מטה משה כא

הרב המורה כי מעשה בראשית הוא. חכמת הטבע ומעשה מרכבה מה שאחר הטבע ורבים נמשכי' אחריו. והריטב"א ז"ל בפ' הישן על מאמר דבר גדול זה מעשה מרכבה כתב וז"ל דבר גדול מעשה מרכבה פי' מרכב' העליונה הקדושה שלא נסתכלו בה הנביאים מעולם וסודה ידוע לבעלי האמת. וכתב עוד הוייות אביי ורבא הם קושיות ותירוצים וספקות שלהם שלא נתבררו להם מפני שלא ירדו לעומקו של תלמוד כחכמים הראשונים לפי שהיה זה מחסרון ידיעה קרי ליה דבר קטן בערך חכמת המשנה אבל גדול הוא מכל חכמת הגוים

וזה הפירוש אמת הוא לכל המאמין ולא כמו שכי' הם האלהים יכפר בעדם עכ"ל. והרשב"א ז"ל בפי' האגדות האריך במאמר זה וכתב בזה הלשון ועל זה קראו דקדוקי אביי ורבא בסגולת המצות דבר קטן ומזה יצא להם באמת ביטול העשייה בכלל המצות בתפלה ותפלין ובהיתר ואיסור ואינן נותנין דעתם רק ללמוד ספרי חכמי האומות פילסופי' וטבעי הככבים וזהו לדעת' מעשה מרכבה שלא הניח ריב"ז וזה באמת אבדון ומות. וכל האומר כן נבדל מקהל גולה ואין לו עסק במצות ע"כ. ור"מ גבאי כתב בספר עבודת הקדש חלק ד' פ"א וז"ל בקשו להם חשבונות רבים וחכמות זרות נכריות ועשו אותן צרות צרורות לתורת ה' והמציאו לעצמם מעשה בראשית ומעשה מרכבה וסתרי תורה וטעמי המצות אשר לא דבר ולא צוה עושה בראשי' ולא עלתה על לבו אמרו כי מעשה בראשית היא חכמת הטבע ליוני. ומעשה מרכבה מה שאחר הטבע ומזה יצא להם לומר כי אמרם ע"ה בסוכה פרק הישן ובבתרא פרק יש נוחלין אמרו על ריב"ז שלא הניח מקרא משנה תלמוד דבר קטן דבר גדול. דבר גדול מעשה מרכבה. דבר קטן הויות אביי ורבא כי העוסקים בעניני הטבעים גדולים מהעוסקים בתלמוד שהוא ביאר מצות התורה ומשפטיה הצדיקים עכ"ד. הנה דעת אלו החכמים שחכמת הטבע ומה שאחר הטבע היא חכמת יוונית ונכריה וזרה היא ואסורה לבא בקהל ה' ובקהל עדת ישראל כמבואר בכמה מקומות בתלמוד בסוטה פרק עגלה ערופה ובבא קמא פרק מרובה אמרו שם באותה שעה אמרו ארור האיש שיגדל חזירים וארור האדם שילמד את בנו חכמת יוונית. ובמנחות פרק שתי הלחם שאל בן דמא בן אחותו של ר' ישמעאל את ר' ישמעאל כגון אני שלמדתי את כל התורה כלה מהו שאלמ' חכמת יונית קרא עליו המקרא הזה לא ימוש ספר התורה הזה

