מטה משה קצח

הנותן מנכסיו לפדיון שבוים הקב"ה יצילנו לו ולזרעו מליפול בשבי. והמחלק מנכסיו לא יבא הוא וזרעו לצטרך לקבל צדקה. שכן כתיב כי בגלל הדבר הזה יברכך וגו'. ואחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשמים

וכנגד אלו י"א מדרגות הצדקה מצינו בתורה שהזהירה י"א פעמים על ענין הצדקה א' אם כסף תלוה את עמי את העני עמך. ב' לא תכלה פאת שדך. ג' ולקט קצירך לא תלקט לעני ולגר תעזוב אותו ד' וכי ימוך אחיך עמך ומטה ידו והחזקת בו. ה' אל תקח מאתו נשך ותרבית כו' וחי אחיך עמך. ו' וכי תשיג יד גר ותושב עמך ומך אחיך וט': ו' לא תאמץ. ח' לא תקפוץ. ט' פתוח תפתח. י' נתן תתן לו. יא' כי תקצור קצירך בשדך ושכחת עומר וגו'. וכנגדן אמר ישעיה י"א ברכות שנאמר ותפק לרעב נפשך וגו' והזכיר אח"כ י"א ברכו' ואלו הן. א' וזרח בחשך אורך. ב' ואפלתך בצהרים. ג' ונחך ה' תמיד. ד' והשביע בצחצחות נפשך. ה' ועצמותיך יחליץ. ו' והייתה כגן רוה. ז' וכמוצא מים אבר לא יכזבו מימיו. ח' ובנו ממך חרבות עולם. ט' מוסדי דור ודור תקומה. י' וקורא לך גודר פרץ. י"א משובב נתיבות לשבת. ולכן בפסוק והיה מעשה הצדקה שלום. עשרה תיבות כנגד עשרה מעלות הצדקה ועם הקריאה הוא אחד עשר כנגד המעלה הי"א הגדול שבכלם. וכן משמרו משפט ועשו צדקה עד סוף הפסוק עשרה תיבות ועם הקריאה אחד עשר תיבות כנגד י"א מדרגות הללו. וכתיב בתורה הנסתרות לה' אלהינו והנגלות לנו ולבנינו עד כולם. נראה פירושי על עניין הצדקה הנסתרות ר"ל הצדקות שהם נסתרות אותן צדקות הם לה' אלהינו כלו' לש"ש כי מי שיתן צדקה בסתר בודאי כוונתו לשם שמים או בדרך זה הנסתרות אלו צדקות שעושין בנסתר. הם לה' אלהינו כי על צדקה כזו נאמר מלוה ה' חונן דל כאלו הלוה לה' אלהינו. אבל מי שנותן צדקה בגלוי לא ימלט משני דרכים אלו. או כוונתו כדי שיראוהו המון וישבחוהו ויהיה לשם ולתהלה לו ולזרעו אחריו. או כוונתי כדעת אותו חסיד שכשהיו עניים עמדו על פתחו היה אומר לאשתו רחם על העניים הללו כדי שירחמו בני אדם על בניך אם יצטרכו לבריות כו' כדכתבתי לעיל פרק ב' מהצדקה. וזהו שאמר והנגלות לנו ולבנינו עד עולם. ר"ל הצדקות הנגלות הם לנו ולבנינו עד עולם. או לקנות שם לנו ולבנינו. או כדי שירחמו לנו ולבנינו כי גלגל חוזר בעולם כנזכר

