מטה משה קפב

לשמש. נר האחרון יהיה שלא לשם נר חנוכה. שאם ישתמש ישתמש לאור אותו הנר. נתערב נר של שמש בין שתי נרות של חנוכה לא אמרינן בטל ברוב דהוי דבר שבמנין ואסור להשתמש לאור שלשתן תרומת הדשן סי' ק"ג

תתקפו קודם הדלקה יתן בה שמן כשיעור הוא שיעור שידליק חצי שעה אבל לא ידליק ויחן בה שמן אחר כך. עבר זמן זה השיעור יכול לכבותה או אם ירצה להשתמש לאורן מאז והלאה רשאי. ויש מהמפרשים שחולקים על זה ואימרים הנותר מן השמן והפתילות בליל ראשון. מוסיף עליו ומדליק בליל שני. נותר בליל שני. מוסיף עליו ומדליק בליל שלישי. וכן בכל הלילות. נותר ממנו בליל שמנה. עוש' ממנו מדורה ושורפו בפני עצמו שהרי הוקצה למצותה ואמרינן שאם נתערב בשמן ואין ששים לבטלו שאין להוסיף עליו ולבטלו. ואסר גם כן להשהותו לשנה הבאה לנר חנוכה דחיישינן שמא יבא ליהנות ממנו כיון ששהה אותו לזמן מרובה. ואפי' אם נתנו בכלי מיאוס אסור להשהותו. ויש שהשוו השתי הדעות ואמרו שהאומר כבתה תוך זמנו מותר להשתמש לאורו. היינו דוקא כששם שמן יותר מהשיעור. והאומר שהנותר אסור היינו בשלא שם אלא כשיעור. ומר אמר חדא ומר אמר חדא, ולא פליגי. וכן כתב המרדכי בשם מהר"ם וכ"כ מהר"י קארו ומורי הגאון ז"ל ואיכא למידק למה צריך לעשות מדורה למותר השמן והפתילות מאי שנא מעצי סוכה ונוייה דשרו אחר החג. כבר תירץ הר"ן ז"ל דהתם לא מקצה להו אלא לימי החג לפי שעשויין להשאר אחר החג ולא מקצה להו למצותה לגמרי. אבל שמן ופתילה שעשוים להתבער לגמרי כי יהיב להו כבר לגמרי מקצה להו למצוה דאין אדם מצפה אימתי תכבה נרו. ואם נשתיירו הרי הן אסורין שהרי הקצה אותם למצותן לגמרי ודומה לעצי סוכה ונוייה שנפלו בחג שאסורין כדמוכח בפרק המביא כדי יין. ולא דמי לנר של שבת שעשויה להיות כולה למצותה ואפ"ה נהנין אתר השבת מן השמן ומן הפתילה משום דהתם אף בעודו דולק לעצמו למנותו נהנין ממנו משא"כ בנר חנוכה. וכיוצא בזה כתבו התוספות פרק כירה כבתה מעצמה קודם זה הזמן אין צריך לחזור ולהדליק'. ואפילו אם כבתה בערב שבת קודם קבלת שבת אין נזקק לה. כן כתב מהרא"י בתרומת הדשן סימן ק"ב ובתשובת הרשב"א שאפי' אם בא לתקנה אחר שהדליקה וכבתה אותה בשוגג אינו מחוייב לחזור ולהדליקה. ואם מדליקה אינו מברך עליה. ומורי ז"ל פליג אחרי דינים הללו וכ' בשניהם דנראה דצריך לחזור ולהדליק. ומיהו יש להסתפק אם לחזור ולהדליק בברכה קאמר או לא. ונראה להדליק בלא ברכה

