מטה משה קה

אליעזר (פי' לפניו) בן אדם הודע את ירושלם תועבותי' וכ"כ מפורש בירושלמי שהתחיל להפטיר לפניו כן. אמר לו עד שאתה בודק בתועבות ירושלים צא ובדוק בתועבות אמך. ובדקו אחריו ומצאו בו שמץ פסול ובירושלמי מפורש שנמצא ממזר. וא"ת ואיך מפטירי' כשהם מחולקים. וי"ל אין הקפדה אלא כשיש אחרת עמה ושתיהם לפנינו שנפטי' בא' משתיהם נניח משל תועבות ירושלים לכבודה ונפטיר באחרת. אמנם בשאין אלא היא לבדה דמענין הסדר הוא אין הקפדה ונפטיר בה ואין בכך כלום. וכן הוא במרדכי בפ' בני העיר וז"ל כל פרשיות הסמוכות מפטירין הפטורה של אחרונה חוץ מאחרי מות וקדושים שאז מפטירין הלא כבני כושיים שהיא הפטרה של פרשה ראשונה מפני שההפטר' של פרשה שנייה מזכרת מתועבות ירושלים עכ"ל. הרי כתב בהדיא דהעיקר דאין מפטירין בשנייה מפני שמזכר' מתועבות ירושלים ותו לא. ולא כתב בתועבות ירושלים ששייך לקדושים כמו שכתוב במנהגים כי עקר הטעם שלא להזכיר מתועבות ירושלים וכו'. מלות ששייך לקדושים הכתובים במנהגים טעות ומיותרים הם. שהרי עיקר יסודו בנוי על המרדכי כאשר העיד בעצמו. ושם אינם. וכתבתי זאת לאפוקי דעת חכם אחד כתב בספרו נדפס מחדש כי מנהג טעות הוא. ולבי אומר שאין לשבש ספרים חדשים גם ישנים ומנהג ותיקים הוא וממנה לא תזוז

תנה אמר רבי תנחום אמר רבי יהושע בן לוי אין המפטיר מתחיל עד שיגלל הספר כדי שלא יהא הגולל טרוד ולא יוכל לשמוע הפטרה א"ח סי' קמ"ז. והש"ל כתב הטעם משום דאיכא בזיון לס"ת שלא נגלל עדיין והן קורין בנביא. וכתב עוד בשם תשובת הגאונים כשמברך אתר ההפטרה אינו רשאי לסלק ספר הנביאים מלפניו כדי שיראה ויברך על מה שהפטיר וכן הוא בתניא

תנו ותקנו למפטיר ז' ברכות כנגד ז' שקראו בתור' ג' לפני ההפטרה וד' לאחריה. שלשה שלפניה שתים מהם על קריאת התורה ואחת שלפני ההפטרה אשר בחר בנביאים כו' ופותחת וחותמת בברוך. וארבע לאחריה הראשונה פותחת בברוך וחותמת בברוך. ומה שמפסיקים כשמגיעים לכל דבריו אמת וצדק. לא מפני שהוא סיום ברכה שהרי לא תקנו אלא ז' ואם הוא סוף ברכה א"כ ה"ל ח'. אלא כדאיתא במסכת סופרים שהיו נוהגים לומר שם דברי שבח ורצוי. שניי' רחם והיא חותמת בברוך ואינה פותחת כדין ברכה הסמוכה לחברתה. וכן השלישית שהיא שמחנו וחותם ברוך אתה ה' מגן דוד. כדאיתא בפרק ע"פ דצלותא מצמיח קרן ישועה. דאפטרת' מגן דוד. הרביעית על התורה וחותם ברוך אתה ה' מקדש השבת

תנז מה שנקראת הפטרה כחב הרר"ד אבודרה"ם לפי שהיו נפטרים בה מקריאת התורה. ור"ת כתב טעם אחר למה נקראת הפטרה לפי שאמרינן בסוטה פ' ואלו נאמרים כיון שנפתח ספר תורה אסור לספר אפי' בדבר הלכה שנאמר ובפתחו עמדו כל העם. ולאחר קריאת התורה הותרו לפתוח ולדבר והוא מלשון יפטירו בשפה ומלשון פטר רחם פתוח. וי"א שהוא מלשון אין מפטירין אחר הפסח סילוק מן הדבר כלומר אחר ההפטרה נסתלקו מתפלת יוצר ומתחילין בתפלת מוסף עכ"ל

