מטה משה קצד

נותן ואינו עושה כפי ממונו נענש כדאיתא בכתובות פ' מציאת האשה מעשה בריב"ז שהיה רוכב על חמור והיה יוצא מירושלים והיו מהלכין תלמידיו אחריו ראה אשה אחת שהיתה מלקטת שעורים בין רגלי בהמתן כל ערביים כיון שראתה אותו נתעטפה בשערה ועמדה לפניו ואמרה לו ר' פרנסני. אמר לה בת מי את. אמרה לו אני בתי של נקדימון בן גוריון. אמר ממון של אביך היכן הוא. אמרה ליה רבי ולא כדין מתלין מתלא במערבא מלח ממון חסר. רוצה לומר אם תחסר ממונך בצדקות כאלו נתת בו מלח שמולחים בו הבשר כדי שיתקיים ויעמוד ימים רבים. ואמרי לה חסד. ר"ל הרוצה שישמור ממונו יעשה ממנו חסד עם עניים. ושל חמיך היכן הוא. אמרה בא זה ואיבד את זה. אמרה לו רבי זכור אתה כשחתמת על כתובתי. אמר להם לתלמידיו כשחתמתי על כתובה של זו וה יתי קורא בה אלף אלפים דינרי זהב של בית אביה חוץ משל חמיה. בכה ריב"ז ואמר אשריכם ישראל בזמן שעושין רצונו של מקום אין כל אומה ולשון שולטת בהם ובזמן שאין עושין רצונו של מקום מוסרן ביד אומה שפלה. ולא ביד אומה שפלה אלא ביד בהמתן של אומה שפלה. ונקדימון בן גוריון לא עבד צדקה והתניא אמרו עליו על נקדימון כשהיה יוצא מביתו לבית המדרש כלי מילת היו מציעין תחתיו ומקפלין אותו העניים מאחריו. איבעית אימא לכבודו דעבד וא"א כדבעי ליה למעבד לא עבד כדאמרי אינשי לפום גמלא שיחנא. על כן צריך האדם למלוח ממונו כלו' לעשות צדקה כפי הראוי כדי שיתקיים בידו ויאכל פירותיו בעה"ז והקרן קיימת לעולם הבא

וארז"ל בשעה שהאדם עשיר יעשה צדקה ויחסר ממונו קודם שיחזור עליו הגלגל ויתרושש. ומעשה בחסיד א' כשהיו העניים עמדו על פתחו היה אומר לאשתו רחם על העניים הללו כדי שירחמו בני אדם על בניך אם יצטרכו לבריות. אמרה לו אשתו מה תפתח פיך לשטן. אמר לה גלגל הוא שחוזר בעולם. וגרסי' בפ' חבית במסכת שבת כי לא יחדל אביון מקרב הארץ תניא ר' אלעזר הקפר אומר לעילם יבקש אדם על מדה זו שאם לא בא הוא. בא בנו ואם לא בנו בא בן בנו שנאמר כי בגלל הדבר הזה. ותנא דבי ר' ישמעאל גלגל הוא שחוזר בעולם. וכל לבבות דורש ה' ורואה הסתפקתו של אדם ונדבת לבו וכוונתו. וכשם שבזמן שב"ה קיים הקב"ה מקבל מנחת קמח כמו פר בן בקר. כך בזמן הזה שחרב ב"ה בעונותינו מקבל נדבת פרוטה למי שאין ידו משגת כמאה מנה לעשיר ואחד המרבה וא' הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשמים. ואפילו עני המתפרנס מן הצדקה יעשה ממנו צדקה כדגרסינן בפ"ק דגטין דרש רב עוירא זמנין א"ל משמיה דר' אמי וזמנין אמר ליה משמיה דר' אסי כה אמר ה' אם שלמים וכן רבים וכן נגוזו ועבר ועניתך לא אענך עוד. אם רואה אדם שמזונותיו מצומצמין יעשה צדקה מהם וכ"ש כשהם מרובים. וכן נגוזו ועבר תאנא דבי ר' ישמעאל כל המגיז מנכסיו ועשה מהם צדקה ניטל מדינה של גיהנם. משל לשתי רחילות שהיו עוברות במים א' גזוזה וא' שאינה גזוזה. גזוזה עוברת שאינה גזוזה אינה עוברת. ועיניתך אמר מר זוטרא אפי' עני המתפרנס מן הצדקה יעשה צדקה. ולא אענך עוד. תאנא רב יוסף כל המקיים בעצמו כך שוב אין מראין לו סימן עניות. נמצא שבזכות הצדקה ניצול מעונש גדול כזה שהוא קשה מכל מכות שבעולם כדגרסי' במסכת בתרא פ' יש נוחלין דרש רבי פנחס בר חמא קשה עניות בתוך ביתו של אדם יותר מחמשים מכות שנא' חנוני חנוני אתם רעי כי יד אלוה נגעה בי. ומאי אהדרוה חבריה לאיוב השמ' אל תפן אל און כי על זה בחרתה מעוני ואעפ"י שהעוני לישראל בכל הדרם בגלית זה. כדגרסי' בפ"ק דחגיגה אמר ליה אליה לבר הא הא מאי דכתיב הנה צרפתיך ולא בכסף בחנתיך בכור עוני. מלמד שחזר הקב"ה על כל מדות טובות ולא מצא תקנה לישראל אלא עניות. אמר שמואל ואיתימא רב יוסף היינו דאמרי אינשי יאי עניותא לישראל כוורדא סומקא לסוסיא חיורי'. להראותינו שהיו צריכין לשפלות הלב כדי שלא יגיסו דעתם נמצא שאין דוחק גדול מזה

