מטה משה רכד

הש"י במציאות העליונים והאמצעים והתחתונים שמתוך כך מכיר את מי באמר והיה העולם ויעבדנו בלבב שלם וחי לעולם

הטעם השביעי הוא מ"ש המאור הקדוש ז"ל וז"ל א"ר אבא זכאין אינון ישראל דקב"ה אתרעי בהון מכל שאר עמין ויהיב לון את קיימא דא. דכל מאן דאית ביה האי את. לא נחית לגיהנם אי נטיר לי' כדקא יאות דלא עייל ליה לרשותא אחרא משקר בשמיה דמלכא. דכל מאן דמשקר בהאי כמאן דמשקר בשמיה דקב"ה דכתיב בה' בגדו כי בנים זרים ילדו. וכתב עוד ומבשרי אחזה אלוה. מאי ומבשרי ומעצמי מבעי ליה. אלא ומבשרי ממש. ומאי היא דכתיב ובשר קודש יעברו מעליך וכתיב והיתה בריתי בבשרכם. דתניא בכל זימנא דאתרשים בר נש בהאי רשומה קדישיא דהאי את מניה. חמי לקבלה ממש ונשמתא קדישא אתאחדת ביה. אי לא זכי דלא נטיר האי את. מאי כתיב מנשמת אלוה יאבדו. דהאי רשומה דקב"ה לא אתנטר. ואי זכי ונטיר ליה שכינתא לא אתפרש' מניה כו'

הטעם השמיני אענה ואומר אף אני כי ידוע הוא שהאדם החומרי הוא מעשה אלהים בצירוף מעשה אדם. כי הנשמה החשובה עם העשרה העניינים הנמשכים ממנה דהיינו רוח. ונשמה. וקלסתר פנים. וראיית עין. ושמיעת האוזן. ודיבור שפתים. והילוך רגלים. ודעת ובינה. והשכל. כולם חלק אלוה ממעל. והגוף הנגוף הלז עפר מן האדמה עם עשרה חלקיו דהיינו עצמות. וגידין. וצפרנים. ומוח שבראש. ולובן שבעין. ועור. ובשר. ודם. ושערות. ושחור שבעין. הן המה מעשה הטבע ע"י בני אדם שהיא הטפה שמזריע הזכר וה קבה שמשם מתהוה החומר עם חלקיו הללו. כדגרסינן במסכת נדה ת"ר שלשה שותפין יש באדם אביו ואמו והקב"ה. אביו מזריע לובן שממנו עצמות וגידין וצפרנים ומוח שבראש ולובן שבעין. אמו מזרעת אדום שממנו עור ובשר ודם ושערות ושחור שבעין. והקב"ה נותן בו רוח ונשמה וקלסתר פנים וראיית עין כו'. והוא מה שנרמז בפסוק הנסתרות לה' אלהינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם לעשות חת כל דברי התורה הזאת. אמר הנסתרות ר"ל חלקי הנפש והם רוח ונשמה וקלסתר פנים וחוש הראייה והשמיעה ודיבור שפתים כנזכר. אשר כולם הם נסתרים. לה' אלהינו כלומר הם חלקי ה' ממעל. והנגלות שהם העשרה עניני גופנים ים כנזכר. לנו ולבנינו עד עולם. כי הם מעשה אדם. ולכן נקוד על לנו ולבנינו עשרה נקודות לומר שגם הנגלות אשר המה מעשה הטבע המיוחסים לנו ולבנינו אינם לגמרי מעשה אדם. כי אף הנגלות אי אפשר בלתי עזר אלהים. או יאמר הנסתרות לה' אלהינו. ר"ל הנשמה וחלקיה הוא חלק אלוה ממעל ואף אחרי מות האדם. הרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה והנגלות שהם חלקי הגופני. לנו ולבנינו עד עולם. וכדי שלא תבין שחלקי הגוף המיוחסים לנו ולבנינו הוא עד עולם כמשמעו אלא אף הנגלות אינה לנו ולבנינו לעולמי עד. לכן נקוד עשרה נקודות להורות שאינם לנו ולבנינו לעולמי עד רק עד עולם. והוא עולמו של אדם שהוא ימי שנותינו שבעים שנה ולכן נקוד על עי"ן דעד שלא תבין עד עולם כפשוטו וביאר הטעם לזה למה ברא אותו משנים אלו גוף ונפש שני הפכים למה לא ברא אותו כולו שכלי מעשה אלהים ויהיה שכל בפועל כמלאכי מעלה. לזה אמר לעשות את כל דברי התורה הזאת. ואלו היה כולו שכלי כמלאכי השרת לא נתנה תורה למלאכי השרת. וכן אלו היה כולו גופני עפר מן האדמה כחיתו יער ובהמות שדה. לא היה יוכל לקיים ולשמור ולעשות את דברי התורה הזאת. לכן חייב' החכמה לברא אותו מן העליונים והתחתונים כאמרם ז"ל בב"ר פ"ח וז"ל ר' תפראי בשם ר' אחא אומר אם אני בורא אותו מן העליונים הוא חי ואינו מת. ואם מן התחתונים הוא מת ואינו חי. אלא הכי תני בורא אותו מן העליונים ומן התחתונים. שאם יחטא ימות ואם לא יחטא יחיה ע"כ

