מטה משה לב

שמואל איך אלך ושמע שאול והרגני ויאמר ה' עגלת בקר תקח בידיך ואמרת לזבוח לה' באתי תנא דבי רבי ישמעאל גדול השלום שאפילו הקב"ה בינה בו דמעיקרא כתיב ואדוני זקן ולבסוף כתיב ואני זקנתי ואמרו מותר לשבח לכלה ולאמר עליה שהיא נאה וחסודה בפני החתן אע"פ שאינו כן ליתן לה חן בעיני בעלה. ועוד שהרי החנופה שהיא מדה הרעה שבכל המדות והקב"ה שונאו כדאיתא בערבי פסחים ואינו רואה פני השכינה כדאיתא בסוטה. ובעון החנופה הקב"ה שופך חמתו על הארץ כדאיתא בסנהדרין פרק זה בורר. וכל מי שיש בו חנופה נופל בגיהנם ועוברים שבמעי אמן מקללים אותו כדאיתא בסוטה פרק אלו נאמרים אפ"ה מותר להחניף מפני דרכי שלום כדאיתא בפרקי ר"א פרק ל"א ולקח יעקב את כל מעשר קניינו ושלח ונתן לעשו ביד עבדיו אמר להם אמרו כה אמר עבדך יעקב. א"ל הקב"ה עשיתם הקדש חול אמר לפניו רבונו של עולם אני מחניף לרשע בשביל שלא יהרגני מכאן אמרו מחניפי' לרשעים בעוה"ז מפני דרכי שלום. וסימנך מאהבה ראשי תיבות "מחניפים "את "הרשעים "בעולם "הזה. ר"ל הסימן מאהבה כדי שיהיה חי לקיים מצותו של בוראו. ואם בחנופה החמורה אמרו מותר להחניף מפני דרכי שלום ק"ו בדיבור הקל שיוכל לשנות מפני ד"ש. ועוד יש שלשה עניינים שדרכם של תלמידים חכמים לשנות דיבורם כדאיתא בפרק אלו מציאות בהני תלת מילי עבדי רבני דמשני בדבורייהו במסכת' בפירי' באושפיזא. וסימנך אל"ף ראשי תיבות "אמת "למד "פיך לבד מאל"ף ראשי תיבות "אושפיזא "לימוד "פוריא כדכתבתי בשער א'

הז' שלא יזלזל עצמו בין הבריות. כיצד ת"ח לא יהא גרגרן אלא אוכל מאכל הראוי להברות גופו. ולא יאכל ממנו אכילה גסה ולא יהא רודף למלאות בטנו כאלו שמתמלאי' ממאכל ומשת' עד שתיפח כריסם ועליהם מכורש בקבלה וזריתי פרש על פניכם פרש חגיכם אמרו חכמים אלו ב"א שאוכלים ושותים ועושים כל ימיהם כחגים והם אומרי' אכול ושתה כי מחר נמות וזה מאכל הרשעים ושולחנות אלו שגנה הכתוב ואמר כי כל שלחנות מלאו קיא צואה בלי מקום. אבל החכם אינו אוכל אלא תבשיל אחד או שנים ואוכל ממנו כדי חייו ודיו. הוא באבר שלמה המלך ע"ה צדיק אוכל לשובע נפשו. כשהחכם אוכל מעט זה הראוי לו לא יאכלנו אלא בביתו על שלחנו ולא יאכל בחנות ולא בשוק אלא מפני צורך גדול כדי שלא יתגנה בפני הבריו' כדאיתא בירושלמי ר"ש ב"ר הוי אוכל בשוקא חזיא ר"מ אמר ליה אין שבח לת"ח לאכול בשוק ודייקי התו' בפ"ק דקדושין דגנאי הוא לת"ח לאכול בשוק אבל לאחר אין קפידא והא דאיתא בפ"ק דקדושין האוכל בשוק דומה לכלב פר"ח שחוטף ואוכל לכן איתא נמי התם די"א דפסול לעדות אבל בשלו אין קפידא אלא בת"ח וגרסינן נמי בפרק איזהו נשך (דף כ"ז ריש ע"ב) ת"ח לא ליכול בנכייתה (כרב"י שינכה לו מן החוב דבר קצוב לשנה דנראה כמוכרו לו ויורד בספק דאפילו חלקה ולא יהו בה פירות ינכה לו אותו קצבה הלכך כי שקיל מיניה ספי לאו רבית הוא) והוא מפני שהוא דרך בזיון וכן אמרו בס"ו דבכורותך דדרך ת"ת להיות צנוע באכילה. ולהטיל מים אין להמתין משום צניעות. ולא יאכל אצל עמי הארץ כדאיתא בפרק כיצד מברכין ששה דבר ם גנאי לו לתלמיד חכם וחד מנייהו שלא יסב במסיבה של עמי הארץ. ולא יהא רגיל בבית המשתאות אפי' בין החכמים כדאי' במס' נדה

