מטה משה קסט

תתפט העושה ב' ימי' י"כ ואירע יום ב' בע"ש שלו אסור לאכול בשבת מה שבשלו לצרכו בע"ש אפי' ע"י הערמה. אך מה שהכינו לצורך עצמן אוכל. אבל היכא דמהכוון המבשל להרבות בשבילו אסור מהר"ם

ענין ימים שבין יום כפור לסוכות תתצ בין כפור לסוכות אין נופלין. לפי שבהן נשלם הבניין בית המקדש שיבנה במהר' בימינו. שנאמר ויעש שלמה בעת ההיא את החג וכל ישראל עמו וגו' עד שבעת ימים ושבעת ימים י"ד יום. ועוד שאותן ד' ימים נתן הקב"ה מתנה לישראל שמוחל עונותיה' כל אותן ד' הימים ואינו מתחיל למנות עונותיה' אלא מיום ראשון של סוכות שנא' ולקחתם לכם ביום הראשון ואיתא במדרש תנחומא וכי ראשון הוא והלא ט"ו הוא אלא ראשון לחשבון עונות. ואגב גררא אכתוב פירושא דהאי מדרש דאיכא למידק אימא ראשון לחג קאמר. אלא הכי קאמר וכי ראשון הוא כלומר ראשון לכל שבעת הימים דהיינו יום י"ד והלא אינו אלא בט"ו אלא מאי ראשון כו'. וכדאמרי' פ"ק דפסחים אמר רב נחמן ראשון דמעיקרא משמע דאמר קרא ראשון אדם תולד. כלומר קודם אדם הראשון אלא מעתה ולקחתם לכם ביום הראשון הכא נמי ראשון דמעיקרא משמע כו'. אלא מהכא ראשון דכתב במקרא לא תותיב לרב נחמן כלומר דהאי ראשון דכתיב בהו לאו למשמעותי' קאתי אלא מבעי ליה לכדתנא דבי רבי ישמעאל כו'. וחד מינייהו האי ראשון דילן. והכא נמי איכא למימר הכי בהאי דרשה דלא אתי האי ראשון למשמעותיה דהיינו קודם השבעה. אלא לומר מאי ראשון ראשון לחשבון עונות. וכך השיב החכם הר"ר משה אלשק"ר לבנו בתשובותיו סימן ק"ט

ענין סוכות

תתצא בסוכות תשבו שבעת ימים וגו' למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בנ"י בהוציאי אותם וגו'. תלה הכתוב מצות סוכה ביצי"מ למה לו לתלות ביצי"מ הל"ל בסכות הושבתי את בני ישראל במדבר. וכן הרבה מצות לפי שהוא דבר שראינו עינינו ובאזנינו שמענו ואין אדם יכול להכחישנו והוא מורה על אמיתת מציאת הבורא יתברך שהוא ברא הכל לרצונו. והוא אשר לו הכח והממשלה בעל יונים ובתחתונים לעשות בהם כרצונו ואין מי שיאמר לו מה תעשה. כאשר עשה עמנו בהוציאו אותנו ממצרים באותות ובמופתים. והסוכות שאמר הכתוב שהושבנו בהם הם ענני כבודו שהקישן בהם לבל יכה בהם שרב ושמש. ודוגמא לזה צונו לעשות סוכות כדי שנזכר נפלאותיו וניראותיו. ואעפ"י שיצאו ממצרים בחודש ניסן לא צונו לעשות סוכה באותו זמן. לכי שהוא ימות הקיץ ודרך כל אדם לעשו' סוכה לצל ולא היית' ניכרת עשייתינו בהם שהם במצות הבורא יתברך. ולכן צוה אותנו שנעש' סוכות בחדש השביעי שהוא זמן הגשמים ודרך כל אדם לצאת את מסוכתו ולישב בביתו. ואנחנו יוצאי' מבית לישב בסוכה. בזה יראה לכל שמצות המלך היא עלינו לעשות' עכ"ל טורים. והחכם רבי אברהם בן עזרא כתב בפ' בשלח בבואם אל מדבר סיני עשו כלם סוכות כי שם עמדו כמו שנה. ומשה הודיעם כי שם יתעכבו עד שיעשו המשכן. כי בעבור זה הוציאו עצי שטים ממצרים. ולהיות זכר לסוכות שעשו שם הי' חג הסוכות כי הכתוב אמר כי בסוכות הושבתי את בני ישראל ואיך ישבו בעננים כי הסכות אינם דומים לעננים. ובפרשת אמור כתב כי בסכות שהיו עושין אחר שעברו ים סוף סכות ואף כי במדבר סיני שעמדו שם קרוב משנה וכן מנהג כל המחנות. והנה גם זה המועד זכר ליציאת מצרים ואם ישאל שואל למה בתשרי זאת המצוה יש להשיב כי ענן ה' היה על המחנה יומם והשמש לא יכם ומימות תשרי החלו לעשות סכות בעבור הקור

