מטה משה קצג

ויתן פזר לאביונים ומלחמו לדל. ואל יעלה בלבו עצה לומר איך אחסר ממוני לתנו לעניים. כי יש לו לדעת שאין הממון שלו אלא פקדון לעשות בו רצון המפקיד וזה רצונו שיחלק לעניים ממנו. וזהו החלק הטוב שיהיה לו ממנו כדכתיב והלך לפניך צדקך והצדקה הוא כלי של הקב"ה שנ' לך ה' הצדקה. ועוד כי אין אדם עושה צדקה אלא משל הקב"ה שנ' לך ה' הממלכה והמתנשא לכל לראש והעושר והכבוד מלפניך וכתיב לי הכסף ולי הזהב אמר ה' צבאות. ובנינו כי ממך הכל ומידך נתנו לך והקב"ה נותן לאדם עושר וכבוד לנסותו אם יעשה ממנו צדקה יקיימו בידו ויוסיף לו עושר על עשרו. מעשה בחסיד אחד שירד מנכסיו והיתה אשתו כשרה לכוף נעשה שכיר. פעם א' היה חורש בשדה. פגע בו אליה ז"ל בדמות ערבי א'. א"ל יש לך ז' שנים טובות אימתי אתה מבקש עכשיו או בסוף ימיך. א"ל קוסם אתה אין לי מה ליתן לך אלא הפטר מעלי בשלום. וחזר אצלו עד ג' פעמים בפעם שלישית א"ל אלך ואמלוך באשתי. הלך אצל אשתו ואמר לה בא אלי א' והטריח אותי עד ג' פעמי' ואמר יש לך ז' שנים טובו' אימתי אתה מבק' אות' עכשיו או בסוף ימיך. א"ל ומה אתה אומ' א"ל לך אמור לו הבא אותם עכשיו. א"ל לך הבא אותם עכשיו. א"ל לך לביתך ואין אתה מגיע לשער חצרך עד שתראה ברכה פרוסה בבית. והיו יושבין בניו לחפש בידם בעפר ומצאו ממון שיזונו בו ז' שנים וקראו לאמן. ולא הגיע לשער עד שיצאת' אשתו לקראתו ובשרה אותו. מיד הודה להקב"ה ונחת דעתו עליו. מה עשתה אשתו הכשרה. א"ל מ"מ כבר משך עלינו הקב"ה חוט של חסד ונתן לנו ממון מזון ז' שנים לעסוק בג"ח שנים הללו שמא הקב"ה מוסיף לנו מאצלו. וכן עשתה כל מה שעשת' בכל יום ויום אמר' לבנה הקטן כתוב כל מה שאנו נותנים וכן עשה. לסוף ז' שנים בא אליהו ז"ל אמר ליה כבר הגיע עונה ליטול מה שנתתי לך אמר ליה כשנטלתי לא נטלתי אלא מדעת אשתי אף כשאני מחזיר לא אחזיר אלא מדעת אשתי הלך אצלה אמר לה כבר בא הזקן ליטול את שלו אמרה ליה לך אמור לו אם מצאת בני אדם נאמנים ממנו תן להם פקדונך. וראה הקב"ה דבריהם וגמ"ח שעשו והוסיף להם טובה על טובה לקיים מה שנ' והיה מעשה הצדקה שלום

