מטה משה רו

דאגה יסירה בפניהם וינחמם בדברים ויהיה להם למשיב נפש. וצריך לידע ממנו במה הוא רגיל לסעוד שאולי הוא רגיל בעידונים אם הוא בן טובים כנזכר לעיל פ' ה'. ויאכיל אותו מן החלק הטוב והיפה שבשלחנו כמו שכתב הרמב"ם בסוף הלכות אסורי מזבח. הרוצה לזכות לעצמו יכוף יצרו הרע וירחיב ידו ויביא קרבנו מן היפה המשובח ביותר שבאותו המין שיביא ממנו הרי נאמר בתורה והבל הביא מבכורות צאנו ומחלביהן וישע ה'אל הבל ואל מנחתו. וה"ה בכל דבר שהוא לשם האל הטוב שיהי' מן הנאה הטוב אם בנה בית תפלה יהי' נאה מבית ישיבתו. האכיל רעב יאכיל מן הטוב והמתוק שבשלחנו. כסה ערום יכסה מן היפה שבכסותו הקדיש דבר יקדיש מן היפה שבנכסיו וכן הוא אמר כלח לב לה'. ויושיב אותו על שלחנו במבחר המקומות כההיא דעשרה יוחסין דשטן אידמי כעני' לפלימו ואמר כ"ע אתכא ואנא בלחודאי. ולא כאותן בני אדם הנותנים לעניים משיורי אוכלים אם יש לו ברבוי הוא הנותן לו הנותר בקערה, גם כי נותנים לו פרוטה נותנים לו בפנים זועפות ובגערה. ועליהם נאמר את כספך לא תתן בנשך ובמרבית לא תתן אכלך ר"ל הוא לנשך לעני. ובמרבית ר"ל במה שהוא נותר לא תתן אכלך כ"א ראשית אוכלך תתן לו די מחסורו אשר יחסר לו

ואפילו אם יהיו לו מאה עבדים יטרח הוא בעצמו ויעמוד עליהם. מי לנו גדול מאברהם ע"ה ששימש למלאכים בעצמו והיה לו כמה עבדים וכמה שפחות ואפילו שנדמה לו כערביים וכל מה שעשה אברהם למלאכים בעצמו עשה הקב"ה לישראל בכבודו. וכל מה שעשה אברהם למלאכים ע"י שליח. עשה הקב"ה לישראל ע"י שליח כדגרסינן במסכת בבא מציעא פרק השוכר את הפועלים אמר רב יהודא אמר רב כל מה שעשה אברהם אבינו למלאכי השרת בעצמו. עשה הקב"ה לבניו בעצמו. וכל מה שעשה להם ע"י שליח עשה הקב"ה לבניו ע"י שליח. מה שעשה הקב"ה בעצמו עשה אברהם אבינו בעצמו. כתיב ואל הבקר רץ אברהם. וכתיב ורוח נסע מאת ה' ויגז שלוים מן הים וגו'. ויקח חמאה וחלב צאן. וכתיב הנני ממטיר לכם לחם מן השמים וכתיב והוא עומד עליהם תחת העץ. וכתיב הנני עומד לפניך שם על הצור. כתיב ואברהם הולך עמם לשלחם. וכתיב וה' הולך לפניהם יומם. ומה שעשה אברהם ע"י שליח. עשה הקב"ה לבניו ע"י יוקח נא שליח כתיב מעט מים וכתיב והכית בצור ויצאו ממנו מים. ופליגא דרבי חמא בר חנינא דא"ר חמא בר חנינא. וכן תאנא דבי רבי ישמעאל בשכר שלש. זכו לשלש. בשכר חמאה וחלב. זכו למן. בשכר והוא עומד עליהם. זכו לעמוד הענן. בשכר יוקח נא מעט מים. זכו לבארה של מרים ואל יספר בעשרו ובכבודו בפני האורחין מפני שנראה כמתכבד עליהם. וגם כן אל יספר בפניהם בצרותיו ובתלאותיו כי דברים אלו שוברים את נפשם ומפיחין את רוחם וכמדומה להם כי בשבילם הוא אומר. וכמעט אין לו שכר בעולמו ויכבדם כאדונים שכך מצינו באברהם שקראם אדונים. וגדול שכר הכנסת אורחים כדגרסינן במסכת שבת בפרק מפנין א"ר יוחנן גדול הכנסת אורחים מהשכמת בה"כ דקתני מפני האורחים והדר מפני ביטול בה"מ

