מטה משה קיא

המנחה אוכלין סעודה שלישית ואמרינן במסכת שבת שכל המקיים ג' סעודות שניצול מג' פורעניות מחבלו של משיח וממלחמ' גוג ומגוג ומדינה של גיהנם ואלו הג' פסוקים נהגו לאומרו על שם אלו הג' צדקות שיעשה עמנו

וכך הם נדרשים צדקתך כהררי אל משפטיך תהום רבה. כנגד חבלי של משיח שיעקור מלכות פרס וארז"ל שמלכות פרס דומה לתהום מה תהום אין לה חקר כך מלכות פרס אין לו חקר. וצדקתך אלהים עד מרום אשר עשית גדולות וגו'. כנגד מלחמת גוג ומגוג שכתוב בה והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי לעיני גוים רבים. צדקתך צדק לעולם ותורתך אמת כנגד דינה של גיהנם ששואלין תחלה למת למה לא עסקת' בתורה שנקראת אמת ודרשו זה מפסוק ראשי"ת מי"ם פוטר מדון ובשם הר"ר נתן בר מכיר מצאתי למה תקנו אלו ג' פסוקים בשבת לפי שנתנה תורה בשבת קבעוה אלו שלשה פסוקים. בא' יש י' תיבות כנגד י' דברות, ובב' מ' אותיות כנגד מ' יום שעמד משה בהר לקבל הלוחות. ובג' ה' תיבות כנגד ה' חומשי תורה ע"כ. כתב כסדר שהם כתובים בתהלי' וכן משמע בפסיקת' דשור או כשב דורש שם צדקתך כהררי אל וגו' אדם ובהמה תושיע ה' משפט אדם ומשפט בהמה משפט אדם וביום השמיני ימול בשר עולתו שתעבור עליו את השבת. ומשפט בהמה ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה לה' הה"ד אדם ובהמה תושיע ה' מכאן שאומר צדקתך כהררי אל במנחה בשבת. מ"ט דכתיב בהו אמת וחותמו של הקב"ה אמת ומנטת שבת אתימה שבועה. הא למדת שצריכין לחתום באמת. וכך מסודרים בסדר רב עמרם ור' סעדיה וכ"כ אבן הירחי וכן הוא מנהג ספרד. אבל מנהג אשכנז צו"ץ וכתב הכלבו וז"ל נשאל לפני ר' על עניין ג' פסוקים אלו מפני מה לא סדרום כסדר שהם כתובים בתהלי'. והשיב לכך נתקנו לומר כן לפי שכתוב וה' אלהים אמת צדקתך הא' מסיים בה'. והב' באלהים. והג' באמת עכ"ל. והקושיא מבוארת בלשון שאם השאלה היא לפי מנהג ספרדים אין מקום לשאילתם שהרי הם אומרים אותו כסדר שהם כתובים בתהלים כי צדקתך כהררי אל הוא במזמור ל"ז וצדקתך אלהי' הוא במזמו' ע"א. וצדקתך צדק לעולם באלפא בית' בסי' קי"ט ואין מקום שאלה למנהגם ואם שאלתם היא לסדר שאומרים אותו האשכנזים א"כ אין מקום לתשובתו דאדרבה היא הנותנ' שהי' להם לסדרה על סדר שהם כתובים