והרוקח כתב וז"ל וי"מ כשצרו על ארצות של סיחון ועוג ועל כרכים שבארץ כנען אז ישבו ישראל בסכות כמו שכתב והארון וישראל ויהודה יושבים בסכות כי בשדה היה מיסך עליהן עד שכבשו רבת בני עמון כך ישראל עד שכבשו ארץ כנען וזהו כי בסכות הושבתי את בני ישראל כשצרים את האומות וכ"ז שלא כבשו וחלקו קורא יציאת מצרים כמו שכתוב אשר הכה משה ובני ישראל בצאתם ממצרים והיא שנת הארבעים. זהו למען ידעו דורתיכם כי בסכות הושבתי וגו'. שלא יחשבו מאבותינו אברהם יצחק ויעקב אנחנו יושבים בארץ אלא ידעו שיצאו ממצרים וצרו על הערים ונתנם ביד ישראל. ומה שכתוב בעזרא כי לא עשו כן מימי יהושע בן נון ולא אמר מימי משה. לפי שמשה לא כבש רק סיחון ועוג. אבל יהושע לכד וכבש כל הערים. לכך אמרו במגלה כרכים המוקפים חומה מימות יהושע בן נון ולא מימות משה. כך למען ידעו דורותיכם שהקב"ה הביאם ממצרים וכשצרים על הערים של מלכים יושבים בסכות עד שכבשום כדי שיקיימו מצות התלויות בארץ. והקב"ה כובש ארצות והוא כי גרים ותושבים אתם עמדי. ולמה צוה לישב בסוכה בחודש השביעי לפי כי תחלת ימות החמה חג המצות וסכות תחלת ימות החורף כי כל ראשית להקב"ה. והר"ר יצחק אבוה"ב כתב בספר מנורת המאור באמרם בפ"ק דסוכה צא מדירת קבע ושב בדירת עראי. הייתה כוונתם שבאת' מצות סוכה זאת ללמדנו שלא ישים אדם בטחונו בגובה ביתו וחזוקו ותקונו הטוב ואף כי יהיה מלא מכל טוב. ואל יבטח בסיוע שום אדם אע"פ שהוא אדון הארץ ומושל בה. אבל ישים בטחונו במי שאמר והיה העולם כי לו לבדו היכולת והאמונה ובמה שמבטיח אינו מתנחם ממנו כדכתיב לא איש אל וגו' לבדו המחסה והמסתר כדכתיב והבוטח בה' חסד יסובבנו ונאמר אומר לה' מחסי וגו'. ולהעיר לאדם על זה באה מצו' סוכה בזמן הזה אחר אסיפת גורן ויקב בה"י כמו שנ' באספך מגרנך ומיקבך. לפי שבזמן הזה הוא זמן בעיטה לכל שהארצות מלאים כל טוב והאדם כבר נאסף לעיר ומטיח את גגו ומחזיק בדק ביתו להשמר בו מזרם וממטר ומרוח ושאר פגעים. ולפיכך צוה לצאת מביתו