מטה משה כב

ספיקות גדולות והפליג לדבר עליו הראיתם או שמעת' כי בהיות העול' בצער ובשנת בצורת היעילוהו חקירותיו להתיך מטר ארצה כמו שהיו עושים י' י' מישראל כאשר יהיה שם ש"ץ עטוף בטליתו וקורא אל ה' בי"ג מדות ובזכרון ברכות אשר תקנו רז"ל כמו שהתבאר במסכת תעניות וכראות העמים את חוני המעגל אומר ה' ישב רוחו יזלו מים והנה גשם על הארץ. או בראות ואת ארסט"ו אומר הויות המים ואין מים לשתות. לאיזה מהם יחזיקו ליותר חכם. וכראות את גליאנו"ס דורש במהות הצרעת וסבותיו ודרך רפויו והצרעת זרחה במצחו. או כראות את אלישע אמר ורחצת ז"פ בירדן וטהר לאיזה מהם יחזיקו לרופא גדול. הנה אלה העניני' מפורסמים ומקובלים בזאת האומה ועיניכם הרואות גם היום אשר חרה אף ה' בעמו אם קוראים אליו בנפשם והוא יענם השמעתם בטלמיו"ס עם גודל ידיעתו במלאכת הככבים וידיעת מהלך צבא השמים אם עמד יעמוד השמש לו ולמולדתו כמו שעמד לנקדימון בן גוריון לפי מה שבא בקבלה. השמעתם לארסט"ו עם רוב פלפולו בחכמת אלהיות ורוב השתדלותו בידיעת מספר השכלי' הנבדלים ומציאתם ואיכות השתלשלותם מהתחלה ראשונה ואופן הגעתם לגרמיים השמימיים כמו שזכר כל זה במאמר הנרשם באות הלמ"ד במה שאחר הטבע שיאמר כי מלאך בא אליו או אליה משתעי בהדיה ופה אל פה ידבר בו. או אפי' במראה ובחידות כמו שקרה לחסידי אומותינו לאלפים ולרבבות עכ"ד. הנה השלם הזה עם כל בקיאתו והסתבבותו בחכמת העיונים לא כפה על האמת פסכתר והודה ולא בוש כי אין חכמה ואין תבונה כי אם בעסק התורה ובקיום מצותיה ובעליה קורא אל ה' והוא יענם והיא חכמת' ובינת' לעיני העמים לא העיון הפילסופיות וכענין זה השיב רבינו הגאון הגדול וז"ל תקון הגוף והנפש ומישיר הנהגת האדם הוא עסק המשנה והתלמוד ואשר סוב לישראל כי לימוד התורה יועיל לעצמו ולחכמים כמותי ויועיל לעמי הארץ כי ימשכם לדרכי המצות והתורה ואשר לבו יבור מזה ויתעסק בדברים ההם אשר דברת יסיר מעליו יראת שמים ויפסיד באותן הענינים כי יסלק מעליו כל ד"ת לגמרי ומזאת ההסרה יארע לבני אדם שישתבש דעתם עד שלא יחושו לעזיבת התהלה ולשאר המצות אבל אשר ימציאו עצמם לתורה וליראת שמים יצא להם מזה כי ינהיגו כל ההמון ליראת שמים ואחרי התשובה בלי פקפוק ולא ישימו שום ספק בהקב"ה. ואם תראה אותם בני אדם שמתעסקים באותם דברים יאמרו לך כי היא דרך סלולה ובזה ישיגו לידיעת הבורא לא תשמע ולא תאבה להם ודע באמת כי יכזבו לך ולא תמצא יראת חטא וזריזות וענוה וטהרה וקדושת אלא באותן המתעסקים במשנה ובתלמוד. אלו דברי הגאון רבינו האי ז"ל אביהם של ישראל ודבר זה כתוב בתורה ושנוי בנביאים ומשולש בכתובים כתוב בתורה לא בשמים היא ואיתא במדרש לא בשמים היא לא תמצא בגסי הרוח. ולא מעבר לים היא לא תמצא בסחרנין ולא בתגרנין. שמואל אמר אין התורה מצויה לא באיסטרוליגין ולא באיצטגנונין שנאמר לא בשמים