וביש ספרים והגית בו יומם ולילה צא ובדוק איזה שעה לא מן היום ולא מן הלילה ולמוד בה חכמת יוונית ושנינו במס' פאה א"ר יהושע ששאלו מהו ללמוד חכמות יוונית ואסר להם אף ש"ר אברהם ביבאג"י בספרו דרך אמונה שער א' דף ט' ומאמר ב' שער ג' דף מ"ד יצא לישע הפילוסופים והליץ בעד' והתירה לבא בקהל כי אמר שאין זה חכמת יוונית. הלא אלו חכמים שהבאתי לאו קטלא באגמא נינהו ולהם ראיות חזקות וראיות. סוף דבר הכל נשמע את אלהים ירא ואת מצותיו שמור ר"ל הויות אביי ורבא שהוא ביאור מצות התורה ומשפטיה שמור. כי זה ר"ל הלמוד הזה כל אשר בשם ישראל יכונה אשר עליהם אמרו אתם קרוים אדם מחויבים ללמוד אותו וזהו כי זה כל האדם. אבל החכמות הנזכרות אין מוטל על כל אדם ללמוד אותם דאלו לאותן החכמים שאמרו שהוא חכמת יוונית איסור' נמי איכא דאסור לבא בקהל ה' אפי' לאותן שאמרו שהיא חכמה מפוארה אין זה לימוד כל העולם שהרי הרמב"ם בעצמו כתב בפרק ד' מספר המדע שאל יכנס. בפרדס החכמה ההוא אם לא מי שמילא כריסו מבשר ולחם ויין גם כתב במגילת סתרים ששלח לתלמידו החשוב וז"ל ובחיי האהבה הנמרצ' אשר נהיתה בינך וביני ובין אבותיך הקדישים כי רוב זמני היית נכון בחקירות הנמצואת ולדעת תוכן אמיתתן כפי הכולל מצד החקיר' הפלסופיו' כו' עד והנני משביעך שלא תגלה הסודות הדקות וההערות הנפלאות אלא למי שהוא דק בשכלו ובטבעו ונקי במעשיו ונזדככו רעיוניו והלך בדרכי הלמוד והידיעה ע"כ. גם כתב באיגרת ששלח למהר"ר יונתן ז"ל שלא לקח אלו החכמות כ"א לרקחות ולטבחות וכו'. וכן כתב עליו הרב הגדול הרשב"א ז"ל בכתב שכתב להרב ר' אבא מרי ז"ל ומי מהם ימלט את נפשו זולתי מי שמילא כריסו ממעדני התורה וקדשי רבינא ורב אשי כהרב ז"ל שלא לקחן אלא לרקחות ולאופות ולטבחי' ומעידים ספריו על דבריו. ואשר לא ירקח כמוהו לא יוכל עשוהו והרב ר' אברהם ביבאג"י עצמו שחזר כגבר חלציו ויצא בכל תוקף ועוז ללחום מלחמות הפילוסופיא כתב בסוף דבריו ולזה הטיבו אשר עשו סיג ואמרו שלא ילמד אדם החכמות העיוני' עד שידע דרכי האמונה. וזהו שאמרו אל יכנס בפרדס החכמות עד שיתמלא כריסו בלחם ובשר שהוא למוד התורה האלהית קודם כל לימוד

והתולדה הב' כי ראוי לכל אדם מעיין ומשתדל בהשגות החכמות העיונים שיבקש מלמד יודע ומשיג אמתיות ויודע ג"כ סתרי התורה האמתיות אל שיוכל לומר לתלמידיו כשיבא אליהם איזה דרוש מדרושי החכמה שהוא בלתי מסכים עם עקרי תורה ושרשיה זה הדרוש אופן טענתו ובזה הצד כי אם לא יהיה המלמד בקי באלו הענינים אסור לשמוע מפיו דרושי העיון והחקירה. ומשלו אצלו לחולה מה אשר יבקשו לו רופא נאמן וחכם שידע לרפאות החולה ההוא ולא נאמר שיבקשו לרופא חולה טוב שיקבל רפואתו אבל בהיפוך כן לא נאמר שיבקשו למלמד אשר הוא רופא הנפשות תלמידי' טובים שהם החולים הדורשים בריא ושלם אבל נאמר יבקשו לחולים והם התלמידים רופא טוב ומלמד נאמן. ועתה בזמנינו לא מצינו א' מיני אלף שמילא כריסו מבשר ולחם גם אם יחפש חפוש מחופש לא ימצא מלמד טוב שיודע ומשיג אמתיות ושיודע כתרי תורה שיוכל ללמדו לכן אל יהי לו עסק עמהן אם לא בתלמוד ובקיום מצותיה והיא התורה האמתיות המשלמת אותו כמו שכתב הר"ן בדרשותיו וז"ל אחי ורעי הביטו וראו הנהיה כדבר הגדול הזה או הנשמע כמוהו כי ארסט"ו השתדל בספר האותות לדעת מהות המטר ואופן הויתו וסיבתו הפועלת וחקר עליו חקירות רבות והתיר