וכתב מהר"ר משה אלמושנינ"י דאפשר לישב לשונו זה בשנה שהשואל שאל על המנהג אשכנז והשיב ר' ליישב מנהג אשכנז ואמר כי להיות שכתוב וה' אלהים אמת שהם ג' שמות שאין ראוי להפסיק כלל ביניהם. ואם היו אומרים אותם כסדר שהם כתובים בתהלים הנה הפסוק הראשון מסיים בה'. והב' באלהים. והג' באמת. ומיד כשמסיימים פסוק ראשון היה ראוי להזכיר שם אלהים ואמת בלי הפסק הקודם בפסוק השני קודם שם אלהים. וכן כל הקודם בפסוק הג' קודם שם אמת. וע"כ התחילו בפסוק וצדקתך אלהים כדי שלא יאמרו הג' שמות הנזכרים סדר ה' אלהים אמת כי כאשר לא יאמרו אותם על הסדר הזה אזלא יוכלו להפסיק עד כאן שראיתי ביישוב לשונו עם שהוא דחוק קצת עכ"ל. וכתב עוד ליישב השאלה והתשובה ע"פ מנהג ספרדיים ואני לא באתי ליישב הספר רק ליישב המנהג באתי לכן קצרתי. ונ"ל ליישב מנהג אשכנז שאומרים אותו על הסדר הזה כדי להשמיע לעם דטעמא דפסוקים הוא משום צידוק הדין. ואם היינו אומ' אות' כפי סדר הכתובים היינו חושבים שלזה אומרים אלו הפסוקים משום דמנחת שבת חתימה שבועה הוא וחותמו של הקב"ה אמת. לכן אומרים אלו הפסוקים כסדר וה' אלהים אמת לפי שראוי לחתם בחמת כמו שכתבתי לעיל. לכן מהפכין אותם להשמיע לעם דמשום צידוק הדין אנו אומרים אותו. וכעין זה מצאתי בשם מחזור ויטר"י שכתב וז"ל לפיכך מהפכין להשמיע טעמא דפסוקים משום צידוק הדין ולא כמו שכתוב בסדר המקרא כי אם היו אומרי' כסדר לא היה רשאי החזן לאומרו על פה משום דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרו על פה. ועוד טעם שמהפכין כדי להסמיך השם להקדיש ע"כ מצאתי. ובשבת שחל בו ר"ח או חנוכה או י"ט או חולו של מועד או במוצאי י"ט הנקרא אסרו חג או שבת שיש לאחר ר"ח מנהגנו שלא לומר צדקתך כלל דמילת' כל יום שא"א תחנון בחול א"א צדקתך בשבת

תפו ונוהגין לומר פרקים מפסח עד ר"ה ובכל פעם ופעם מתחילין קודם הפרק משנת כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב כדי להפיס דעת עם הארץ כ"כ הכלבו. ומהר"ר משה אלמושנינ"י כתב כי לכל פעולה שיפעל האדם ראוי להקדים אליה התכלית המכוון בה אשר הוא תחלת תכלית המחשבה. וזולת זה הוא פועל בטל. ומלבד זה אם ירצה האדם להנהיג לחבירו בדרך א' אם לא יודיעהו תחלה תכלית הדרך ההוא לא ילך בה בשמחה ובטוב לבב רק בדאגה ובעצבון בהיותו בלתי מצייר תכלית פעולתו. וצריך עוד לידע בתחלת הפעולה השלימה. קלות השגתה כי כפי קלות השגת התכלית תגדל שמחת הפועל אותה. וכפי שיעור וגודל השמחה יהיה הזריזות והתנועה אליו. על כן ראו מתקני קריאת המסכת' הזאת להקדים התכלית וקלות השגתו בעשיית הפעולות השלימות וקיום המוסרים המסודרים בכל פרק ופרק מהפרקים הנזכרים והיא השגת החיים הנצחיים והם חיי עולם הבא ואמר שכל איש אשר בשם ישראל יכונה לא יהיה נמנע ממנו השגת העולם הבא וי"א כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב

תפז יח עניין ג' סעודות. יהא זהיר מאוד לקיים סעודה שלישית דא"ר שמעון בן פזי אמר ריב"ל משום בר קפרא כל המקיים ג' סעודות ניצול מג' פורעניות. מחבלי של משיח. ומדינה של גיהנם וממלחמת גוג ומגוג. מחבלי של משיח כתיב הכא יום וכתיב התם הנה אנכי שולח לכם וגו'. מדינה של גיהנם כתיב הכא יום וכתיב התם יום עברה היום ההוא. ממלחמ' גוג ומגוג כתיב הכא יום וכתיב התם.