מטה משה רג

צדקה אא"כ ממונה עליהן כר' חנניא בן תרדיון. וכתבו התו' פי' נאמן כצותו אבל צדיק כמותו לא דהא גבאים שבימי האמוראים לא היו צדיקים כמותו ומדברי הרמב"ם נראה שצריך שיהיה חכם שכתב בסוף הלכו' מתנות עניים ולא יתן לתוך קופה של צדקה אא"כ יודע שהממונה נאמן וחכם ויודע להנהיג כשורה כר' חנניה בן תרדיון. וגם הטור י"ד כתב בסימן רמ"ט שיהיה חכם ויודע לנהוג בה כשורה. ובסימן רנ"ו כתב לא יתן אדם פרוטה לארנקי של צדקה אא"כ ת"ח ממונה עליה ובזמן הזה לא נהגו להקפיד בזה. ואפשר שהטעם מפני שהם סוברים דחכם לא שצריך שיהיה חכם בחכמת התורה אלא שיהיה חכם בהנהגות הגבאים. גם ידקדק ויזהר שלא יבא לידי שום חשד. ולזה אמרו רז"ל בפ"ק דב"ב גבאי צדקה אין רשאין לפרוש זה מזה. ופרש"י טעמא דאין פורשין זה מזה מפני שלא יאמרו מעות של צדקה הוא גונב. ולכן נמי אעפ"כ שאין מחשבין עמהם מ"מ כדי שיהיו נקיים מה' ומישראל טוב להם שיתנו חשבון. גם אל יהא אכזרי ואדם שנותן צדקה יותר מן הראוי לו או שמיצר עצמו ונותן לגבאי כדי שלא יתבייש אסור לתובעו ולגבות ממנו צדקה והגבאי שמכלימו ושואל ממנו עתיד ליפרע ממנו שנא' ופקדתי על כל לוחציו. וארז"ל אלו גבאי צדקה גם יהא סבלן ואם העניים יחרפוהו אין לו לחוש כי יותר טוב הוא לו ממה שמברכין אותו כי יותר זכותו גדול. כדאמר בירושלמי דפ' בתרא דפאה רבי אליעזר הוי פרנס. פי' גבאי צדקה חד זמן נחות לביתא אמר לון מאי עבדיתון אמרו ליה אתו חד סיעה אכלין ושתין וצלו עלך אמר לית לן אגר טוב. אתי זימנא תניינתא אמר לון מאי עבדיתון א"ל אתו חד סיעה ואכלין ושתין ואקלינך אמר לון בדין איכא אגר טב. הרי אתה רואה כשברכוהו לא הוי שמח. וכשחרפוהו הוי שמח מפני שמקבל שכר גדול