כתוב בספר בן סירא ג' שנאתי וד' לא אהבתי בו הנרגל בבית משתאות כו' (וכרש"י שר הנרגל ת"ח הרגיל) וגרסינן בפסחים פרק אלו עוברים אוכלי' כרים מצאן ועגלי מרבק אמר רבי יצחק כל הנהנה מסעודת רשות לסוף גולה שנאמר אוכל ם כרים מצאן וכתיב לכן עתה יגלו בראש גולים. שנו רז"ל כל המרבה סעודתו בכל מקום לסוף מחריב את ביתו ומאלמן את אשתו ומי תם את בניו ותלמודו משתכח ומחלוקות רבות באות עליו ודבריו אינם נשמעים ומחלל שם שמים ושם אביו ושם רבו וגורם שם רע לו ולבניו ולבני בניו עד כוף כל הדורות אמר אביי וקרא ליה בר מיחם תנור' כו'. ועל זה אמר דוד ע"ה במזמור יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך עד כוף המזמור אמר יגיע כפיך כי תאכל. ר"ל כאשר תאכל יגיע כפיך ולא תהנה מסעודות הרשות רק מיגיע כפיך לבד ולא מאחרים וגם כי תאכל יגיע כפיך אתה לבדך ולא תתחבר עם אחרי' לאכול ולשתות כי לא טוב להתלוות איש באחיו ואיש ברעהו להנות מסעודת הרשות. וכמו שהקדמנו הרעות המאורעו' בנהנה מסעודת הרשו' ולפי שאמרו על הנהנה מסעודת הרשות גורם שם רע לו ולכל משפחתו עד כוף כל הדורות כנזכר לפיכך על זה הפורש עצמו מסעודת הרשות יאמר שיהיה מאושר בכי הכל והוא אומרו אשריך וטוב לך. ולפי שאמרו על הנהנה מסעוד' הרשות שתלמודו משתכח לכך יאמר על זה וטוב לך. אין טוב אלא תורה שנאמר כי לקח טוב וגו'. ולפי שאמרו עוד על הנהנה מסעודת הרשות מחריב את הבית ומאלמן את אשתו לכן יאמר על זה אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך. ולכי שאמרו עוד ומייתם את בניו כו' ואם יהיו בניו יתומים הם סמוכים על שלחן אחרים לכן יאמר על זה בניך כשתילי זתי' סביב לשלחנך ויאמר עוד אשר מרוב הטובה שיהיה לו עד שכל יראי ה' יברכהו בו בענין בך יברך ישראל וגו' וזה אמרו הנה כי כן יבורך גבר ירא ה'. ולפי שאמרו עוד כל הנהנה מסעודת הרשות לסוף גולה שנאמר עתה יגלה בראש גולים וכו' כנזכר לעיל לכן זה השלם יבורך בהפך ממנו והוא שיזכה לראות הגאולה וטוב ירושלים והוא אומרו יברכך ה' מציון וראה בטוב ירושלם. ולכי שאמרו עוד על הנהנה מסעודות הרשות מחלוקות רבות בתו' עליו לכן יאמר על זה כי לא לבד יבא שלום ינוח על ראשו אלא בזכותי יהיה שלום על כל ישראל. והוא שסיים דבריו ואמר שלום על ישראל. וכמו שחין לישב בסעודת הרשות כך יש ליסב בסעודת מצות כדאיתא בפרק ע"פ שמונה כמנודו' לשמים כו' עד וי"א מי שאינו מיסב בחבורה של מצוה וכתבו התו' ודווקא כשיש שם בני אדם מהוגני' כדאסרי' בזה בורר נקיי הדעת שבירושל'