וגדול הכנסת אורחים מהשכמת בהכ"נ ומהקבלת פני השכינה שנאמר וירא אליו ה'. וכתיב וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם וגו'. מלמד שגדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני השכינה. בוא וראה אכסניא שריחקה שתי. אומות מישראל שנאמר לא יבא עמוני ומואבי בקהל ה' וכתיב על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים וגו'. אע"פ שהמן היה יורד להם והשליו מצוי והבאר הולך עמהם דרך ארץ היא לקבל אורח הבא באכילה ובשתייה. ודרז"ל בזכות אכסניא לא תתעב אדומי כי אחיך הוא לא תתעב מצרי כי גר היית בארו. וכתיב בנים אשר יולדו להם דור שלישי יבוא להם וגו' ומה מצרים שנשתעבדו בישראל בפרך ע"י שעשו להם אכסניא זכו לבוא בקהל דור שלישי. המכניס רעיבים וצמיאים לתוך ביתו והאכילם והשקם על עאכו"כ. צא ולמד מעובד אדום דכתיב ויברך אלהים את בית עובד אדום הגיתי בעבור ארון אלהים. ומה בשביל שכיבס וריבץ לפניו והדליק נרות כך. המכניס רעבים וצמאים עאכו"כ. צא ולמד מאלישע דכתיב ויעבור אלישע אל שונם ושם אשה גדולה ותתחזק בו לאכול בשביל כך זכתה להחיות את בנה וגרמה לתחיית המתים לבא שלא בעונתו. המכניס רעבים וצמאים על אחת כמה וכמה. צא ולמד מיתרו דכתיב שמואל א' סי' ס"ו ויאמר שאול אל הקני סורו רדו מתוך העמלקי פן אוסיפך עמו ואתה עשית חסד עם כל בני ישראל. ויתרו לא עשה חסד אלא עם משה בלבד. שנאחר קראן לו ויאכל לחם ואע"פ שנתחייב לו באותה האכילה מפני שהשקה ודולה לצאנו. ומה בשביל שהאכילו אמר הכתוב שעשה חסד עם כל ישראל ולא עוד אלא שזכו בני בניו להיות מיושבי לשכת הגזית. שנאמר ומשפת סופרים יושבי יעבץ תרעתיים שמעתים סוכתיים המה הקנים הבאים מחמת אבי רכב. המכניס רעבים על אחת כמה וכמה

גדולה הכנסת אורחים ששקולה כנגד כל הקרבנות שנ' ביחזקאל המזבח שלש אמות וגו' וכתיב וידבר אלי זה השלחן אשר לפני ה' פתח במזבח וסיים בשלחן. לומר לך בזמן שבית המקדש קיים מזבח מכפר בזמן שאין בית המקדש קיים שלחנו של אדם מכפר עליו אם יאכיל בו העניי'. וכן ארז"ל כל המאריך על שלחנו מאריכין לו ימיו ושנותיו וטעם הדבר לפי שהשלחן בבית כמזבח בבהמ"ק מה מזבח מכפר אף שלחן מכפר כשהוא מאכיל שם את העניים ומתוך שהוא מאריך על שלחנו יבא עני ויתן לו פרוסה ומתפרנס ממנה. והנה אריכתו על השלחן בכוונה זו סבה לצדקה דכתיב באורח צדקה חיים ולכך מאריכין לו ימיו ושנותיו. וכתב רבינו בחיי בספר שלחן ארבע שפר א' וז"ל והנה באזנינו שמעט ורבים ספרו לט בגדולים שבספרד והפרנסים בעלי אכסנאים שנהגו מנהג נכבד מאד ונתפשט ביניהם מימים קדמונים שהשלחן שלהם שהאכילו עליו את