עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › מטה משה

מטה משה קלב

Mateh Moshe 132 · מטה משה · free full Hebrew text

Open in the reader →

ועליה הזכיר הנביא עורי עורי לבשי עוז זרוע ה' והזכיר בשפטים גדולים ע"ש שנדונו בים בכמה דינין. וכמו שדרשו רז"ל סוס ורכבו רמה בים הסוס קשור ברוכב והרוכב בסוס ושניהם עולי' למרום ויורדי' לתהום ואינם נפרדי' זה מזה. וכענין שכתוב ירדו במצולות כמו אבן יאכלמו כקש צללו כעופרת. ואלו עשה כל זה ולא הגיע לנו יתרון רק לגופות לבד דיינו. והוא יתעלה לקחנו לו לעם סגולה והותיר לנו שריד לנפש בתתו לנו תורתו הנכבדת. זהו שכתוב ולקחתי אתכם לי לעם וזאת ההבטחה במתן תורה כענין שכתוב בו היום הזה נהייתה לעם. וכנגד אלו ד' ענינים שאירעו לאבותינו בצאתם ממצרים הנמשלים לגפן כענין שכתוב גפן ממצרי' תסיע. תקנו לשבח להש"י בפרי הגפן בד' כוסות אלו

והנה על כוס הראשון שהוא כנגד גאולה ראשונה שהיו נפטרי' מהשעבוד. תקנו לומר הקידוש ותתן ה' אלהינו באהבה מועדים לשמחה את חג המצות הזה. שעל חג המצות נצטוו בעודם במצרים כענין שכתוב בפרש' בא והיה היום הזה לכם לזכרון וחגותם אותו חג לה' וגו' שבעת ימים מצות תאכלו וגו' ונמשך אחר זה שכשצונו על חג המצות אותו עת וזמן היה זמן חירותינו שנעשו בני תורין משעבוד מצרים

ועל הכוס שני באנו להודות לשי"ת שהוציאנו ממצרים שיצאנו מרשותם כענין שכתוב והוצאתי וגו'. ולכן היה מטבע כוס הברכה הזה אשר גאלנו וגאל את את אבותינו ממצרים

ועל הענין השלישי שהוא קריעת ים סוף כענין שכתוב וגאלתי אתכם בזרוע נטויה תקנו להודו' להש"י בכוס ברכת המזון כמו שסמכו' המשורר ע"ה לגוזר ים סוף לגזרים וסמיך ליה נותן לחם לכל בשר וכאמרם ז"ל קשה מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף

ועל הרביעית שהוא מתן תורה תקנו לומר הלל והודו לה' כי טוב כל"ח דמיירי בנתינת התורה. כדאיתא במדרש כל"ח זו התורה שנתן להם לישראל שנקרא חסד שנאמר ותורת חסד על לשונה. וכן הוא אומר חסדי ה' כי לא תמנו. ואומרים עליו הלל הגדול והם כ"ו הודו כנגד כ"ו דורות שחלפו קודם שנתן התורה לישראל כמבואר בער"פ. עוד נאמר כי ידועה שתשועת הצדיקים נמשל לכוס כענין שכתוב ראשי כוסי רויה. וכתיב ה' מנת כוסי. וכתיב כוס ישועות אשא. ופורענו' של רשעים נמשל ג"כ לכוס הוא שכתוב קח את כוס יין החמה וכתיב כוס זהב בבל ביד ה'. וכתיב רוח זלעפות מנת כוסם. וכתיב כי כוס ביד ה' ויין תמר מלא מסך. וביציאת מצרים היה כוס ישועות לישראל וכוס התרעלה לכרעה ומצרים כדאי' בתנחומא מוציא אסירים בכושרות ר' נתן אמר בכושרות אלו בוכים ואלו משוררים והיינו בכושרות בכי ושירות. מצרים בוכים דכתיב ומצרים מקברים. וישראל משוררי' דכתיב קול רנה וישועה באהלי צדיקי' וכנגד שהיו לישראל ד' כוסות של ישועה ולמצרים כוסות לפורענות תקנו לשבח להש"י בארבע כוסות אלו

