ור' חנינא דאמרי תרווייהו זה המבזה ת"ח וריב"ל אמר זה המבזה חבירו בפני תלמיד הכם. וגם קראוהו מגלה פנים כדאמרינן התם ואיכא דמתני לה הכי מגלה פנים בתורה. רבי ורבי חנינא דאמרי תרווייהו זה המבזה תלמיד חכם עצמו ריב"ל אמר זה המבזה חבירו בפני ת"ח. על כן יש לו לאדם לירא מעונשם וליזהר מגחלתם כדאיתא בפרק ב' דאבית והוי מתחמם כנגד אורן של חכמים והוי זהיר בגחלתן שלא תכוה שנשיכתן נשיכת שועל ועקיצתן עקיצת עקרב ולחישתן לחישת שרף ואף כל דבריהם כנחלי אש

וגם השוו רבותינו מוראם למורא שמים ורבוה מרבוי דאת ה' אלהיך תירא כדגרסינן במסכת פסחים פרק כל שעה ובמסכת בבא קמא פרק שור שנגח ד' וה' ובפרק קמא דברכות תניא שמעון העמסוני ואמרי ליה נחמיה העמסוני היה דורש כל אתי' שבתורה כיון שהגיע לאת רי אלהיך תירא פירש אמרו לו תלמידיו רבינו