מטה משה קי

ובתעניות בשחרית כיון שאמר אשרי בתיבה לאחר שנכרך ס"ת אומר קדיש אחר ס"ת לאלתר. וקדיש שחוזר ואומר קודם לתפלה אחר שהחזיר ס"ת אומרו על אשרי שהוא תפלה אחרת. וא"ת יאמר גם במנחה אשרי אחר שנכרך ס"ת ואח"כ יאמר קדיש קודם התפלה לפני התיבה. וי"ל שלא יתכן שהרי כבר פתחו לפני התיבה באשרי כשנכנסו לב"ה והיאך יאמר אותה פעם אחרת. ועוד כי לא נתקן לאומרו כי אם שלש פעמים ביום ע"כ דברי האבודרהם. והרוקח כתב וז"ל ולאחר קריאת התורה במנחה אין אומר קדיש מאחר שאין מפסיקין דבר בין קריאת התורה לתפלה ע"כ ממתינים לומר קדיש עד שמחזירין הס"ת למקומה ויאמר קדיש ויתפלל. אבל אומר בשבתות ובי"ט ההפטרות. ובחול אומר תהלה ע"כ אומר קדיש אחר קריאת התורה ע"כ משמע מדבריו מאחר שמפסיקין בתהלה לדוד בין קריאת התורה לתפלה אף אם לא אומרים אותה בתיבה כמו שאנו א"א אותה בתיבה. מ"מ מאחר שמפסיקין בין קריאת התורה שלא יקום מיד להתפלל תפלת י"ח אומרים הקדיש על הס"ת. אבל במנחה בשבת שאם יאמר הקדיש על הס"ת אז יקום מיד להתפלל אחר הכנסת ספר תורה בלי קדימ' שום דבר וזה לא יתכן כנ"ל לפי מנהגינו

תפב ומתפללין ואומרים אתה אחד ושמך א'. ומצאתי בשם רבינו שלמה ז"ל מצינו באגדה למה נברא מעשה בראשית בששה ימים ולא בפחות ולא ביותר. מכאן אתה למד אלהותו של מקום שהששה ימים הן ג' כתות של עדים הראויים להעיד והן מעידים להקב"ה שהוא אחד ואין אחר זולתו. והוא ברא את העולם למטה ולמעלה והוא ראשון ואחרון. וב' ימים מעידים על ישראל שהן גוי אחד ובחר בם אל אחד ואלהות מלכותו עלינו. וב' ימים מעידים על השבת כי בששת ימים עשה את הכל וביום השביעי שבת וינפש וצוה לעמו לנוח בו ולשבות בו זכר למעשה בראשית. נמצא כי הן מעידין כאשר הן אדונים משובחים ומלכי'. הקב"ה הוא אדון ומלך ומתגאה על הכל. ישראל אדונים וסגולים מכל העמים ומלכים. השבת הוא יום מנוחה ויום חירות כאדון ומלך על כל הימים. ואלו שלושה אדונים ומלכים חוזרים שלשתן ומעידים זה על זה. הקב"ה וישראל הם מעידים על השבת שנבחר מכל הימים לנוח בו והוא מיוחד בין שאר הימים שנ' ימים יוצרו ולא אחד בהם זה השבת שהוא הנבחר מכל ויום זה אחד להקב"ה זכר לעדות יצירת העולם מעשה ידיו. וישראל ושבת הן מעידין להקב"ה שהוא אחד והכל נעשה בדברו והוא המקדש ישראל והשבת דכתיב כי אות היא ביני וביניכם לדורותיכם לדעת כי אני ה' מקדשכם. וכתיב והייתם קדושים כי חדוש אני וכתיב ויקדש אותו כי בו שבת. והקב"ה והשבת מעידים על ישראל שהן סגולה מכל העמים וקדושים וגוי אחד בארץ. והם נצטוו להקדיש את אלהי ישראל ולקדש את יום השבת. נאה לאל אחד להתייחד בגוי אחד ביום מיוחד ע"כ אומר בשבת במנחה אתה אחד כו'. ובשם גאון אחר ז"ל מצאתי כך משמע סדר התפלה הקב"ה שהוא א'. נתן לעמו ישראל שהן עם א'. יום השבת שהוא יום אחד ונבחר מכל הימים. והרר"ד אבודרהם כתב לפי שבשחרית של שבת נתנה התורה והתפללנו ישמח משה שהוא מדבר במתן תורה תקנו לומר במנחה אתה אחד. כלומר כשם שאתה אחד ואין כמוך. כמו כן ומי כעמך ישראל גוי אחד שהם לבדם רצו לקבל תורתך ולא האומות עד כאן. וכבר כתבתי שהוא כנגד שבת לעתיד

