מטה משה קנח

מורה על מציאת הש"י שהוא מלך מלכי המלכים ומלכותו בכל משלה ונוסח הדברים והפסוקים שבו מורים על העיקר הזה שמתחיל עלינו לשבח לאדון הכל לתת גדולה ליוצר בראשית. להורו על מציאת הש"י שהוא אדון הכל וברא הכל. וכן התמו כל הפסוקים על ממשלתו ומלכותו. סדר זכרונות כנגד עיקר השגחה וכן מתחיל אתה זוכר מעשה עולם ופוקד כל יצורי קדם לפניך נגלו כל תעלומות כו' כל זה מורה על השגחה. סדר שופרות מורה על העיקר הראשיי שהוא עיקר התורה שנתנ' לנו מאת ה' מן השמים ע"י מרע"ה בהר סיני ומתחיל אתה נגלית בענן כבודך על עם קדשך לדבר עמם מן השמי' השמעת' קולך כו' בהגלותך מלכנו על הר סיני ללמוד לעמך תורה ומצות הרי בהדיא עיקר תורה מן השמים. וכתב הרר"ד וויט"ל שעליה' תקנו לתקוע ג' סימנין שהם תשר"ת תש"ת תר"ת. לסדר מלכיות המורה על מציאת הש"י תקנו לתקוע סי' תשר"ת מורה למציאת הש"י כלומר ששכינתו שורה בכל מקום כי מלא כל הארץ כבודו

ולי נראה שמלת תשר"ת הוא במספר קטן אח"ד מורה על אחדותו. וגם יש בו ד' קולות לרמוז על שאר העקרי' המסתעפי' מזה העיקר והם קדמות ונצחיות אחדות שלילת הגשמות תפלה. לסדר זכרונות המורה על השגחה. תקנו לתקוע סימן תש"ת שיש בו ג' מיני קולות כנגד שלשה עקרים הנתלים בה שהוא שכר ועונש. משיח. תחיית המתים. וכן לשון תש"ת רומז אל השגחת השם יתברך ששת לבו. כלומר השגחתו על כל דרכי בני אדם ומשכיר ומעניש ומתיש כח ונלחם ומייסר ונותן תושיה. לסדר שופרות המורה על התורה שנתנו לנו מן השמים תקנו לתקוע סימן תר"ת שיש בו שלשה מיני קולות כנגד שלשה עקרים המסתעפים ממנה. דהיינו אין לה לא חילוף ושנוי ונבואת משה ונבואת שאר כל הנביאים. גם כנגד תורה נביאים כתובים. מקרא משנה תלמוד וכן תר"ת לשון תורה הוא. סוף דבר הכל נשמע שהם שלשה סדרים והתקיעות שאנו עושים על כל אחד מהם ביום ראש השנה מורים על השלשה הראשיים לכל שאר העקרים שהם מציאות השם השגחה תורה מן השמים. לכן ראוי ונכון שיכוון התוקע בסימן תשר"ת שהוא מלכיות כי הוא עומד לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה היה הוה ויהיה. בסימן תש"ת יתן אל לבו כי הוא עומד לפני אדון הארץ היושב על כסא כבודו וצופה ומביט ומשגיח על כל יצורי עולמים ולפניו גלוי וידוע כל תעלומות אפילו שפוני טמוני מחשבות חדרי קירות לב האדם ובוחן טוחות וכליות וכל העולה על רוח בקרב לב האדם ואין נסתר מנגד עיניו. ובסימן תר"ת יתבונן בלבו שהוא עומד לפני ה' אלהינו אשר נתן לנו את תורתו מן השמים מלהבות אש מקולות וברקים וקול שופר חזק מאוד. ויעמוד באימה וביראה וברתת וזיעה כאלו עומד במעמד הר סיני. ועל התוקע שמכוון בזה וכיוצא בו נאמר “אשרי העם יודעי “תרועה. כלומר אשרי העם שיודעים רמז התרועה שרומזת על שלשה עקרים הנזכרים. וזה אמרו “ה' באור פניך “יהלכון שהוא אור תורה ואור השגחה. “בשמך “יגילון ששמך הוא מורה על האמיתית מציאתך היה הוה ויהיה. “כל “היום היום הידוע שהוא יום ראש השנה. יום הדין. יום מיוחד לחק ליעקב ולמשפט לבני ישראל. ומה מאוד נמלצו לחכי כדבש לפי דברי פי חכם רבינו יעקב בעל טורים שכתוב בטור אורח חיים סימן תקצ"ה וז"ל אחר שיגמור התקיעות מיושב יתחיל שליח ציבור “אשרי העם יודעי תרועה וגו' עד תרום “קרנינו. ולפי זה בהדיא הני שלשה עקרים כפי סדר מלכיות זכרונות ושופרות וסדר הכתובים “בשמך יגילון כל “היום זהו מציאות השם יתברך כאשר שמו מורה על מציאתו. “כי תפארת עזמו “אתה אין עוז אלא תורה שנ' “ה' עוז לעמו יתן. וכנגד העקר הראשי שהוא השגחת ה' אמר “ברצונך תרום “קרנינו כלומר הרוממות הוא ברצונך ובהשגחתך