והנוטל מן הצדקה ונותן ממנו לעני אפי' אינו נצרך גדול שכרו. כדגרסינן אמרו עליו על רבי זכריה חתניה דריב"ל שהיה נוטל מקופה של צדקה והיו מרננין אחריו שהיה נוטל שלא לצורך. וכשמת חפשו אחריו שהיה נותן מה שהיה נוטל מן הצדקה לעניים אחרים. רבי יעקב רר אידי ורב נחמן בר יצחק גבאי צדקה היו והיו נותנין מן הצדקה לרב חמא מפני שהיה עני והיה צריך לה והיה נוטל מהם הצדקה ומחלקה לעניים אחרים. ומי שאין ידו משגת אעפ"י שלא יתן אלא פרוטה כל פרוטה ופרוטה מצטרכת לו לחשבון גדול. כדגרסי' בפ"ק דבתרא אמר רבא האי מילתא אישתעי לי עולא משגש ארחתיה דאמיה משמיה דר"א מאי דכתיב וילבש צדקה כשריון. מה שריון זה כל קליפה וקליפה מצטרפין לשריון גדול. אף צדקה כל פרומה מצטרפת לחשבון גדול. ורבי חנינא אמר מהכא ונהי כטמא כלנו וכבגד עדים כל צדקתינו מה בגד זה כל נימא ונימא מצטרכת לבגד גדול. אף צדקה כל פרוסה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול. וגרסינן בואלה שמות רבה אם כסף תלוה את עמי הדא הוא דכתיב יש רעה תולה ראיתי תחת השמש וגו'. ואבד העושר ההוא בענין רע. אשרי אדם שהוא עומד בנסיונו שאין לך בריה שאין הקב"ה מנסה אותה. העשיר מנסה. אותו אם תהא ידו פתורה לעניים. והעני מנסה אותו אם יכול לעמוד ביסורין ואינו בועט. אם עמד בנסיונו העשיר ועושה צדקה הרי אוכל ממונו בעה"ז והקרן קיימת לעה"ב. ואם עמד העני בנסיונו הרי הוא נוטל כפליים לעתיד לבא שנא' כי אתה עם עני תושיע. והעשיר שעינו רעה בשל אחרים הולך הוא וממונו מן העולם שנא' ואבד העושר ההוא בענין רע ואומר התעיף עיניך בו ואיננו ואל ידמה בנפשו שהוא מטיב לעני. אלא שהעני מטיב לו ומנחילו חיי עה"ב. כדגרסינן בויקרא רבה