מטה משה קסז

החי יכול לבקש להקל דין המת כדוד מל אבשלו' וכר' יוחנן על אחר לכשאמות אפסוק עשן מקברו. אבל אם נתן בעבור רשע אין מועיל. ונותנין לכבוד המתים שהצדיקים מליצים על צאצאיה' כי יוצאים מתחת הכסא שהוא חלול למטה ממקום שכינה. אעביר כל טובי על פניך טוב"י בא"ת ב"ש נפש"ם דרך דלח הכס יוצאים. כס"א באלב"ם דל"ת ושם התירה מגלה עפה כס"א בא"ת ב"ש לח"ת הכסא כאבן ספיר הלוחות סנפירין. כס"א לח"ת בגימט' חס"ד ואמ"ת. וזהו צדק ומשפט מכון כסאך חסד ואמת יקדמו פניך. והלומד ספר לשם שמים יזכה לגן עדן מקום ספיר אבני' תירגם וגינתא דעדן אתר דשיזבא ולכך אבן יששכר ספיר. וכשישראל עוסקים לקרות בתורת אמת אז הצדיקים מליצי הצדק למעלה אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף. לכך בשעת קריאת אמת אמת וצדק. וכן אם אירע למול בר"ה מוהלים אותו לאחר קריאת התורה ואחר כך תוקעים. ובי"כ אחר קריאת התורה מלים בשעת שפוסקים צדקה. לפי שהשכינה אצל התורה שהרי כתוב אני עם לבבי לבנות מנוחה לארון ברית ה' ולהדום רגלי אלהינו. עוד טעם למה מזכירין המתים בי"כ. לפי שהזכרת המיתה שובר לב האדם ומכניע יצרו ואפשר שעל זה קורין אחרי מות שיתנו אל לבם השומעי' כמה צריך אדם להזהר מן החטא שהרי אהרן שהיה אוהב את הבריות ומקרבן לתורה לא עמדה לו זכותו ונתערבב' לו שמחתו במיתת שני בניו הגדולים על שחטאו לפני השם. ומתוך זה שם שמים יתקדש ע"ד בקרובי אקדש ועל פני העם אכבד. ועוד להורות שאין ראוי לזלזל במצות הנראות אליו קלות שהרי אלו נענשו במצוה קלה שאין בה לא כרת ולא מיתת ב"ד לפי פשט המקרא. והוא בהקריבם אש זרה ואמרו ז"ל מצוה להביא מן ההדיוט ואע"פ שאש ירדה מן השמים ולא חטאו רק שעשו שלא כהוראות משה רבן ואם היה דודם שהדבר ידוע שהיה מוחל על כבודו ולא היה מקפיד להעניש' כל כך על כך. ואף לדברי האומר שתויי יין נכנסו לא מצינו שהוזהרו על זה. ונוכל ללמוד מזה שאפי' בדברים שלא נמצא בהם אזהרה מבוארת והשכל מורה עליהן עונש גדול אם לא נשמר מהם

תתעה אם יש מילה אומרים זכור ברית דמילה ואל תכר ופזמון יה איום. ומלין אחר אשרי קודם יהללו. ומברכין על הכוס ונותנין לתינוקות דלא חיישינן דילמא אתי למיסרך כיון שאינו דבר קבוע'

