מטה משה קעב

פחותים משלשה. משום גזירת תקרה הוא הגה מיימוני

תתקד אמר מהר"י סג"ל מה שאומרי' העולם שצריך לסכך הסוכה עד שיהיו הכוכבים נראים דרך הסכך. ודאי יש פוסקים כן. אכן שמע מרבו מהר"ש ז"ל שהיה מסכך הסכך עב ביותר דא"א לסכך כל כך שלא יהא נראה מתוכו דרך הגג בשום מקום. גם אם אין רואים בלילה מ"מ ביום רואים כמה חורים וסדקין בכמה מקומות ע"כ. אבל מכל מקום אל יסכך אותה עב ביותר שלא יוכלו הגשמים לירד בתוכה כך דרש מהר"י וויי"ל

תתקה לא יקצצו הישראל לסכך בעצמה אלא יקנה אותה מגוי דכל גזל אין עושין ממנו סוכה לכתחלה. והיהודים המביאים בעצמם יתנו לגוי פרוטה טרם שקוצצים הערבה ואז הוי מותרת לו בשנוי רשות

תתקו ויעשה סוכה במקום שיכול להיות תדיר שם הן לאכול שם הן ללון שם כגון שלא במקום טינופות וסירחון או במקום סכנות לסטי' וגנבים דאז אפי' ידי חובת אכילת סוכה לא יצא מאחר אין יכול ללון שם כן פסק הרא"ם בהג"ה מיימוני בהלכות סוכה וכן כתב בספר יראי' סימן קכ"ג

תתקז תנו רבנן בסכות תשבו שבעת ימים. תשבו כעין תדורו מכאן אמרו כל שבעת הימי' עושה אדם סוכתו קבע ואת ביתו עראי. היה לו כלים נשים מעלן לסוכה. מצעות נאות מעלן לסוכה אוכל ושותה בסוכה. ומטייל בסוכה. ואפי' אם רוצה לספר שמועות עם חבירו יכנסו לסוכה. ושונה בסוכה, פירש למגרס ולא לעיוני. והמתפלל רצה מתפלל בסוכה או חוץ לסוכה א"ח בשם הרמב"ם וכן הכלבו

תתקח המקיז דם חייב לאכול בסוכה אור זרוע ותשב"ץ וקלויזנ"ר בהג"ה באור זרוע בסוכה דף ס"ד ודמי להא דכתב הא"ח שאין לעשות סוכתו תחלה במקום ריח רע או רוח ולומר מצטער אני. ושוחקים בסוכה מהרי"ו בדרשותיו

תתקט אמר רבא מנא מכלי לבר מטללתא. יש מרבותינו ז"ל מפרשים משום מיאוס. ומאני מכלי היינו כגון קערות שנמאסות אחר אכילה. ויש מרבותינו ז"ל שמפרשים קדירות ואגני דלישא. וטעמא דכעין תדורו בעינן. והני אין רגילין להיות בבית דירה אלא בית יש להם לבדם. ונהגו שלא להשתמש בסוכה דברים של בזיון כגון שטיפת קערות וכיוצא בהן דלא להוי מצות בזויות עליו כלבו בשם הר"ר אשר

תתקי שרגא נר חרס אם הסוכה קטנה צריך להוציא מן הסוכה אבל בסוכה גדולה כמו שלנו אין צריך. אבל המנהג שאין מביאין נר חרס בתוכה כי אם מנורת ברזל ונחושת ונר שעוה עכ"ל הרוקח. וראבי"ה אסר בסוכה קטנה אפי' שרגא של זהב או חדשה מאור זרוע. ובאשיר"י פ' הישן מפרש הטעם משום שמא יתקרב הנר לדופני הסוכה ותאחז בהן האור. והמרדכי הוסיף לבאר משום דמבעית ונפיק וגם משום דממעט בשיעורא