תתח מצאתי וז"ל שמעתי ממורי ורבי מוהר"ז ציו"ן מעשה אירע למה"ר מענלין ז"ל שהיה בעירו שלשה תוקעים מובהקים ובראש השנה בא האחד לתקוע ולא יכול. בא השני ולא יכול בא השלישי ולא יכול. וצוה מהר"ר מענלין ז"ל להפך השופר ולקרות בו ויהי נועם. וכן עשה ואז היה תוקע ואמר מהר"ר מענלין שהשטן היה שם ועכבן מלתקוע

תתט אל יאריך בשברים שלא יהא נראה כתקיעה ויעשה שלשה שברים לבד ההפסקה. ורבינו תם כתב שאין לעשות שברים ותרועה בנשימה אחת. והרא"ש מסיק דווקא בנשימה אחת. ומהרא"י הכריע בת"ה סימן קמ"ב וכבר נהוג עלמא כרבינו תם ואין לשנות

תתי אלו דברים שאסור לדבר בהם “הלל “ס"ת “ברכת “כהנים “תפילין “ודוי “שופר “מגלה “עומר. וסימן בר"ת הסכ"ת ושמ"ע רבינו סעדיה גאון. ולא ידבר בין תקיעת מיושב לתקיעת מעומד על הסדרים לא התוקע ולא השומע. מ"מ אם סח בנתיים אין צריך לחזור ולברך

תתיא ויכול לתקוע לחולה או ליולדת ולברך אפי' אם כבר שמע ויצא בביהכ"נ. ומהר"י וויי"ל כתב אבל אין לנו לברך שהחיינו הואיל וכבר יצא. ומהר"ם כתב בהגה"ה בש"ע סימן תקפ"ה שיש לברך ב' ברכות אעפ"י שכבר יצא. ובסימן תקפ"ט כ' דווקא כשיברך לאנשים אבל אם תקע לנשים לא יברך להם אם כבר יצא

תתיב מילה בראש השנה מלין בין קריאת התורה ותקיעת שופר. והטעם כדי שיזכור הקב"ה ברית אברהם ועקידת יצחק על דרך זכור ברית אברהם ועקידת יצחק כן כתב ר"י בר נחמן ז"ל המרדכי גדול אמר אבא מורי ר' יודא בר קלונימוס בשם מרנא יודא החסיד בשם אביו רבינו שמואל החסיד שאמר בשם אביו רבי קלונימוס הזקן בן רבינו יצחק שאירע במגנצ"א מילה בראש השנה ושאלו לקדושים אשר בארץ רבינו גרשם מאור הגולה ורבינו שמעון בר יצחק ורבינו יודא הכהן בעל ספר הדינין ורבינו יודא הגדול ראש לנהרגים ושאר בני ישיבה הקדושה והורו