מטה משה קצב

לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל וכתיב התם יצאו אנשים בני בליעל מקרבך. ירצה כי הנותן צדקה לעני זוכה ורואה פני השכינה. ומי שמעלים עינו ממנו מתרחק עצמו מהשכינה והוי כאלו עובד ע"ז. וגרסינן ברופת אליה רבה הנותן צדקה עולה ויושב כנגד כסא הכבוד שנ' הולך צדקות ודובר מישרים וגו' וכתיב בתריה והוא מרומים ישכון וכתיב מלך ביפיו תחזינה עיניך וגו'. וכל העושה צדקות נקרא ישר דרך שנאמר צדקת תמים תיישר דרכו. והעושה צדקות נוטל שכר בעוה"ז ובעוה"ב. בעוה"ז מנין שנ' צדק לפניו יהלך וישי' לדרך פעמיו כשאדם יורד ימים ונהרות והולך הרים ומדברות ונוה לסטים וחיות. צדקתו הולכת עמו ומשמרתו מכל רע ומורה אותו דרך ישר ושומרת פעמיו שלא יכשלו. בעוה"ב מנין שנ' והלך לפניך צדקך וכבוד ה' יאספך. כשיפטר אדם מן העה"ז ובידו צדקות ומעשים טובים. צדקותיו הולכים לפניו לתור לו מנוחה ויהיו מליצי יושר בינו ובין קונו ולא יניחו מקטרג לקטרג עליו שנ' אם יש עליו מלאך מליץ א' להגיד לאדם יושרו. וארז"ל אפי' ט' מאות ותשעה ותשעים מליצי רע ואחד מליץ טוב להגיד יושרו ניצול מדינה של גיהנם שנ' ויחננו ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כופר

גדולה הצדקה שהקב"ה נקדש בה שנ' ויגבה ה' צבאות במשפט וגו'. וכסא הכבוד הוכן בצדקה שנ' צדק ומשפט מכון כסאך. ודוד המלך שבחו הכתוב בצדקה שנ' ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו וגרסינן בפ"ק דב"ב א"ר אבהו שאלו את שלמה בן דוד עד היכן כחה של צדקה. אמר להם צאו וראו מה פירש דוד אבא פזר נתן לאביונים. רבא אמר מהכא והוא פרומים ישכון מצודות סלעים משגבו לחמו נתן מימיו נאמנים. וגדולה צדקה שמקרבת את הגאולה שנאמר כה אמר ה' שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבא וצדקתי להגלות. והמלך המשיח שנגלה במהרה בימינו עתיד לעשות משפט וצדקה בארץ שנ' ידין עמים בצדק וגו'. ובימיו יהיה שלום וצדקה בארץ שנ' ישאו הרים שלום לעם וגבעות בצדקה. וגרסי' במס' שבת פ' ר"א אמר עולא אין ירושלים נפדית אלא בצדקה שנ' ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה. וגרסי' בפ' לולב וערבה א"ר אליעזר גדולה צדקה מכל הקרבנות שנ' עושה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח. ובכח הצדקה עתידין המתים להחיות כדאיתא במדרש א"ר שמעון בכח הצדקה המתים עתידין לחיות מנין אנו למדין מאליה התשבי שהיה הולך מהר להר וממערה למערה הלך לו לצרפת וקבלתו אשה אלמנה בכבוד גדול והיתה אמו של יונה ומפתה היו אוכלין היא והוא ובנה ימים רבים. לימים חלה בן האשה ומת עמד אליהו והתפלל לפני הקב"ה ואמר רבון העולמים לא די לי כל הרעות שעברו על ראשי. הגם אל האשה האלמנה אשר אני מגורר אתה בבית הרעות להמית את בנה. השב את נפש הילד אל קרבו וידעו וילמדו הדורות שיש תחייה למתים. ונעתר לו שנ' וישמע ה' בקול אליה ותשב את נפש הילד אל קרבו ויחי. הרי מתוך הצדקה ניצל הנותן מגזרה רעה וממיתה ומדינה של גיהנם וזוכה לראות פני השכינה ולביאת הגואל ולבנין ירושלים. ולתחיית המתים. וכן כתוב בתנא דבי אליהו משום אדם אחד אמרו גדולה צדקה שמיום שנברא העולם ועד אותה שעה שנתנה הרי זה משתבח וקולט עצמו מדינה של גיהנם שנאמר אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו ה'. ואין יום רעה אלא יום דינה של גיהנם שנאמר וגם רשע ליום רעה ואומר אשרי שומרי משפט עושה צדקה בכל עת

אבותינו הראשונים מפני מה זכו בעוה"ז ולימות המשיח ולעוה"ב מפני שנהגו עצמן בצדקה. אברהם מנין שנאמר כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט וגו' יצחק לא נשתבח אלא בצדקה שנאמר ויזרע יצחק אין זריעה אלא צדקה שנאמר זרעו לכם לצדקה. יעקב לא נשתבח אלא בצדקה שנאמר קטנתי מכל החסדים אין קטנתי אלא מעט אין מעט אלא צדקה שנאמר טוב מעט בצדקה. משה לא נשתבח אלא בצדקה שנאמר צדקת ה' עשה. אהרן לא נשתבח אלא בצדקה שנאמר תורת אמת היתה בפיהו. ואין אמת אלא צדקה שנאמר אמת מארץ תצמח וצדק וגו' דוד אינו משתבח אלא בצדקה שנאמר וצדקתך לבן מלך. אף הקב"ה נשתבח בצדקה שנאמר והאל הקדוש נקדש בצדקה. אף כסא הכבוד נשתבח בצדקה שנאמר צדק ומשפט מכון כסאך. אדם נותן צדקה לחברו מתכוון אליו שיחיה ולא ימות. אף הקב"ה נותן שיחיה ולא ימות שנ' וצדקה תציל ממות. מנין אתה אומר למי שיש ספק בידו לעשות צדקה ואינו עושה לקיים נפשות ואינו מקיים גורם מיתה לעצמו. שנאמר ויען נבל אל עבדי דוד ויאמר מי דוד ומי בן ישי ולקחתי את לחמי וגו' וכתיב ויהי כעשרת הימים ויגוף ה' את נבל. מנין שמארכת ימיו של אדם שנאמר כי היא חייך במצוה קלה שבתורה כתיב למען ייטב לך והארכת ימים ק"ו לצדקה שהיא חמורה בתורה. מנין שהיא מביאה את האדם לחיי עוה"ב שנ' אשרי האיש אשר לא הלך וגו'. וכתיב אשרי שומרי משפט עושה צדקה וגו'. מה אשרי האמור להלן בן עוה"ב אף אשרי האמור כאן בן עוה"ב. מנין ששוה לתורה שנאמר אם בחקותי תלכו וגומר ונתתי שלום בארץ ובצדקה הוא אומר והיה מעשה הצדקה שלום. ומנין שהתורה משולה בצדקה שנאמר וצדקה תהיה לנו כי נשמור לעשות וגומר. ומנין שהיא ממהרת להביא לימות המשיח ואת הגאולה. שנאמר שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבא וצדקתי להגלות. ומנין שהיא מעלה ומשיבה את נותנה כנגד כסא הכבוד. שנאמר הולך צדקות ודובר מישרים וגו' הוא מרומים ישכון. ע"כ יהא אדם זריז בצדקה כפי מיסת ידו לש"ש והרודף צדקה ימצא צדקה וחיים וכבוד ממלך הכבוד ה' צבאות הוא מלך הכבוד סלה

פרק שני מהו ענין הצדקה

עניין הצדקה היא שיתן האדם משלו למי שצריך