הדרך הג' הוא הדרך ישכון אור המסילה העולה בית אל והוא הדרך האמת על פי הקבלה. וטרם אכניס לפני ולפנים אביא הצעה קטנה ככף איש. וממנה החכם אשר עיניו בראשו יבין וישכיל תוכן הענין באר היטב. והוא מה שאמר המגיד ויוציאנו ה' ממצרי' לא ע"י מלאך ולא ע"י שרף ולא ע"י שליח אלא הקב"ה בכבודו ובעצמו כו'. ועברתי בארץ מצרים אני ולא מלאך. והכתי כל בכור אני ולא שרף. ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים אני ה'. אני הוא ולא השליח. אני ה'. אני הוא ולא אחר

והנה אעיר הספיקות אשר נפלו בזה המאמר. ראשונה מה שאמר ולא ע"י שליח ולמה לא אמר ג"כ ולא ע"י אחר כאשר אמר לבסוף אני הוא ולא אחר. השניה מה שאמר אני הוא ולא אחר. מאחר שפרט ולא ע"י מלאך ולא ע"י שרף ולא ע"י שליח מאן הוא האחר. השלישית וכי שייך לומר כלפי הש"י ולא אחר. הרביעית מה שאמר אלא הקב"ה למה בחר בהאי לישנא. הל"ל אלא ה' בעצמו. או אלהים בעצמו וכדומה לזה. ובצירוף לזה ק' למה מעולם כותבי' שם זה ר"ת הקב"ה. החמישית למה מונה ד' ענינים לא פחות ולא יותר. מה ראה על ככה

ונראה לי דהכי כוונתו ולא ע"י מלאך ולא ע"י שרף ולא ע"י שלי"ח. ר"ל לא ע"י ג' אלו שלוחי' אלא הקב"ה ר"ל הש"י בעצמו בעיקר מדותיו. והם הג' מדות אשר כולם ישתלשלו מהם והם אדי"ד ידו"ד אדנ"י והם בגימ' הקב"ה. לכן כותבי' אותו בר"ת וכאלו אמר לא ע"י ג' אלו שלוחים אלא הוא בעצמו בג' מדותיו. ומאחר שכולם רמוזות בשם של ד' כמבואר למקובלים. אמר בכבודו ובעצמו. בכבודו הוא הכבוד אשר שם אדני רומז עליה. ובעצמו הוא שם העצם ידו"ד. והנה הוא השם בכתיבתו ובקריאתו כאלו אמר הוא בג' מדותיו הרמוזות בשם הנקרא אדני והנכתב ידו"ד. ואחר זה נחית למדרגה אחרת לגלית קצת ברמז. ואמר ועברתי בארץ מצרים אני ולא מלאך. אמר אני כנגד כתר חכמה אשר י' של שם רמוז עליהם. ואמר ולא מלאך כי השני מדות אלו נקראים רוח הראשונה רוח סתם כמבואר בשערי אורה שער ה'. והשנייה רוח אלהים כמבואר במערכת שער השמות. והמלאך הוא ג"כ רוח על דרך הכתוב עושה מלאכיו רוחות. אומר אני ברוח שלי ולא מלאך. והבן זה. אני ולא שרף. אמר כנגד מדה החמישית אשר היא מדת דינו ורמוזה בה' של השם כי היא החמישית. ונקראה אש אוכלה כמבואר בשערי אורה שער ו'. לכך אני במדת דיני שהוא אש אוכלה ולא שרף. ואחר זה אמר אני כנגד הששית והיא תפארת אשר ו' של השם רומזת אליה והוא אספקלריא המאירה. ולא השליח אשר אנכי שולח לנביאים באספקלריא שאינה מאירה. אני ה' אני הוא ולא אחר. אמר זה כנגד ה' אחרונה שבשם והיא העטר"ה ונקר' שד"י. לכן אמר אני הוא ולא אחר אשר שמו כשם רבו והוא מטטרו"ן שר הפנים כי מטטרו"ן בגימ' שד"י. ובו היה טעה אלישע בן אבויה כמבואר בחגיגה פ' אין דורשין ולכן היה נקרא אחר והמשכיל יבין

ואחר אשר עיניך תחזינה מישרים מזה תבין כוונת חז"ל בארבע כוסות. והוא על דרך כוס