תתקיא תנן אוכלים ושותים עראי חוץ לסוכה. וכמה עראי מסיק אביי כד טעים בר בי רב ועייל לכלה פרש"י שזהו כביצה. ועראי דקתני לא אשתייה קאי דכל שתייה עראי היא כן כתב הרא"ם בספר יראי'. וכן כתב התשב"ץ דמהר"ם ז"ל שתה יין חוץ לסוכה. והמחמיר שלא ישתה חוץ לסוכה אפילו מים תע"ב. אבל עכ"פ אין מברכין לישב בסוכה אפילו אשתיית יין כו מסיק האשיר"י והמרדכי

תתקיב פירות מיתר לאכלם חוץ לסוכה. אמנם מהר"ם ז"ל מחמיר על עצמו שאינו אוכל חוץ לסוכה אפי' פירות לפי שיש בפרק בתרא דיומא ב' לשונות חד אמר פירות בעי סוכה וחד אמר פירות לא בעי סוכה והוא עושה כדברי המחמיר תשב"ץ. והר"ר פרץ כתב בהג"ה ומיהו המסקנא הוא דפירי לא בעי סוכה והמחמיר תע"ב. כדאמרינן בסוכה גבי ההוא דר' צדוק שהביאו לפניו כותבת ודלי של מים ואומ' העלם לסוכה. לפי שרצה להחמיר על עצמו. ודוקא פירות הוא דלא בעי סוכה אבל בשר וגבינה ושאר דבר חוץ מפירות בעי סוכה אע"פ דלא הוי פת דאמרינן בסוכה אם השלים במיני תרגימא יצא. ומיני תרגימא היינו בשר וכיוצא בו ומדמהני השלמה ש"מ דבעי סוכה. ודלא כפי' הקו' שפי' מיני תרגימא היינו פירות דודאי פירות לא בעי סוכה ולא מהני ביה השלמה עכ"ל וכן כתב הכלבו בשם הר"ר יצחק. אבל אנו דקיימא לן דמיני תרגימא הוא מאכל שעשוי מה' מינים כדמוכח בתוספתא אין ראיה ממיני תרגימא לבשר וגבינה וכן הרא"ש דחה לדברי הר"ר פרץ

תתקיג תניא אוכלים עראי חוץ לסוכה ואין ישנים עראי חוץ לסוכה. מ"ט אמר אביי גזרה שמא ירדם ורבא אמר לפי שאין קבועה לשינה פי' שינה כל שהוא מקרי קבע וק"ל כרבא. הלכך אפי' הניח ראשו בין ברכיו דקים לי' שלא ירדם אסור

תתקיד הא דלא מברכין אשינה לישב בסוכה משום דשמא לא ישן ויהי הברכה לבטלה אשיר"י פרק בתרא דסוכות ופרק קמא דברכות. וכן כתב התשב"ץ סימן קמ"ב והטור כתב בשם רבינו תם דברכת סוכה שמברך על האכילה פוטרת כל השאר

תתקטו עיקר המצוה לישן עם אשתו בסוכ' מדאמרי' בריש סוכה הכל חייבים בסוכה אפי' כהנים דסד"א תשבו כעין תדורו ופרש"י דכהני' הוי בני עבודה ואינן יכולין לדור איש ואשתו דאין נזקקין לנשותיהן מפני הרגל כו' אימא לא לחייבו בסוכה קמשמע לן. ומטעם זה מקילין עכשיו בשינה משום שאין יכול לישן עם אשתו שאין לו סוכה מיוחדת ולכן פטור. והמרדכי כ' שסומכים העולם על דבר זה שיראי' מן הצינה והוי כחולה שאין בו סכנה דפטור מן הסוכה

תתקטז תנן ירדו הגשמים מאימתי מותר לפנות משתסרח המקפה וכתב ר"א ממי"ץ מי שאינו בקי בזה השיעור יתן לבבו אם מצטער באותו דבר שבשאר כזה יוצא מביתו רשאי לצאת מסוכתו. ואם פסקו גשמים אין צריך לחזור לסוכה לאכול וכן הי' ישן בסוכה וירדו גשמים וירד אין מטריחין לו לעלות עד שיעור משנתו אחר שיעלה עמוד השחר. כלומר