תפג כתב הש"ל יום מנוחה וקדושה לעמך נתת כך ראוי לומר שהרי בסוף הלשון אומר ינוחו בו לשון זכר. ומי שאינו אומר יום מנוחה צ"ל ינוחו בה שכל הלשון שלמעלה הוא ל' נקבה וכן הוא בתניא

תפד וכתב עוד בתניא אברהם יגל. מצינו בב"ר גיל יגיל אבי צדיק זה אברהם בשעה שנתבשר לא יירשך זה כי אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך באה שמחה וגילה בלבו שנ' ויפול אברהם על פניו ויצחק. שהיה שמח ועלז בלבו על שהבטיחו הקב"ה לעשות לו נס כזה. רנה ביצחק לפי שמצינו באגדה רננו צדיקים בה' כשהצדיקים רואים שכינתו של הקב"ה הם אומרים שירה. כשאמר יצחק לאביו הנה האש והעצים ואיה השה לעולה השיב לו אברהם לעולה בני מיד רינן יצחק ואמר שירה. ומה שירה אמר. אמר שיר של קרבן. יעקב ובניו ינוחו בו לפי שמצינו בב"ר ויחן את פני העיר שנכנס עם דמדומי חמה וקבע תחומין מבע"י הדא אמרה ששמר יעקב אבינו את השבת. והחבר ר' בנימין בר אברהם הרופא ז"ל כתב יעקב ובניו ינוחו בו ולא אברהם ובניו ולא יצחק ובניו שהרי בני ישמעאל ובני קטורה ובני עשו אינם נחים וזהו שכתב כי ה' נתן לכם את השבת לכם ולא לאומות העולם

תפה ואומר צדקתך וכתב מר שר שלום כי הוא צידוק הדין על שמת מרע"ה בשבת במנחה. וגם נהגו שלא לקבוע מדרש באותה שעה כי חכם שמת בתי מדרשות בטלים ומנהג אבותינו תורה היא. וזכר לדבר מש"ה עב"די מ"ת אותיות שניות שב"ת. ויש סותרים ומוכיחין מסדר עולם שמרע"ה מת בע"ש. וגם כתיב בן ק' ועשרים שנה אנכי היום ודרשי' היום מלאו ימי ושנותי. ואמרינן בו ביום כתב י"ג תורות ואם היה שבת היאך כתב. אלא י"א שנהגו לאומרה כמו צידוק הדין על פושעים שעתידים לחזור לגיהנם אחר השלמת הסדר מצדיקים את הדין על דינם החוזר כדאמרינן בב"ר מלאך הממונה על הרוחות מכריז בע"ש צאו פושעים מגיהנם ונוחו כדרך שישראל שובתין. ובמ"ש מכריז ואומר חזרו פושעים לגיהנם שכבר השלימו ישראל את סדריהם שנא' צלמות ולא סדרים כיון דשלמו סדריה צאו למות. וכל זמן שלא התפללו שלש תפלות אלו אינם דואגים ואומרים עדיין לא פנה השמש. אבל כיון שהתפללו מנחה והוא ערב דואגים על הלילה הבאה שעתידים לחזור לדינם ולפיכך מצדיקין עליהם את הדין במנחה. ועוד י"מ שנהגו לאומרו לפי שאחר