תתקפז מדליקין מנר לנר אפי' ע"י קיסם שרי לפי סוגיא ההלכה המחוורת רק שעל פי התוספות ראוי להחמיר. וצריך להזהיר כשכבה השמש שמדליק בו הנרות. שלא ידליקנו מן הנרות אלא מנר של חול. ובבהכ"נ אין צריך להזהר שכל הנרות שבתוכן של מצוה הן. ומ"ה יש למחות ולגעור אותן שמדליקין נרותיהם ע"י שפחות מנר בהכ"נ. חוץ ממ"ש דשרי משום מבואות האפילות. ועל ידי כך זכה שאול למלכות. ונר של הבדלה קרוי נר של מצוה. אבל אחר שהבדיל עליה כבר עבר מצותה ויכול להדליק ממנה. דאפי' נר חנוכה אחר שיעורו שוב אינו קרוי נר של מצוה

תתקפח מילא קערה שמן והקיפוה פתילות אם כפה עליה כלי. כל פתילה עולה בשביל נר אחד לא כפה עליה כלי אפילו לנר אחד אינו עולה לפי שהוא כמדור'. ע"כ יש ליזהר להעמיד הנרות בשורה בשוה ולא בעגול דהוי כמדורה. גם לא יתחבם אחד נכנס ואחד יוצא כ"כ מהרי"ל. ומהרי"ו כתב דלא ידבקם יחד אפי' אחר שהדליק גם אין לתוחבם סמוכים זה לזה עד שמתחממת ונופלות או נוטפות א"ז ומהרא"י כתב בתרומת הדשן ק"ה דמותר להדליק בפמוטות שקורין לאמ"פ מאחר שכל נר מובדל הרבה מחבירו. ומורי ז"ל כתב דצריך לתלותם בטפח הסמוך לפתח ויתחיל מצד האמצעי שהוא סמוך לפתח ויסבב לצד ימין. אבל המדקדקים נזהרים שלא להדליק בפמוטות שאין בה הידור לנרות חנוכה

תתקפט מהר"ם ז"ל היה רגיל בשרגות קטנות של מתכות. וטעמו היה דאלו היה של חרס היה צריך בכל לילה חדשים דתניא בתוספתא דשבת אין מדליקין בנר ישן. ואני כשהייתי שואב מים ממעייני הישועה ממקור מים חיים הנובעים מים של שלמ"ה מורי הגאון ז"ל ראיתי שקנה לו שרגות קטנות של כסף ובליל שני התחיל להדליק בה ובירך להדליק ושעשה נסים ושהחיינו. וטעמו כדאית' בברכות בנה בית חדש וקנה כלים חדשים מברך שהחיינו. אף שהרא"ש ובנו הטור כתבו דבשעת קניין יש לו לברך אע"פ שלא נשתמש בה עדיין. מ"מ היה ניחא ליה להסדיר ברכת שהחיינו עם אלו שתי ברכות כמו שמסדרין שהחיינו דלולב עם ברכת נטילה. ושהחיינו דסוכה עם קידוש היום. וכמו שמסדרים ברכת על נטילת ידים עם שאר הברכות בבה"כ כאשר הנהיג הוא ז"ל

תתקצ שמן זית מצוה מן המובחר או שעוה וכן המנהג. ומצוה לקנות שעוה מן הצדק' מה שנטף מנרות של בה"כ מאחר דאתעביד בהו חדא מצוה וישמור מזה שלא יקנה שעוה מנרות של בתי תפלות שלהם כי אע"פ שנתבטלו מ"מ מאוסים הם לתשמישי מצוה. ובהגה"ה בתשב"ץ כתב וזה לשונו נרות של ע"ז נהגו שלא לעשות בהן שום דבר מצוה אפי' ללמוד בהן ע"כ. ובאגודה במסכת מנחות דאין עושין דבר ישן למצוה כגון מעילין שנלבשו אין לעשות לס"ת והביא ראייה ע"ש. כ"ש דבר מתועב ומגואל הבא מע"ז שאין להשתמש למצוה

תתקצא נר של שבת ונר חנוכה נר שבת עדיף כ"ש נגד קידוש דאף נר חנוכה עדיף משום פרסומי ניסא. וכתב מורי הגאון ז"ל ומהאי טעמא ראוי לומר במה מדליקין שהיא נגד הנר קודם קידוש היין שהרי נר קודמת ע"כ

תתקצב נר של שבת ונר של חנוכה ידליק של חנוכה ברישא ואע"ג דתדיר קודם.