והכוונה הנכונה מבוארת בדבריהם כי לא רצו על החיים הגשמיים והזמניי' חלילה. רק על חיי השלמות בלי ספק. אך יש לראות למה לא היה בורא אותו מן העליונים ויהיה שכל בפועל תמיד שנראה שיש כיליות למעלה חלילה אשר ע"כ יראה באמת שכוונו למה שבארנו. ואומר שאם היה בורא אותו שכל בפועל כמו העליונים היה חי משכיל בפועל תמיד ולא היה זוכה להשיג השלימות מצד עצמו בהוציאו שכלו מן הכח אל הפועל. ואם היה בורא אותו מן התחתונים כבהמות שדה וחיתו יער היה מת בהחלט בלתי שלימות שכל כלל נמשך בהחלט אחר הדמיון. ע"כ רצה לזכותו וברא אותו מן העליונים ומן התחתונים שאם יחטא בבחירתו איהו הוא דאביד אנפשיה. ואם לא יחטא הנה במה שישמר מחטא לבד יתחייב לו שיחיה וחי לעולם לאור באור החיים באומרם ז"ל גדולים צדיקים יותר ממלאכי השרת. והוא על זה הדרך שאין בהם מנגד מצד הרכבתם כמו שיש לצדיקים כנזכר. והוא מכוון למה שאמר התנא במסכת אבות פרק חמישי בעשרה מאמרות נברא העולם ומה ת"ל והלא במאמר אחד היה יכול להבראות אלא להפרע מן הרשעים שמאבדין את העולם שנברא בעשרה מאמרות וליתן שכר טוב לצדיקים שמקיימין את העולם שנברא בעשרה מאמרות. אשר לדעתי כוונתו על עולם הקטן ואמר בעשרה מאמרות נברא העולם. ירצה שהקב"ה נתן בו עשרה דברים שכליים ואביו ואמו עשרה דברים חומרים כנזכר נמצא שהוא נברא מחומר וחלקיה וצורה וחלקיה. והיתה שאלת התנא והלא במאמר אחד יכול להבראות. כאלו אמר שלא היה צריך לברוא הש"י מדרגות מתחלפות מהנמצאים אלא שיברא אותם כלם נצחים ולא יהיה באדם חומר כלל. או יהיה חומרו כחומר הגלגלים בלי יצר הרע ולא יהיה אפשר לחטוא. באה התשובה שרצה הש"י לברא נברא אחד שיהיה אמצעי בין התחתונים והעליונים שיהיה בעל בחירה ורצון אפשר