וגרסינן במסכת ביצה פ' יום טוב אר"י משום ר"א בר שמעון אמר להם הקב"ה לישראל בני לוו עלי ואני פורע. ואר"י משום ר"א ב"ר שמעון הרוצה שיתקיימו נכסיו. יטע בהם אדר שנאמר אדיר במרום ה' א"נ אדרא כשמיה דקיימי לדרי דרי. פירש בעל הערוך אדיר במרום ה' יעשה מהן צדקה שהיא חשובה לפני ה' במרום כדכתיב אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף ע"כ. ואני בחדושי במסכת ביצה הוספתי קצת על דבריו כדי להלם ולהתקשר הענין יפה. והכי צ"ל ואמר ר' יוחנן כלומר כמו שאמר שצוה הש"י להלוות עליו ולקדש קדושת היום והוא פורע המו כן אמר עוד ענין שצוה הקב"ה להלוו' לו והוא פורע באחרית הימים וזהו היא ההלואה לה' כדכתיב מלוה ה' חונן דל. וזהו אמרו הרוצה שיתקיימו נכסיו יטע בהם אדר. ר"ל אל יחשוב אדם איך אם אתן צדקה מהוני ואנכי עמלתי בזה וכחי ועוצם ידי עשה החיל הזה ואיך יאכלו אחרים חילי את חילי לאחר לא אתן לזה אמר הנתינ' הזאת אינה מחסר ממון אדרבה הרוצה שיתקיימו נכסיו יטע בהן אדר. כלומר יעשה בהן צדקה ובצדקה שייך לשון נטיעה זרעו לכם לצדקה. ונקרא' אדר על שם שהצדקה דומה למים כמו דאתה אומר שלח לחמך על פני המים. המים מכבי באש הטבעי. כמו כן הצדקה מכבה חימום חרון אש הרוחני. כמו שנאמר מתן. בסתר יכבה אף. וכאמרם ז"ל במדרש קינות ממרום שלח אש שש שנים היו גחלים עמומות ביד גבריאל סבור שיחזרו ישראל בתשובה. כיון שראה שלא חזרו בקש להשליך עליהם בחימה שפוכה. אמר ליה הקב"ה גבריאל גבריאל להונך להונך יש להם בעלי צדקה שנאמר וירא לכרובים תבנית יד אדם תחת כנפיהם

וכן נמשלה הצדקה למים חיים נובעים שכל עוד שנמשך מים מהמעיין עוד יוסיפו לנבוע. כמו ענין הצדקה יותר שמפזר עוד נוסף. ע"ד אמרז"ל בפ"ק דגטין אם רואה אדם שמזונותיו מצומצמין יעשה מהם צדקה והם המה המים האדירים הכתובים בהאי קרא דאדיר במרום ה' לכך נקראת אדר. והנותן צדקה בלי ספק יתקיימו נכסיו כאשר הבאתי ממסכת גיטין. ואיתא נמי בכתובות מלח ממון חסר ואמר אדיר במרום ה'. ר"ל נחשבת לפני המקום במרום כדכתיב אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף. א"נ אדרא כשמיה כדאמרו אינשי דקיימי לדרי דרי. כלומר זכות הצדקה קיימי לדרי דרי. וסמך לזה שאמר ישעיה ע"ה ויעמוד לעד צדקתו וישועתו לדור דורים. וכן אמר שהע"ה הון ועושר בביתו וצדקתו עומדת לעד. כלומר אם יעשה צדקה אזי יתקיים הון ועושר שבביתו וזכות צדקתו יעמוד לעד ולדור דורים. וגרסינן בפ"ק דב"ב אמר ר' יצחק כל הרודף צדקה הקב"ה ממציא לו מעות לעשות מהם צדקה שנאמר אוהב צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד. וגרסי' במסכת שבת תניא אמר ר"ג בר ר' מאיר מאי דכתיב ונתן לך רחמים ורחמך והרבך. כל המרחם על הבריות מרחמים עליו מן השמים. והוא מפני שהעניים מבקשים עליו רחמים והקב"ה שומע תפלתן שנא' כי שומע אל אביונים ה' וכתיב קרוב ה' לנשברי לב. וכתיב שועת עניי' אתה תשמע. וכתיב ברכת אובד עלי תבא והוא יבורך בנדבת לבו שנא' טוב עין הוא יבורך. והקב"ה מברך אותו שנא' כי בגלל הדבר הזה יברכך וגו'. אבל אם העשיר לא יעשה צדקה מממונו הולך הוא וממונו מן העולם שנאמר ואבד העושר הוא בענין רע. וכתיב התעוף עיניך בו ואיננו כי עשה יעשה לו כנפים וגו' ואיתא במדרש הנותן צדקה לעני מתעשר שנא' יש מפזר ונוסף עוד. וכתיב נותן לרש אין מחסור. והקופץ את ידו מלעשות צדקה מתרושש שנא' וחושך מיושר אך למחסור. וכתיב ומעלים עיניו רב מאירות. ואפי' אם