תנח כתב בשבילי לקט אחר קריאת התורה נהגו להזכיר נשמות ולברך העוסקים בצרכי צבור. וכתב הר"ר בנימין לפי ששבת הוא יום מנוחה דוגמא לעתיד לבא ויום שגם המתים נוחים בו ואינם נדונים ראוי להזכירם למנוחה ולברכה ולהתפלל עליה'. וכן מברכים על העוסקים בצרכי צבור וצדקה וגמ"ח ומתקנים נר למאור ומעילי' או כל דבר לכבוד התורה והעוסקים בחורה. והחי יתן אל לבו כמה גדול שכר העוסקים בתורה ובמצות. ומה שנהגו להזכיר נשמות ולפסוק צדקה בעד המתים שיועיל להם מצאתי בשם הר"ר שניאור שמעתי שיש בדרש "כפר "לעמך "ישראל אלו החיים "אשר "פדיתה אלו המתים מגיד שהמתים צריכים כפרה. נמצינו למדים ששופך דמים חוטא עד יוצאי מצרים. ונראה דעל זה סמכו העולם בהא דאמרינן פרק קמא דקידושין אומר הרי אני כפרת משכבו ותוך י"ב חדש ש"מ דמתכפרים בחיים גופם והוא הדין בממונם. ומה שדורש בספרי ששופך דמים חוטא עד יוצאי מצרים נראה דה"פ שההורג הזה מגלגל בעונו חטא ועון ואפי' על אותם שמתו מאותו יום עד שיצאו ישראל ממצרים דה"פ בדרש בתר הכי אשר פדיתה ה' על כן פדיתנו שלא יהיו בינינו שופכי דמים כדמפ' טעמא משום דכל ישראל ערבים זה לזה וע"מ כן נפדו שלא יהא בם ובזרעם שופכי דמים וזה עבר ע"כ נעשים גם המתים ערבים עליו ובשלהי כריתות יש להוכיח כן. והר"ר אביגדור אומר שאין טעם על מה סמכו. ומה שאמר בדרש כפר לעמך ישראל שהמתים צריכי' כפרה עד יוצאי מצרים דוקא ברוצח אבל לענין צדקה לא אשמועי' מידי עכ"ל. ועי' במ"ש מזה לקמן בדיני י"ב

תנט וכשמחזירים הס"ת נוהגים לומר מזמור הבו לה' בני אלים מפני שנאמר על מתן תורה א"ח סימן רפ"ד וכן באבודרהם. ויש בו ז' קולות כנגד ז' קולות שנתנה בהם התורה. ויש נוהגים לאומרו ד"פ לפי שיש בו י"ח אזכרות וד"פ הם ע"ב וע"י שם של ע"ב מסר את התורה לישראל כמו שנאמר במ"ת הנה אנכי בא אליך בע"ב הענן

תס ומתפללים תפלת מוסף. ומנהג פשוט הוא להתפלל בתפלת מוסף תכנת שבת מיוסד באלפא ביתא למפרע תשר"ק צפע"ס. ומצאתי בשם רבינו שלמה ז"ל לפי שהיא נשמעת על הגאולה והגאולה עתידה לבא בשביל שמירת שבת כמא דתימא לסריסי' אשר ישמרו את שבתותי וכתיב בתריה והביאותי' אל הר קדשי וכתיב בשובה ונחת תושעון. וכיצד נשמעת על הגאולה "תשרק אשרקה להם ואקבצם. "צפעס יוטפו הרים עסיס לשון צף וטף אחד הוא אשר הציף תרגום דאטיף. "נמלך והיה ה' למלך. "יטחז ויטו שכם אחד לעבדו וכתיב כי עין בעין יראו בשוב ה' את ציון. "והדג "בא יבא לויתן יכרו עליו חברים אז מסיני נצטוו עליה פי' החכם רבי בנימין בר אברהם