מטה משה קיד

לכפול הפסוק הראשון והאחרון בלבד ויחשב כאלו כופלו כלו. ולכך תקנו לאומרו במוצאי שבת שהיא תחלת השבוע כדי לשמור רמ"ח אברים. כדאמרינן באלה הדברים רבה ברמ"ח תיבות שיש בקריאת שמע שמור מצותיו וחיה שמור רמ"ח תיבות שבק"ש והקב"ה ישמור רמ"ת אברים שלך עד כאן

תצח כתב בתשובת הגאונים שאין אומרי' ויהי נועם אלא במוצאי שבת שכל ששת הימים הם של חול. אבל במוצאי שבת שבא יו"ט באותה השבוע א"א אותו וסי' לדבר וי"ו יהי נועם וי"ו מעשה ידינו. והטעם מפני שמזכיר ומעשה ידינו עלינו ב"פ שאלו הי' מזכירו פעם אחת היינו אומרי' בשהם רוב ששת ימי המעשה. אבל כיון שמזכירו ב"פ אנו צריכים שיהיו ששת הימים כולם ימי המעשה. ועוד טעם אחר דאמרי' בספרי וירא משה את כל המלאכה והנה עשו אותה וגו' ויברך אותם משה. מה ברכה ברכם אמר להם תשרה שכינה על מעשה ידיכם. והם אמרו ויהי נועם ה' אלהינו וגו'. ועל כן נהגו לאומרו בכל מוצאי שבת חוץ משבת שבא יו"ט בתוכה שעצור מן המלאכה. ולכן נעלם זי"ן בויהי נועם כי ז' פעמים בשנה אין אומרים אותו ואלו הן בשבוע שיש בו פסח א'. ז' של פסח ב'. שבועות ג'. ראש השנה ד'. יום כפורים ה'. סוכות ו' שמיני עצרת ז'. ואע"פ שבתפלה והבדלה אימר בין יום הז' לששת ימי המעשה אף אם יבא יו"ט באותו שבוע. הא אמרינן פ' ע"פ סדר הבדלות הוא מונה

תצט ואומר סדר קדושה והטעם שאין דרך לברך התלמיד שלא יתברך רבו עמו לכך מאחר שמתחיל בברכת עצמו יאמר ג"כ ברכת הש"י. ועוד כמו שכתב הרוקח וז"ל אומרי' סדר קדוש' במ"ש לפי שבאותה שעה פושעי ישראל מתחילנן לירד לגיהנם וסדר קדושה שאנו אומרים מועיל להם לצנן להם אש של גיהנם ע"ד צלמות ולא סדרי'. וע"כ מאריכי' בעניני תפלות כי ממתיני' להם עד שיסיימו כנסיה אחרונה של ישראל תפלתם. ועל כן נוהגים במקצת מקומות להאריך הרבה בויהי נועם וסדר קדושה וכ"כ רב עמרם זה שנהגו לומר ויהי נועם וקדושה דסדרא בנעימה ובאריכות נועם באפוקי שבתא. כדי שישתהו ישראל בהשלמת סדריהם כדי להאריך לרשעים מלחזור לגיהנם. דבמ"ש צועק הממונה על הרוחות חזרו לגיהנם שכבר השלימו ישראל סדריהם. ומתחילין בואתה קדוש לפי שאין גאולה בלילה

