עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › מטה משה

מטה משה כד

Mateh Moshe 24 · מטה משה · free full Hebrew text

Open in the reader →

הוא שדוד אומר עורה כבודי עורה וגו' איתער יקרי מן קדם יקריה דבוראי. יקרי לית כלום מן קדם יקריה אעירה השחר אנא הוינא מעורר שחרא שחרא לא מעורר יתי. והיה יצה"ר מרגיזו וא"ל דוד דרכם של מלכים להיותם ישנים שלש שעות על היום ואת אומר חצות לילה אקים. והוא אומר על משפטי צדקך וגרסינן במסכ' מנחות פ' הרי עלי עשרון שיר המעלות ברכו את ה' וגו' בבית ה' בלילות אלו תלמידי חכמים העוסקים בתורה בלילה. ואיתא נמי התם בכל מקום מוקטר ומוגש לשמי. בכ"מ ס"ד אמר ר"ש בר נחמני אלו ת"ח העוסקים בתורה בלילה מעלה אני עליהם כאלו מקטירים ומגישים לשמי. ובמסכת תמיד פ' לא היו כופתי' תנא רבי חייא כל העוסק בתורה בלילה שכינה כנגדו שנאמר שויתי ה' לנגדי תמיד ואומר קומי רוני בלילה וגו' נוכח פני ה'. וגרסינן בפ"ק דע"ז ובחגיגה פ' אין דורשין א"ר לוי כל העוסק בתורה בלילה. הקב"ה מושך עליו חוט של חסד ביום. שנאמר יומם יצוה ה' חסדו וגו' וגרסינן במסכת עירובין פ' הדר לא אברי סיהרא אלא לגירסא וגרסי' נמי התם פ' עושין פסים אמר רבי ירמיה בן אליעזר כל בית שנשמעים בו ד"ת בלילה שוב אינו חרב שנאמר ולא יאמר איה אלוה עושי נותן זמירות בלילה ואיתא נמי בפרק חלק כל בית שאין בו ד"ת נשמעים בלילה אש אוכלתו שנאמר כל חושך כמון לצפוניו תאכלהו אש לא נופח ירע שריד באהלו אין שריד אלא תלמידי חכמים שנאמר ובשרידי' אשר ה' קורא. ואיתא במדרש וכי ימכור איש את בתו לאמה. אמר הקב"ה לישראל בת אחת היתה לי ומכרתיה לכם לאמה שאין אתם מוציאים אותה אלא חבושה בארון. לא תצא כצאת העבדים נהגו בה כבוד ששביתם אותה מאצלי שנאמר עלית למרום שבית שבי וגו' ע"כ. וקישור הכתובים שאחר זה הוא בעניין זה אם רעה בעיני אדוניה אם ישראל רעים שאינם מקיימים את התורה. והפדה האב כלו' תסתלק השכינה מהם והרי במתן תורה לעם נכרי לא ימשול למכרה לא נתנה לאומה מאומות העולם אלא לישראל וישראל בוגדים בה. ואם לבנו ייעדנה ר"ל מצוה ליעדה ולנהוג בה מנהג אישות. ואם הוא עצמו לא מייעדה מצוה ליעדה לבנו ע"ד ושננתם לבניך זהו גאם לבנו ייעדנה. כמשפט הבנות יעשה לה שינהג בה מנהג אישות. אם אחרת יקח לו אשה הוא ע"ד שארז"ל יפה תורה עם ד"א ועוד אמרו כל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וזמן המלאכה היא ביום כמו שאמר דע"ה הכפירי' שואגי' לטרף ולבקש מאל אכלם תזרח השמש יאספון ואל מעונת' ירבצון יצא אדם לפעלו ולעבודתו עדי ערב. לכן אמר הכתוב שינהג בה מנהג אישות בזמנה והוא בלילה. ואם אחרת יקח לו אשה ר"ל שיזר' השמש ויבא הזמן לישא אשה אחרת והיא הפעולה והעבודה להביא טרף לנפשו שאר וכסות ועונתה וגו' ר"ל מ"מ לא יחיש וימהר למלאכתו טרם שיקרא הקרבנות ושיניח תפילין ויקרא ק"ש כדאיתא בברכות אמר רב