מטה משה קפז

בשמחה לחמך. ושתה בלב טוב יינך. כי כבר רצה האלהים את מעשיך

תתריג בתרומת הדשן כתב וזה לשונו מצאתי העתק תשובה אחת וז"ל שמעתי מהר"ר טוביה בשם ריב"א בכל מאכל שלוקחין החברים זה מזה אפילו שלא ברשות משום שמחת פורים בשעת קריאת המגלה עד ליל סעודת פורים שהן שתי לילות ויום אחד. אין בהם משום גנבה. ולא משום גזלה ואין להזמינו לב"ד ואין חוששין עליו ובלבד שלא יעשו שלא כהוגן ע"פ שבעה טובי העיר עכ"ל. ויש אומרים דאם הזיק אחד את חברו מכה שמחת כורים פטור מלשלם ועיין בחשן משפט בדיני נזיקין סימן שע"ה בש"ע

תתריד בתשובת ר"י מינץ סימן י"ו כתב דמותר ללבוש פרצופים ולשנות בגדיהם מבגדי איש לבגדי אשה וכן להיפך. מאחר שאין מתכוונין אלא לשמחה בעלמא ה"ה לבישת כלאים דרבנן

תתרטו חייב כל אדם אפילו אבל לשלוח שתי מנות לאיש אחד ושתי מתנות לשני עניים. ומצות מנות הוא דווקא מיני מאכל ומשתה. ובתרומת הדשן ב"א המשלחים לחבריהם בפורים חלוקים וסדינים וכהאי גוונא אין יוצאים ידי ומשלוח מנות איש לרעהו. ולא מקרי מנות אלא מידי דמכלי ומשתי כו' אבל מתנות לאביוני' הוי מאכלים או מעות. ודווקא משלו כאשר השיב מהר"י מולן דבמעות מעשר לא נפיק ידי מתנות לאביונים. ומזה נראה לי באותן המקומות שנותנים קצבה מכל נפש לחזן קודם קריאת המגלה מעות פורים. בזה לא נפקי ידי מתנות לאביונים כי הוא בכלל השכירות. ואם לא יתן הקצבה ההוא היה צריך להרבות שכירות החזן וא"כ הוא הצדקה תהיה לנו ולא לעניים. אלא צריך ליתן בלאו הכי כפי נדבת מסת ידו ואין ליתן מעות פורים לשפחות טיוח. ואם הורגלו אין לבטל מפני דרכי שלום ה"מ. ונמצא כתוב בשם הרמב"ן בכן מנהג בכל ישראל ליתן אפילו לגוים דהואיל ואין מדקדקים בדבר ונותנים לכל אם אין נותנים לגוים איכא משום איבה וכ"כ הטור

