מטה משה יח

משל ומליצה דברי חכמים וחידותם אמרו כי כשהאדם נופל מן הגג כל גופו לוקה וצריך תרופה מיוחדת בכל אבר ואבר בפני עצמו כי לא יוכל להרפא בתרופה כוללת יבריא כל המכות והוא משל אל לימוד החכמה החיצוני אשר חברו הפילוספים שרבו מספרם להיות שקצתם מייחדת לעמוד על אמיתות הטובות בהנהגת האדם את עצמו וביתו ומדינתו ורבו חלקיהן לתיקון כל אבר אשר באדם ביחוד. וכן קצת מהחכמות יהיו במעלת השכל העיוני והוא בידיע' מופשטת מן המדות ונמצא החכם בחכמות הללו והמיישר את העם בהם שצריך לתקן כל פרטיות ופרטיות בפני עצמן ובידיעה פרטיות נבדלות מאחרת אבל הוא ית' אינו כן כי הפליא חסדו עמנו לתת לנו תורתו הקדושה אשר באמצעות' ישתלם כל הגוף. והיא תרופה יפה לרפאות כל אופנים מיני חלקיהן. וזה הרמז באומר וכשהאוזן שומעת כל הגוף מקבל חיים והוא רמז לשמיעת התורה אשר היא החרופה הכוללת וסם החיים כי הוא חיינו ואורך ימינו

הנה רמזו רבותינו זכרונם לברכה ברמזי' שהתורה היא תועלת גוף ונפש בעוה"ז ובעוה"ב ובמקומות רבים אמרו כן בהדיא כדתנינן בריש מסכ' פאה אלו דברים שאדם אוכל פירותיהן בעוה"ז והקרן קיימת לעה"ב כיבוד אב ואם וגמילות חסדי' והבאת שלום בין אדם לחבירו ות"ח כנגד כולם. ותניא בסוף מסכ' קידושין ובמסכת סופרים תניא ר' נהוראי אומר מנית אני כל אומנות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה שכל אומניות שבעולם אין עומדת לו לאדם אלא בימי ילדותו אבל בימי זקנתו הרי הוא מוטל ברעב אבל תורה אינ' כן עומד' לו לאדם בעת ילדותו ונותנ' לו אחרית ותקוה בעת זקנתו. בעת ילדותו מהו אומר וקוי ה' יחליפו כת יעלו אבר כנשרים. בזקנתו מהו אומר עוד ינובון בשיבה דשינים ורעננים יהיו. וכל העוסק בתורה הקב"ה משלים חפצו כדגרסי' בפ"ק דע"ז א"ר אבדימי כל העוסק בתורה הקב"ה עושה לו חפצו שנ' כ"א בתורת ה' חפצו וגו' ואמרינן נמי התם וכל אשר יעשה יצליח אריב"ל דבר זה כתוב בתור' ושנוי בנביאי' בכתובי' כל העוסק בתור' נכסיו מצליחי' בתורה דכתיב ושמרתם את כל דברי הברית הזאת ועשיתם אותם למען תשכילו וגו'. שנוי בנביאים דכתיב לא ימוש ספר התורה הזה מפיך וגו' כי אז תצליח וגו'. ומשולש בכתובים דכתיב וכל אשר יעשה יצליח. ואיתא במדרש כי לקח טוב נתתי לכם משל לב' סוחרים אחד בידו מטכס' ואחד בידו פלפלים החליפו נטל זה פלפלים וזה מטכס' כל אחד חסר מה שהיה בידו. אבל התורה אינו כן זה שונה סדר זרעים למי שבידו סדר מועד. וזה שינה סדר מועד למי שבידו סדר זרעים. וכל אחד ואחד מרויח ונשאר לו מה שהיה בידו כבר זהו כי לקח טוב נתתי לכם. מעשה באדם אחד שהיה בספינה עם סוחרים הרבה והיו אומרים לו היכן פרקמטיא שלך אמר להם פרקמטיא בלי גדולה משלכם בדקו כל הספינה ולא מצאו כלום התחילו שוחקים עליו נפלו ליסטים עליהם בים ושללו ונטלו כל מה שהי' בספינה יצאו ליבשה ונכנסו למדינה ולא היה להם לחם לאכול ובגד ללבוש מה עשה אותו א חכם נכנס לב"ה נהגו בו כבוד וגדולי העיר מלוין אותו כשראו הסוחרים כך באו אצלו ופייסו אותו בבקשה עשה עמנו חסד ולמד עלינו זכות לפני בני העיר כדי שנתפרנס' ונחיה ולא נמות שכבר ראיתה מה שאבדנו בספינה אמר להם והלא אמרתי לכם שלי גדולה משלכם שלכם אבד ושלי קיים ועוד כל העוסק בפרקמטיא לא כל שעה הוא משתכר פעמים שהוא עומד בידו. ופעמים שאינו עומד בידו. אבל התורה עומדת לעד בעוה"ז ובעוה"ב הוי אומר כי לקח טוב נתתי לכם. ועוד אדם שהוא לוה מבני אדם ולוקח כתורה ויצא לדרך פעמים שהיא מפסדת. אבל תורה אינו כן אלא למד אדם מכאן פרק אחד ומכאן פרק אחד הוא מתפרנס בה. כשהוא עמל בתורה התורה מזמנת פרנסתו כדאיתא בפרק חלק ר"ע אומר זמר בכל יום זמר בכל יום. כלומר היה מסדר תלמודך אמר ר"י בר אבדימי מאי קראה דכתיב נפש עמל עמלה לו כי אכף עליו פיהו כשהוא עמל בתורה תורה עמלה לו במקום אחר ועוד מי שפוסק בפרקמטיא ספק משתכר ספק אינו משתכר אבל העוסק בתורה מובטח הוא שהוא בן עולם הבא כדאי' בסוף מסכת נדה תניא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העוה"ב שנא' הליכות עולם לו אל תקרי הליכות אלא הלכות

