מטה משה קעד

גם כופפים ראשים לתווך כדי בלא ינשרו העלין ואז לא מונח כדרך גדילתו. אך יזקוף ויפשוט ראשי הגבעול ויניחם כולן דרך גדילתן. ויאגד ערבה בשמאל. וההדס בימין. ולולב באמצע. כך הוא בדרשות אבן שועיב והוא על דרך סוד. ומטעם זה יאגוד ההדס גבוה יותר מהערבה וכן כתב מהר"י וויי"ל. וישקענם בתוך אגד של לולב שיהיו כולם בידו בשעת נטילה. כתב הרוקח מנהגינו בלולב לכפותו ששת ימים. ובהושענא רבה מתירין אגודו למעלה כפת כתיב ששה ימים כפות בכפות א'. וכן מהרי"ל בששה הימים לולבו פתוח למעל' רק טפח. ובהושענא רבה התיר אגודו עד חציו: דיני נטילת הלולב

תתקכז כשנוטל הלולב יקחו שלא כדרך גדילתן. וכשנוטל האתרוג יקח זנבו מן הצד או למעלה ויברך הברכה דאמרינן בפרק א' דפסחים כל הברכות מברך עליהן עובר לעשייתן ואחר שיברך יהפוך הלולב ואתרוג דרך גדילתן כן הוא ברוקח וכן עשה מהר"ם ז"ל ומהרי"ל ז"ל

תתקכח ונוטל הלולב בימין מפני ששלשה מינים אגודים בו וסימן לדבר לב חכ"ם לימינו בגימ' לול"ב. ואתרוג בשמאל וכתב האבן שועיב שיש לאדם להקדים נטילת אתרוג בשמאל ואח"כ לולב בימין. וכשמניחו או נותנו נותן הלולב תחלה כענין תפלין. וכן הקדים הכתוב פרי עץ הדר וכמו שאמרו בתפלין והיו לאות על ידך כל זמן שהיו הטוטפות בין עיניך וכן כל זמן שהלולב בימין יהיו שניהם שוים בקדושת'

תתקכט מהרי"ל הסיר הרצועות בשעת נטילת לולב גם בהושענא. ומהר"ש לא הקפיד וכן הוא באגודה פרק מקים שנהגו דאין צריך

תתקל ויברך מעומד דילפינן דכוותיה תלתא לכם אינון בלולב בעומר ובציצית. בציצית כתיב והי' לכם לציצית. בעומר כתיב וספרתם לכם ממחרת השבת. בלולב כתיב ולקחתם לכם ומה עומר בקומה אף כולן בקומה. ועומר גופה מנלן מהחל חרמש בקמה אל תקרי בקמה אלא בקומה

תתקלא ויברך על הלולב ולא על שאר המינין לפי שהוא גבוה מכלן. והוא עיקר ושאר המינין טפלים לו ומברך על העיקר ופוטר את הטפל. וי"א מאחר שהוא חשוב במינו מכלן כל האגודה נקראת על שמו והוי כמו שבירך בפי' על כל אחת בשמו

תתקלב ואחר הברכה ינענע ומהרי"ל ז"ל כתב יזהר גם ביום שמברכין שתים להיות השתי ברכות עובר לעשייתן שלא ינענע עד סיום הברכות

תתקלג וסדר הנענוע כתב הר"ר יצחק ז"ל וז"ל נהגו רבותינו עפ"י הירוש' לנענע לשה נענועים על כל דבר ודבר א"כ צריך לו' רוחות ל"ו נענועים הולכה והבאה של ד' רוחות והעלאה וירידה זהו ו' פעמים שלשה נענועים והנענוע הולכה והבאה זהו לו' רוחות ל"ו נענועים עד כאן וכתב המהרי"ל בתשובה נ"ל להקיף בלולב דרך ימין כשמנענעו. מזרח דרום מערב צפון ודלא כאיכא דמהפכי לה ולא ידעי טעמם עד כאן. והנענוע הוא שצריך לטרוף הלולב ולכסכסו כן הוא דעת הפוסקים

תתקלד כתב הרקנ"ט פרשת אמור צריך לסמוך האתרוג עם שאר המינים שלא להפרידו מן המניין. וסוד זה נגלה אלי בחלום בליל י"ט א' של חג הסוכות בהתאכסן אצלי חסיד אח' אשכנזי שמו הר"ר יצחק ראיתי בחלום שהיה כותב השם ביו"ד ה"א והיה מרחק הה"א אחרונה מן הג' אותיות הראשונות ואמרתי לו מה זה עשיתה והשיב כך נהגו במקומותינו ואני מחיתי בו וכתבתי אותו שלם. ואשתומם על המראה ואין מבין. למחר בעת נטילת לולב ראיתי שלא היה מנענע רק הלולב ומיניו בלא אתרוג והבנתי פתרון חלומי וחזר בו וכתב מהרי"ו דכן יש לנהוג וכן הוא בהג"ה מהרח"ק בשם הערוך

תתקלה כתב האבן שועיב בדרשותיו צריך ליטול פנים כנגד פנים פני הלולב כנגד פני הנוטל והשדרה לחוץ וכן כתב האבודרה' בשם רבינו סעדי' גאון דלא כיש שמהפכים ואומרים כי יש סוד וראית את אחורי ופני לא יראו

תתקלו הטעם דל"ו נענועין מצאתי כתוב כנגד ל"ו צדיקים ל"ו מליצי יושר. ואני שמעתי דכמו שהנענועים הם לד' רוחות למי שהד' רוחות שלו ולמעלה ולמטה למי ששמים וארץ שלו. כמו כן הם ל"ו נענועים לרמז שאו למרום עיניכם וראו מי ברא אל"ה בגימטריא ל"ו

תתקלז אסור לאכול קודם שיטול הלולב. שכח ואכל קודם שנטלו והוא על שלחנו ביום ראשון שהוא מן התורה יפסיק אפי' יש שהות הרבה ביום ליטלו אחר שאכל ומיום ראשון ואילך אם יש שהות ביום לא יפסיק. ואם לאו יפסיק א"א

תתקלח לולב הבא מחוץ לתחום כשר הואיל ואינו לאכילה. ולא חיישינן שמא יאמר לגוי להביאו דלא שכיחא שיעשה אדם מצוה הבאה בעבירה הגה באשיר"י דראש השנה אור זרוע בשם הרשב"א

תתקלט אדם שהיה לו אתרוג ולולב והדס כל שנה והיה מברך על שלו שנה אחת שלחו אנשים מעיר אחרת אין לנו אתרוג ולולב והדס לכן תשלח לנו את שלך. מוטב שיברך משל הקהל וישלח להם כדי שיצאו רבים ידי חובתם הגה במהרא"ק

סדר היום של סוכו'

תתקמ מתפלל ערבית ליל כניסתה אתה בחרתנו את יום חג הסכות הזה זמן שמחתנו למשום שנאמר בו ב"פ שמחה ושמחת בחגך והיית אך שמח. והאבן שועיב כתב כי בעבור שישראל יצאו נקיים מהעונות והפשעים ובזה הזמן