מטה משה קנו

נודה לך. דמשמע נודה לך את פלוני ואע"ג דקרא כתיב נודה ל עולם לדור ודור אלמא היכא דאיכא למיטעי לא משגחינא בקרא. אבל אנו הכי נוהגין לומר נודה לך מלשון הכתוב אף דאיכא למיטעי דחביב לשון הכתוב כדאיתא בא"ח סי' קכ"ז ה"נ הכא אין לדקדק אכן י"ל שלא על חנם הקפיד מהר"ם ז"ל בזה שהרי בכל יום אנו אומרים והעמידנו מלכנו לחיים ושמור צאתינו ובואינו לחיים ולשלום. לאל אשר שבת בקמץ. לאדון את הכל בפתח ולא פי' מהר"ם דבר. אמנם השטן מקטרג בשעת הסכנה ובדיבור קל יסטין. ע"כ יזהר כל אדם לדקדק בתפלתו כפי יכלתו וכחו. וכן משמע בטור שבסימן קפ"ז כתב עליו ואנו נוהגין לומר נודה לך דקרא כתיב ובהלכות ר"ה סימן תקפ"ב לא כתב מידי. משמע שהסכים עם מהר"ם. שהשלטון בחטף קמץ כי בחירק משמע אדם שלטון. ואין לומר כי כל הרשעה רק וכל הרשעה. הרשעה בחירק. כעשן בכף. ואין אומרים את יום חג בראש השנה כי לא מצינו בתורה שנקרא חג. ומדברי קבלה לא ילפינן ואין לומר ודברך מלכנו אלא ודברך אמת וקיים לעד שנ' לעולם ה' דברך נצב בשמים

תשצז וכתוב לחיים כל בני בריתך חמשה תיבות ברוקח כנגד חמשה חומשים ומן יצחק ראש לנימולים עד משה חידש וביום השמיני אפי' בשבת חמשה דורות ועתה מזכירין בני ברית כנגד אותן חמשה דורות. וכנגד חמשה תיבות מחני נא מספרך אשר כתבת. לכן אין לומר וכתוב לחיים טובים וכן הוא בהג"ה מהרא"ק. גם מהרי"ל לא אמרו עד נעילה ואז אין לומר כל. ואפשר שהאורח חיים שכתב לחיים טובים לא היה אומר כל וכן כתב בעל ההגהות מנהגים

תשצח מראש השנה עד יום הכיפורים אין אומרים המברך עמו בשלום כביכול עתה עת משפט ובמקום צדקה אין משפט ובמקום משפט אין צדקה וכאילו אינו יכול לברך. לפיכך אנו אומרים עושה השלום במקום משפט יש שלום וכדכתיב אמת ומשפט ושלום. וכתבו בעלי הסודות טעם החתימה עושה השלום גימטריא ספריא"ל הוא אחד משבעים שמות של מטטרו"ן גימטריא החס"ד והרחמי"ם שר החסד והרחמים. השלום גימ' צרופ"ה ממונה על התורה ותלמידים חכמים מרבים שלום. ונ"ל עוד לרמז שהוא מזקק ומצרף זכיותיהם של ישראל ועושה שלום ביניהם לבין אביהם שבשמים גימ' עוש"ה. לפיכך מתפללין עושה השלום. ועוד לפי שהקדוש בריך הוא עושה צדקה בדין לישראל וכתיב והיה מעשה הצדקה שלום. בספר עד לשלום י"ו תיבות נגד י"ו חיים בתמניא אפי וסימן עץ חיים הי"א למחזיקים בה