תק וכשאין אומרי' ויהי נועם כגון שחל י"ט באמצע השבוע אז אין אומרים ג"כ סדר קדושה. ומצאתי כתוב דהא בהא תליא לפי שע"י הקמת המשכן השרה שכינתו על ישראל ואתה קדוש הוא כנגד השראת שכינה שמשרה על ישראל. כדאיתא בב"ר א"ר חנינא על כל קילוס וקילוס שמשבחין להקב"ה משרה שכינתו ומ"ט ואתה קדוש יושב תהלות ישראל. ר"ל משרה שכינתו לשמוע תהלות ישראל. ועוד שהטעם הוא שאין דרך לברך לתלמיד כו' כדלעיל וכשנדחה זה נדחה גם זה. ועוד ע"ד דאמר הכתוב הקל קל יעקב כלומר ק"ל תיבות כשמזכירי' אותו בני יעקב הקל קל יעקב הידים ידי עשו אז יהיו קלים ידי עשו וכחותיו מקלו של יעקב. וכפל הלשון הידים ידי עשו ר"ל סמאל שרו של עשו גימטריא ק"ל א' יותר והוא יומו של יו"כ שאין יכול לשלוט כדאמרינן בנדרים השטן גימ' שס"ד ימים וי"כ אין כח לשלוט בו וזהו ויסר אפ"ן מרכבותיו דהיינו כחו של סמא"ל כי אפ"ן גימט' סמא"ל. ובלע המות לנצח לפיכך סומכין לומר ואתה קדוש יושב תהלות ישראל אז יתגדל ויתקדש באבוד רשעים רנה והאביד שריד מעיר והוא סמאל ומחנה שלו עזה ועזאל הם השרידי' והפליטי' מעיר מגזירת עירין וישראל עושה חיל

תקא ונוהגים לומר ויתן לך לפי שנאמר כל שומר שבת מחללו ושמחתים בבית תפלתי וגו' שבמוצאי שבת צריך לומר רננות כמו ויתן לך. לפי שהשבוע נכנס ואומרים פסוקים טובים וברכות ושלומות. ועוד כתיב כי בשמחה תנאו ובשלום תובלון ע"כ מצאתי

תקב ומזכירין אליהו. והטעם שתקנו להזכיר אליהו במוצאי שבת כ' אבן הירחי משום דאמרינן בעירובין מובטח להם לישראל שאין אליה בא לא בערב שבת ולא בערב יו"ט מפני הטורח וממ"ש והלאה הוא זמן ביאתו. וק' לו לזה הטעם למה אין מזכירין אליהו ג"כ במוצאי יו"ט. ויש לתרץ מפני שדין יו"ט הוא יום א' ואנו עושים ב' ימים והואיל ונדחה נדחה. ומיהו אינו נכון זה הטעם. והנכון בעיני כי מה שתקנו להזכיר אליהו במ"ש שהוא ע"ש דאמרינן בשבת פרק כל כתבי הקודש אמר רב יודא אמר רב אלמלא שמרו ישראל שבת ראשונה לא שלטה בהם אומה ולשון שנאמר ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקוט ולא מצאו וכתיב בתריה ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים. ועוד אמרינן התם אמר רשב"י אלמלא משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן מיד נגאלין כי כה אמר ה' לסריסים אשר ישמרו את שבתותי וכתיב בתריה והביאותים אל הר קדשי ועל כן אנו אומרי' להקב"ה הרי שמרנו את השבת כמו שצויתנו מעתה שלח לנו את אליהו הנביא. ועוד דאיתא במדרש שבכל מ"ש נכנס אליהו לגן ויושב תחת עץ החיים וכותב זכותן של ישראל

דיני סדר הבדלה

תקג סדר הבדלה יין בשמים נר הבדלה. ויברך בפה"ג על הכוס של יין שלא יהא פגום. ומצוה מן המובחר שיבדיל על היין כדאיתא בע"פ אמר ר' יוחנן ג' מנוחלי עולם הבא הדר בא"י והמגדל בניו לתלמוד תורה והמבדיל על היין במוצאי שבת והוא דשייר מקידושא לאבדלא'. ואיתא בפרקי ר"א פ' כ' אמר ר' צדוק כל מי שאינו מבדיל על היין במוצאי שבת או שאינו שומע מאחרים שמבדילין אינו רואה סימן ברכה לעולם. אבל המבדיל על היין או שומע מאחרים שמבדילין. הקב"ה קראו קדוש ועושהו סגולתו שנאמר והייתם לי סגלה מכל העמים ואומר ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש ואומר והייתם קדושים כי קדוש אני ואומר ואבדיל אתכם מן העמים. ואין מבדילין על הפת כן פירשו התו' פ'