ואם הציבור חפצים בו למנותו גבאי של צדקה יש לו לקבל על עצמו להיות גבאי כדאמרינן בירושלמי דפ' בתרא דפאה ר' יוסי עאל לכפרין בעי אוקי' עליהון פרנסים. פי' גבאי צדקה ולא קבילו עליהון עאל ואמר קומיהון בן בבי ממונה על הפקיעין. ומה זה שנתמנה על הפיתלות זכה להתמנות מגדולי הדור אתם שנתמנית' על דמי נפשות לא כ"ש. ר' חגי כד הוי מיקם פרנסי פי' גבאי צדקה הוי מטעים להו אורייתא לומר כל שכרה מתורה ניתנה שנא' בי מלכים ימלוכו. ואם יתעסק באמונה וביושר שכרו הרבה מאוד כדאיתא בפ"ק דב"ב והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע זה דיין שדן דין אמת לאמתו. ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד אלו גבאי צדקה. במתנית' תנא המשכילים יזהירו כזוהר הרקיע זה דיין שדן דין אמת לאמתו וגבאי צדקה. פי' שהן משכילים אל דל מה צריך. ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד. אלו מלמדי תינוקות שמצדיקים ומחנכים ללמוד התינוקו' דרך טובה. נראה לי דדעת הגמ' שמייחס זהירות הרקיע להדן אמת לאמתו. וזהירות הכוכבים לגבאי צדקה. לפי דאיתא במדרש מפני מה לא נאמר כי טוב בשני. לפי שבו נברא גיהנם שנא' כי ערוך מאתמול חכתה יום שיש לו אתמול ואין לו שלשום. ועוד דרשו רז"ל לפי שבו נברא המחלוקת שנאמר ויהי מבדיל בין מים למים אמר רב טביומי ומה מחלוקת שהוא לתיקון העולם ולישובו אין כתיב בו כי טוב. מחלוקת שהיא לערבובי של עולם לא כ"ש. גם ביום שני נעשה הרקיע כדכתיב בהדיא בקרא וידוע כי כל מה שעשה הקב"ה בבריאות עולם הכל היה בחכמה ובתבונה לכוונה ידוע. כדכתיב ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה. והורה לנו הש"י בבריאתם שלשתן אלו ביום א' שמי שמחזיק במחלוקת נופל בגיהנם כקרח ועדתו. אבל מי שמשקיט המחלוקת וזהו הדיין הדן דין אמת לאמתו יזהיר כזוהר הרקיע זהו שאמר והמשכילי' יזהירו כזוהר הרקיע זה הדן דין אמת לאמתו. וידוע ג"כ שהכוכבים הן מיוחסים תמיד לשמים ולא לרקיע כדכתיב הבט השמימה וספור את הכוכבים. וכתיב ארבה את זרעך ככוכבי השמים. ארבה את זרעכם ככוכבי השמים. ככוכבי השמים לרוב. להרבות את ישראל ככוכבי השמים בדברי הימים. ובתרי עשר ובניהם הרבית ככוכבי השמי'. ונא' הרבית רכליך ככוכבי השמים. ובישעיה כוכבי השמים וכסיליהם. ובשופטים מן שמים נלחמו כוכבים. ובצדקה כתיב צדק משמים נשקף. לכן הגבאי צדקה יזכה לזהירות הכוכבים מדה כנגד מדה זהו ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד זו גבאי צדקה. ודעת המתניתא הוא שהם שוים דכתיב צדק ומשפט מכון כסאך. נמצא שבמשפט וצדקה יכון כסא הכבוד הדומה לרקיע כדאיתא בפרק התכלת לכן יזהירו כזוהר הרקיע מדה כנגד מדה ואז אליבא דמתניתא על כרחך לומר ומצדיקי הרבים ככוכבים אלו מלמדי תינוקות דידוע דזהירות הכוכבים היא למטה מזהירות הרקיע כמו שכתב הר"ן בחדושיו וז"ל ראיתי בחכמה תכונת הגלגלים שהדבר כן שהכוכבים מקבלים אורם מאור השמש. ולפי שהרקיע גוף דק ובהיר מאד אינה מקבל אורה ממנה. אבל הירח והכוכבים מתוך שהן גופם עבים מקבלים אורה כמו שאנו רואים שאור השמש ניכר יותר באבנים ובארץ. ממה שהוא ניכר במים ובאויר. ונתבאר שם הענין בדבר שאין בו ספק עכ"ל הר"ן ומתוך שאמר הכתוב והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע ומצדיקי הרבים וגו' משמע המשכילים שהם גבאי צדקה כנזכר יזהירו כזוהר הרקיע. אבל מצדיקי הרבים יקבלו שכר מדרגה למטה מהם שיהיו ככוכבים לעולם ועד. ועל כרחך הם מלמדי תינוקות ולפי שהם במדרגה למטה מגבאי צדקה כדאמרי' בפסחים לא מצא בת תלמיד חכם. ישא בת גבאי צדקה. לא מצא בת גבאי צדקה. ישא בת מלמדי תינוקות לכך יקבלו ג"כ שכר מדרגה למטה מהם. כי ה' החסד משלם לאיש כמעשהו וכפרי מעלליו יאכל

פרק שביעי בצדקות הנשים

הצדקות שהנשים עושות רצויות לפני הקב"ה יותר מן הצדקות שהאנשים עושין. כדגרסינן