תשצט ואי שכח זכרנו ומי כמוך וכתוב בספר מסיק בא"ח ובמרדכי שאין מחזירין אותו. אבל המלך הקדוש המלך המשפט אי שכח מחזירין אותו לפי שהם כתובים בתלמוד. שכח המלך הקדוש חוזר לראש. שכח המלך המשפט חוזר להשיבה. ואם עקר רגליו חוזר לראש. ובאורח חיים סימן קי"ח כתב אחי הר"ר יחיאל כו' משמע שם שאם שכח לומר המלך המשפט אינו חוזר. כי דווקא להם שהיו אומרים האל המשפט קאמר תלמודא דחוזר. אבל אנו שרגילין לומר כל ימות השנה מלך אוהב צדקה ומשפט אינו חוזר כי מה הפרש יש בין המלך המשפט למלך אוהב צדקה ומשפט והרא"ש הסכים גם כן לזה וכן משמע מלשון אורח חיים דהלכות ראש השנה שלשון הגמרא כל השנה כולה האל הקדוש האל אוהב צדקה ומשפט דוק הטיב בספרים ישנים ובמרדכי סוף פרק קמא דברכות וכן בסמ"ג כתב טעה וחותם אוהב צדקה ומשפט חוזר כו'. ולא הזכיר בדבריו טעה וחתם מלך אוהב צדקה ומשפט וכן כתב הר"ר יונה כוף פ"ק דברכות בהדיא דאין צריך לחזור

תת נשאל הרשב"א על שליח צבור שטעה ואמר האל הקדוש ותוך כדי דיבור חזר ואמר המלך הקדוש אם צריך לחזור והשיב על זה וסוף דבריו שבאל תעשה עדיף

תתא “אבינו “מלכינו “חטאנו “לפניך בגימטריא “עקיבא “בן “יוסף “יסדו “בו או “יסד “בזה ויסדו כנגד שמנה עשרה אבינו מלכנו נגד חונן הדעת. החזירנו בתשובה נגד הרוצה בתשובה סלח ומחל נגד סלח לנו. כתבנו בספר גאולה כנגד גואל ישראל. שלח רפואה נגד רפאנו. חדש עלינו נגד ברך עלינו. הרם קרן נגד תקע בשופר. בטל מעלינו נגד השיבה והסר ממנו יגון ואנחה ומלוך. כלה כל צר נגד בובר אויביו. מחק ברחמיך נגד יהמו רחמיך הצמח נגד מצמיח קרן ישועה. שמע קולינו נגד שמע קולינו כתב בספר אבי"ה סימן תקל"ו וז"ל שמעתי ממורינו שמואל החסיד ז"ל אשר תיבות א"מ כמניין הנה עקיבא יסדה ע"כ. יש חזנים אין אומרים בספר מחילה וסליחה כי אין המניין עכ"ל. אך בויטרי משמע כי הוסיפו על רבי עקיבא וז"ל א"מ נהגו לומר מימות ר' עקיבא כדמפרש בתענית שאמר כמה רננים ולא נענה עד שירד רבי עקיבא ואמר אבינו מלכנו ונענה והוסיפו עליו וקבעו בעשרת ימי תשובה עכ"ל. ומהרי"ל ז"ל אמר כתבנו בספר מחילה וסליחה וז"ל אף כי ראוי לומר סלח ומחל מ"מ יאמר בספר מחילה וסליחה כי הספר נקרא כן מחילה וסליחה עכ"ל. וכתב מוהר"ר הירץ ז"ל וזה לשונו ואיני יכול לכוון הנה “עקיבא “יסדה רס"ו בגימטריא והסדר הזה רס"ב אף כי לא יאמר. בספר מחילה כדברי ראבי"ה עכ"ל. לדעתי דעת ראב"יה כנגד “עקיבא “יסדה באלף ותמצ' מכוון רס"ב. אך על כל פנים בסדר שלנו הוא הרבה יותר ואי לתמוה כי נתוספו כמו אבינו מלכנו חננו ודומה לו וכל המרבה בשבחות הרי זה משובח מאל מלך גדול בתושבחו'. ויש לומר כלה כל צר כלה דבר וחרב. כלה בפתח מלשון כלה ואינימו דאל"כ משמ' כולו מחל וסלח יש גורסין סל ומחל כי אומרים מחילה גדולה מסליחה. סליחה. הרחבת זמן כמו שאמר סלחתי כדבריך לא אמיתם עתה. מחילה לגמרי משמע. וכן בתפלת שמנה עשרה סלח לנו ע"ד תפלת כותי (בילקוט תהלים רמז תרע"ז)