היא אין התורה מצויה במי שמתעסק במלאכת שמים. אמרו לו לשמואל והלא איצטרלוגוס אתה אמר להם מימי לא הסתכלתי בחכמה זו אלא בשעה שהייתי נפנה לבית המים ע"כ. ושנוי בנביאים שכן על חכמת אלו היה מזהיר ישעיה לישראל ואמר להן למה תשקלו כסף בלא לחם ויגיעכם בלא לשבעה. יאמר למה אתם שוקלין כסף ומפזרים ממון לקנות חכמות שאינן לחם ואין הנפש נזונת בהן או למה אתם יגיעים ומאבדים כחכם ומבלי' ימיכם בדברים שלא תשבע נפשכם מהם שמעו שמוע אלי ואכלו טוב היא התורה הנקראת לקח טוב כי זהו הלחם האמיתי ושיהיה לכם לשבעה וכן תתענג בדשן נפשכם בזיו העליון כמו שהגוף מתענג וכן אמר דוד על תענוג הנפש כמו חלב ודשן תשבע נפשי. ומשולש בכתובים כמ"ש שע"ה טוב מעט ביראת ה' מאוצר רב ומהומה בו. יאמר טוב שישכיל וישיג לו השגה מועטת ויירא את הש"י מאוצר רב כלומר מרבוי החכמה יותר מכדי השגתו כי יבא לזה לידי מבוכה ומהומה. וזהו מהומה בו לפי שעם המעט תתעלה ותתענג ועם הרבוי יאבד וישתומם ותהיה נפשו נטרדת מן החיים הנצחיים האמתיים מאותם המעלות הראויות לתת לה מבית המלך וכענין הדבש שהוא ערב לגוף במיעוטו ורבויו יזיק לו. ועל זה אמר שלמה דבש מצאת אכול דייך פן תשביענו והקאותו. יזהיר עליו שיאכל ממנו די ספוקו וישאר בקרבו כי אם יאכל ממנו בשפע ורבוי יותר מכדי צרכו יקיא הכל ואפי' המעט שכבר קנהו יפסיד אותו כן יקרה למי שיחשוב להשיג יותר משיעורו ומכדי השגתו כשיחפוץ ללכת לפנים ישוב על כל פנים לאחור והטעם שמתוך עסק שאר החכמות יבא האדם בד"ת לידי נטיה מדרך האמת כי אין לך שום חכמה בעולם שאין בה פסולת וסיג כי לכך נמשלו החכמות כלן לכסף כי הכסף ברוב יש בו סיגים ואין כסף צריף אבל תורתנו כסף צרוף שאין בו סיג כלל. ולכך נמשלו לכסף צרוף הוא שכתוב כסף צרוף בעליל לארץ מזוקק שבעתים. ולאחר שהזהיר שלמה המלך ע"ה שלא לחלוק בחלק הנמנע בא לדבר ההשגה והזהיר עליו שתהיה השגתו צרופה ומזוקק' בלי סיגים. זהו שאמר אחר זה טוב ארוחת ירק ואהב' שם משור אבוס ושנאה בו. ירצה כי ידוע שאין ד"ת מתקיימים בלומדה בעידון אלא מתוך ענוי הגוף כמו שאבאר בריש שער ד' מה שאין כן בשאר החכמות. ואם יאמר האומר למה זה אענה גופי וחיי צער אחיה בשביל התורה אתעדן גופי ואלמוד שאר החכמות בעידון ולא בענוי. לזה אמר טוב ארוחת ירק בדרכה של תורה ואהבה שם היא התורה האהובה לפני המקום

וכן אמר שהע"ה ודגלו עלי אהבה ודרשינן אלו מ"ט פנים טהור מנין ודגל"ו. ואמר נמי סמכוני באשישות רפדוני בתפוחים כי חולת אהבה אני ואיתא במדרש סמכוני באשישות אלו הלכות המאוששות. רפדוני בתפוחים אלו דברי תורה שריחן טוב כתפוחים. כי חולת אהבה אני אמר רבי יצחק בראשונה כשה יתה פרוטה מצויה אדם מתאוה דבר משנה דבר הלכה דבר תלמוד ועכשיו שאין הפרוטה מצויה וביותר שאנו חולים מן המלכיות אדם מתאוה לשמוע דברי מקרא דברי אגדה.