אידי בר אבין אמר ר"י בר אשיאן אסור לאדם ליתן שלום לחבירו ולצאת לדרך קודם שיתפלל שנאמר צדק לפניו יהלך. ואמר נמי כל המתפלל ויוצא לדרך הקב"ה עושה לו חפציו שנ' צדק לפניו יהלך וישים לדרך פעמיו וזהו שארה כסותה ועונתה לא יגרע. שארה אלו מזונות והוא השלחן אשר לפני ה' והוא פרשת הקרבנות אשר הם לחמי אשי ריח נחוח לה'. כסותה הוא כסות של מצוה עטיפת ציצית והנחת תפילין. עונתה זה ק"ש ותפלה ר"ל שיקרא ק"ש בעונתה כוותיקים שהיו מכווני' לקרות מעט קודם הנץ החמה כדי שיסיים אותה וברכותיה עם הנץ החמה ויסמוך לה תפלה מיד בהנץ החמה כמבואר בברכות ולזה כוון שלמה באמרו קחו מוסרי ואל כסף ודעת מחרוץ נבחר. אמר כשיגיע הזמן שיתעסק במלאכתו וירדוף אחר קנייני עולם בתחלה טרם כל דבר קחו מוסרי ר"ל שיקחו מוסר המצות בזריזות והשתדלות כמי שלוקח הדבר בידים שהוא מזדרז בו ולא שיקחם בעצלה וביאוש כ"א יתעצל בהם א"א שינצל מן העונש אפילו כשהוא מקיים המצה כי אם הוא מיחד הש"י בפיו ובשפתיו ולבו רחוק ממנו גדול עונו מנשוא. לזה אמר לשון קחו. גם באלו ג' שהזכרתי בכלם מצינו לשון קיחה בעניין הקרבנות קח לך עגל בן בקר. קחו שעיר עזים. קחו את המנחה הנותרת יקח שני כבשים תמימים. ולקח כבש אחד. יקח לו שתי תורים. יקח שני שעירי עזים וכהנ' רבות. במצות ציצית נאמר חכם לב יקח מצות. היא מצות ציצית ששקולה כנגד כל המצות שנאמר וראיתם אותה וזכרתם את כל מצות ה'. ועוד נאמר כאן חכם לב יקח מצות ונאמר להלן ולוקח נפשות חכם ר"ל מי שלוקח נפשות שהוא מצות ציצית שהנפשות תלוי בה כדאיתא במסכת שבת פרק במה מדליקין גם בכנפיך נמצא דם נפשות אביונים מפני מה מתו בניו ובנותיו של אדם בעון ציצית דאמר קרא גם בכנפיך נמצא דם. לזה אמר הלוקח נפשות שבמצות ציצית מציל נפשות נקרא חכם על דרך חכם לב יקח מצות בק"ש ותפלה ה' תפלתי יקח. קחו עמכם דברים. כל תשא עון וקח טוב ואיתא בתנחומא זו תפלה טוב בגימ' י"ז תפלה י"ט הוצא מהן ברכת הזדים שתקנו ביבנ' ואת צמח דוד שתקנו ע"ש בחנני ה' ונסני ע"כ. ובכלם שייך ג"כ לשון מוסר הקרבנות כל עצמם הוא שיקח מוסר ויתודה וישוב אל ה' וירחמהו כמו שכתבתי לעיל בשער א'. ציצית היא זכירת כל המצות והמצות הם המוסר כדכתיב שמע בני מוסר אביך ודרשו רז"ל זהו תורה שבכתב. וק"ש היא כולה מוסר כדמוכח מתוכה. זהו שאמר קחו מוסרי הן אלו ג' שהזכרתי. ואל כסף אל תרדוף אחר קנייני העולם אשר הם כולם נכללים במלת כסף כדכתיב יליד ביתו ומקנת כסף. ואת כל מקנת כספו. ויאכל גם אכול את כספינו. אוכל בכסף תשבירני כי טוב סחרה מסחר כסף. הרי הכסף יענה הכל. ודעת מחרוץ נבחר ר"ל אל תמהר לחשוב תחבולות לרדוף אחר קנייני העולם בחריצותך הדעת שאתה מתיישב דעתך ותתפלל אל ה' בכוונת הלב והנפש. הוא נבחר מכל חריצותך כי השם יתברך ימלא שאלתך כמו שכתבתי לעיל המתפלל ואח"כ יצא לדרך הקב"ה עושה לו חפציו אבל מי שלא יעשה כן וישים בטחונו בכספו ובזהבו