תתריו פורים מותר לעשות מלאכה. ובמקום שנהגו שלא לעשות אין עושין והעושה אינו רואה סימן ברכה לעולם. ובגי' מיימוני בשאלתות כתב דמאן דעביד עבידתה באתרא דלא נהיגי משמתי' ליה עכ"ל. וכתב הכלבו וז"ל וכבר כתבנו למעלה שאסורין בעשיית מלאכה בקבלת מנהג על כל ישראל ואין לזלזל על המנהג כיון שפשט איסורו בכל ישראל. אמנם בניין של שמחה כגון לבנות בית חתנות לבנו ונטיעה של שמחה כגון הנוטע בורנקי של מלכים מותר. וכן מלאכת מצוה שרי' כגון כתיבה של מצוה. ומותר לכתוב פסקי הלכות ופשט המקראות שאדם שמח בהן פקודי ה' ישרים משמחי לב ואגרת של שאלת שלום וכותב בספר הזכרונות. וכן כל דבר שאינו צריך עיון נראה שמותר עכ"ל. ובמהרי"ל אמהר"ש שלטאן דאמר שפורים אסור לעשות בו מלאכה אסיר גם כן לכתוב בשני הימים דכתיבה היא מלאכה גדולה ומהרי"ל היה כותב חשובות על שאלות אשר שאלו לו בשעה שהיה מישב על השלחן בסעודת פורים עכ"ל. ובתרומת הדשן מה שנוהגים לעשות כמה מלאכות בפורים בתפירה וציורים וכמה מיני מלאכות לצורך פורים יפה הם עושים או לא. תשובה ירא' דשפיר דמי והכי מוכח בפ"ק דמשני לעולם נהוג איסור מלאכה אפילו באתרא דרבי אלא רבי נטיעות של שמחה נטע. אלמא אע"ג דמלאכה גמורה היא לשם שמחה מותרת. וכ"ש נידון דידן אפילו אם תמצא לומר מאתרוותא דנהוג שלא לעשות מלאכה בפורים. אך קשה לי דבאשירי פרק שני דמגלה מייתי ירושלמי אהא דתנן היה כותבה ודורשה הדא אמרה דפורים מותר בעשיית מלאכה. פירש מדשרי לכתוב המגלה והשתא לפי סברתי דלעיל היכא מוכח דשרי במלאכה דלמא משום דמלאכת שמחה היא לא אס"ר כלל. דודאי כתיבת המגלה שהיא עקר מצות פורים טפי חשיבי מלאכת שמחה ממלאכתה שעושין לשמח' רשות. מיהו נראה דלא בעי לאורואי אלא שלא קבלו עליהם י"ט ממש כדאיתא בגמ' דאי היה י"ט ממש ודאי היה אסור עכ"ל

תתריז בדרשות מהרי"ל אמר מהר"ש שמהר"ר שלומיל היה אבל בפורים והלך מהר"ש אצלו והגיד לו דאבל שמהר"ר יונה הורה לו לנעול מנעליו ולילך לבה"כ לשמוע מקרא מגלה ערבית ושחרית ולחזור אח"כ לאבלתו אך צריך לקיים משלוח מנות איש לרעהו דאבל חייב במצוות. ודווקא בשר או מעות ישלח ולא תפנוקים העשויים לשמוח בפורים הוא לא ישלחם. וגם אחרים לא ישלחו לו כיון דלשמוח הם עשויין וכן נהג מהר"ם וכן הורה מהרי"ל. אך אם אפשר לקבץ עשרה לקרוא עמו בביתו הרי זה משובח עכ"ל. ומהר"ם הנהיג והורה שאפילו חל פורים באמצע השבוע ילך ערבית ושחרית למקרא מגלה אחר שהתפללו בבית האבל. ולזה הסכים הרא"ש ז"ל וכן יש במנהגים ישנים ע"כ הוא בהגהות מנהגים. אבל באשירי כוף מועד קטן ובטור סימן תרנ"ו משמע דבשחרית מותר לו לילך לבה"כ להתפלל שכתבו בשם מהר"ם דאין להתאבל כלל בפורים. אבל דברים שבצינע' נוהג דלא עדיף משבת. ולאחר שהתפללו בבית האבל בליל פורים בערב הורה שילך בבהכ"נ בעת קריאת מגלה. משמע דווקא בערב דעדיין לא נכנס ימי משתה ושמחה עד קריאת מגלה. אבל בשחרית אינו נוהג אבילות כלל כמו בשבת כנ"ל. ואע"פ שאינו נוהג אבילות בפורים עולה לו למניין ז' ול'. ומשלים אבלתו אח"כ כן פסק הטור א"ח סי' תרנ"ו והטור י"ד סימן ת"א והרא"ש סוף מ"ק

תתריח ולעניין משלוח מנות מנהגינו שהאבל שולח לאחרים אבל אתרים אינם שולחים לו כלל לא דבר העשוי לשמוח ולא דבר שאינו עשוי לשמות מידי דהוה אשאילת שלום דאין שואלין בשלומו כל י"ב חודש כמ"ש הטור יורה דיעה סימן שכ"ה. ומשלוח מנות אין לך שאילת שלום גדול מזה כמ"ש מהר"ר זעקיל באלפסי הביאו מהרי"ל בתשובתיו