ענין מוסף של יום כיפור תתעו מתפללין תפלת מוסף. וזמנה הוא קודם שעה שביעית לכך טוב לקצר בפיוטים ובסליחות שחרית כדי למהר בענין שיתפללו מוסף קודם שבע שעות. כ"א יאחרו עד ז' שעות שכבר הגיע זמן המנחה יצטרכו להקדומה כיון שהגיע זמנה. לכך צריכין למהר כדי שיתכלל מוסף קודם שעה ז'. והרא"ש כשהיה רואה שהיו מתאחרין היה מתפלל מוסף יחיד כדי להתפלל בזמנה. ואומרים סדר העבודה ונוהגים ליכול על פניהם כשאומרים והכהנים גם בעלינו אבל ש"ץ כתב הריב"ש בתשובה סימן של"ב דאסור לעקור ממקומו בשעת התפלה כדי ליפול על פניו ויש למחות ביד העושים כן. ומהר"י סג"ל היה אומר אנא השם חטאתי כו' אנא בשם כפר נא. דכשהיה כ"ב מתוודה בי"כ אז היה מזכיר את השם בכנויו וכשהיה מתפלל אנא ככר נא מזכירו ככתבו. ולכך נהגו החזנים לומר אנא בשם כפר נא בבי"ת ר"ל בשם המפורש. ואנא השם חטאתי בכנויו וכן כתב מהר"ש. ועוד אמר דיש לומר אנא בשם כפר נא לעונות כו' ואין לומר סלח נא מחל נא דמשנה שלימה היא פר' אמר להם הממונה אנא בשם כפר נא ולא יותר. והעיד מהר"ר משה נוימבורק על מהרמ"ו סג"ל כשהיה אומר אנא השם היה משמיע את קולו בקול רם. וטעמא שלהי פ"ק דיומא כשהיה כהן גדול אומר אנא השם היה קולו נשמע ביריחו. ואמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן מירושלים ליריחו עשרה פרסאות. הנכבד והנורא מפורש קבלת ניקוד מבורך. ואומר מזריק ומקטיר ומטיב ולא אמר מקטיר ומטיב וזורק. משום דזריקה קודמה לכ"ע ומה שהוא מוקד' במחזורי' לפי האלפ' ביתא נסדר

תתעז אין אומרים אין כאלהינו ביום כיפור לפי שאין כאלהינו נתקן כנגד הברכות שמדלגי' בשבת וי"ט משמנה עשרה ברכות. וביום כיפור אומר אהללך בקול רם שהוא כנגד שמנה עשרה ברכות. ועוד כי בלאו הכי משלימין היום מאה ברכות שהרי ארבע תפלות יש

ענין מנחה של יום כיפור

תתעח לאחר שסיימו קדיש שלם אחר תפלת מוסף מוציאין ספר תורה. והיה ראוי לומר מקודם אשרי ובא לציון כשאר כל רגלים. אך מאחרים עד סיום תפלת מנחה להפסיק עמו בין מנחה לנעילה. וקורין שלשה גברי בעריות. וטעמא לפי שנפשו של אדם מתאוה להן וצריך לקדש עצמו מהן. ובתשובת הגאונים ז"ל מפני מה קורין בי"כ במנחה בעריות. שיום כיפורים אין מתכפרין בו עוונות עד שיחזרו בתשובה וכיון דלא מכפר יום כיפור אלא בתשובה עמו לפיכך קרינן בעריות שאם ח"ו יש בר ישראל שפרץ בעריות או בנדה. כיון שקורין לפניו וזוכר עבירות שבאתה לידו וחוזר בתשובה כדי שיתכפר לו אותו עון. והתוספות פרק בני העיר כתבו הטעם שאנו מבקשים שגם הקב"ה לא יגלה ערותינו

תתעט ומפטירין ביונה והטעם ללמד לבני אדם שאין ביכולתו של אדם לברוח מאת השם אם עבר עבירות כדכתיב אנה אלך מרוחך ואנה מפניך אברח. ועוד לעורר התשובה כמו שעשו אנשי ננוה ובה נוושעו בראות השם מעשיהם כי שבו

תתפ בברכה חותם במגן דוד ואין אומרים על התורה כן הוא במנהגים ישנים וכן הביא המרדכי פ' ב' דשבת מתו' הר"ר ישראל בשם הר"ר שמואל בן הר"ר ברוך ושם פירוש טעמא למה נהיגי הכי וכן כתב מהר"ש. ומהרי"ל כתב