וגם בזכות התורה אנו נגאלין לעתיד מן הגלות הזה כדאיתא במדרש רבנן אמרין אוה"ע שלא קבלו תורה שנתנה מתוך החושך עליהם הכתוב אומר כי הנה החושך יכסה ארץ וגו' אבל ישראל שקבלו את התורה דכתיב בה ויהי בשמעכם את הקול מתוך החושך עליהם הכתוב אומר ועליך יזרח ה' וגו' אמר הקב"ה בזכות תורה שעשיתם לפני אני גואל את ישראל ע"י משיח שהוא נמשל לנר דכתיב שם אצמיח קרן לדוד ערכתי נר למשיחי

שער השני באיכות הלימוד

במדרש משלי אמרו ראמות לאויל חכמות. רבי פלוני אומר למה"ד לתלולית של עפר הטפש אמר מי יוכל להסירו מכאן והפקח אומר לא אדם אחד נתנו כאן אני אסור משפלה אחד היום ואחרת למחר כו'. ואחרים אומרים לככר תלוי בשמי קורה הטפש אמר מי יעלה השמים. הפקח אמר לא אדם אחד תלאה אקשור קנה על קנה ואורידנה. ואחרים אומרים לקרסטל נקוב שמכניס בזה ומוציא בזה הטפש אמר מה הנאה יש לי בזה והפקח אומר לא שכר יגיע אני נוטל. רמזו בזה המדרש ע"ד דאיתא בריש קדושין האשה נקנית בג' דרכים בכסף בשטר בביאה ותניא עלה ר' שמעון אומר מפני מה אמרה תורה כי יקח איש ולא כתיב כי תלקח אשה לאיש.. מפני שדרכו של איש לחזור על אשה ואין דרכה של אשה לחזור על איש. משל לאדם שאבדה לו אבידה מי חוזר על מי בעל אביד' מחזיר כל אבידתו. נוסף על הפשט האמ' והיושר והצדק נרמז בזה על התור' הנק' אשה ע"ד חכמת נשי' בנתה ביתה ואשת חיל מי ימצא ראה חיים עם האשה תורה צוה לנו משה מורשה אל תקרי מורש' אלא מאורס':