או בדרך זה הנסתרות ר"ל הצדקות הנסתרות לה' אלהינו כאלו אמר לפני ה' אלהינו. כלומר התשלומין יהיה לעוה"ב לפני ה' אלהינו כענין וצדקה תהיה לנו לפני ה' אלהינו. וכמו ולך תהיה צדקה לפני ה' אלהיך. כי הנותן צדקה לשם שמים זוכה לעוה"ב וזוכה לראות פני השכינה כדכתבתי לעיל פרק א' מהצדקה והנגלות לנו ולבנינו ר"ל הצדקות הנגלות אזי התשלומין לנו ולבנינו בעוה"ז שלא יבא הוא וזרעו ליצטרך לקיבול צדקה וזהו שאמר עד עולם על דרך גלגל חוזר בעולם וכן כתיב כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' אלהיך וגו'. ונקוד על לנו ולבנינו להורות שלא הנגלות לבד הם לנו ולבנינו ר"ל שכרם בעוה"ז אבל הנסתרות שכרם בעוה"ב ולא בעוה"ז. אלא אף הנסתרות הם לנו ולבנינו ואוכל פירותיהן בעוה"ז והקרן קיימת לעוה"ב. ומאחר שהפסוק הזה מדבר בצדקה הוצרך לנקוד עי"ן דעד כדי להשלים אחד עשר נקודות כנגד אחד עשר מעלות הצדקה שאמרנו. ואף שהוא אינו מעניין הפרשה הפירוש בעצמו נכון הוא כאשר גם מה שפירש בו הרמב"ם אינו מעניין הפרשה. וכתב עליו רבינו בחיי הפירוש הזה בעצמו שהם יקר וספור כי כל התורה כולה זולת פשטי העניין יש בכל דבר ודבר רמזים וסודות עד אין תכלית. וכן כל איש ישראל ישים עין השגחתו על עני ואביון. וכאשר יתננה יתן אותה בסבר פנים יפות בשמחה ובטוב לב ומתאונן עם העני בצערו ומדבר לו דברי תנחומים ונחמות. ואם נתנם בפנים זועפות ורעות מפסיד את זכותו. ועל זה הזהירה התורה באומרה נתן תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו. הזהרנו בזה להרחיק מנפשינו צרת העין ולהיותינו טובי העין כעניין שנאמר סוב עין הוא יבורך. ולא די במתנות היד עד אשר נטע בנפשותינו מדת הנדיבות. ע"כ הזהיר ואמר לא ירע לבבך אחר שאמר נתן תתן לו לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך. הזהרנו בזה להסיר מנפשותינו מדת האכזריות ולנטוע בה נטעי נאמנים הם הרחמים והחסדים הנאמנים כמ"ש והלכת' בדרכיו. ובעבור כי מן האפשר שלא יקפוץ ידו ויתן את העני ולא מן דרך רחמנות כעניין שנאמר ורחמי רשעים אכזרי. על כן כתוב לא תאמץ את לבבך

ומיד בבואו העני לידו יתן לו מיד בלי בדיקה ובלא עיכוב שמא ימות ברעב. שכך ארז"ל א"ר יודא בודקין לכסות ואין בודקין למזונות תניא כוותיה דרבי יודא אמר כסוני בודקין אחריו פרנסוני אין בודקין אחריו ואין מעכבין מלהאכיל אותו מיד כדי שלא ימות ברעב. ומעשה נחום איש גם זו יוכיח כדגרסי' במסכת תענית פרק סדר תעניות אלו. אמרו עליו על נחום איש גם זו שהיה סומא משתי עיניו וגידם בשתי ידיו וקטע בשתי רגליו והיה כל גופו מלא שחין והיה מוטל בבית רעועה ורגלי מטתו מונחין בספלי של מים כדי שלא יעלה עליו נמלים. פעם אחת בקשו תלמידיו לפנות מטתו ואח"כ לפנות כלים. א"ל פנו את הכלים ואח"כ פנו את מטתי שכ"ז שמטתי בתוך הבית מובטח לכם שלא תפול. פנו את הכלים ואח"כ פנו את מטתו מן הבית ומיד נפל הבית. אמרו תלמידיו רבינו וכי מאחר שצדיק גמור אתה. למה עלתה לך כך. א"ל אני עשיתי בעצמי שפעם א' הייתי מהלך בדרך לבית חמי והיה לי משוי שלשה חמורים טעונים. אחד של מאכל ואחד של משקה ואחד של מיני מגדים. נזדמן לי אדם אחד אמר לי רבי פרנסני אמרתי לו המתן עד שאפרק מן החמור, לאחר שפרקתי חזרתי לאחורי ומצאתיו שמת ונפלתי