משאת בנימין צט

ופירש"י דלרבנן אינו אלא מפני דרכי שלום ואינו יוצא בדיינים ולר' יוסי יוצא בדיינים ופסקו כת"ק דאינו יוצא בדיינים אלמא דאף ע"ג דנתן עיניו בזיתי' וטרח עצמו ומסתמא סמכא דעתיה עליהן ואפי"ה קי"ל דאינו יוצא בדיינים. כבר תרצו בתוס' בפרק הנזיקין דמההוא דמרחיקין מצודת הדגים מיירי בצייד שאומנתו בכך אבל ההוא דעני המנקף בראש הזית אין אומנתו בכך ונראה דהכי פי' דמי שאומנתו בכך אינו מבקש מחיה אחרת וסמכא דעתיה אאומנתו ולכך אם בא אחר ונוטל מחייתו יוצא בדיינים אבל עני המנקף בראש הזית לא שייך לומר אומנתו בכך דאין דעת העני להיות עני לעולם ולהיות אומנתו לנקוף בראש הזית ליטול לקט שכחה ופאה אלא אדרבה הוא מצפה לישועת השם שיתן לו אומנות אחרת ולכך לא סמכא דעתיה על מחיה זו כלל ואינו יוצא בדיינים וההיא דעני מהפך בחררה נמי מטעם זה אינו יוצא בדיינים ולא שייך לומר אומנתו בכך שהרי דרך כל אדם לקנות קרקעות ומטלטלין ומאיזה טעם נאמר שהראשון המהפך בחררה אומנתו בכך יותר מהשני ולא דמי לצייד שאין כל אדם אומנתו בצידה ושייך שפיר לומר שהצייד אומנתו בכך ונדון דידן נמי מאחר שהחמץ היה שלו ודרך הבעלים לחזור ולקנות החמץ אחר הפסח שייך לומר על הבעלים אומנתו בכך יותר מאדם אחר. וזהו טעם המקומות שדנין דין מערופיא דסבירא להו כיון שזה הישראל רגיל אצל אותו הנכרי שייך לגבי אומנתו בכך יותר מבאיש אחר ולכך דנין דין מערופיא: סוף דבר בנ"ד דעינינו רואות שהבעלי' נותנים עיניהם ומצפים עד אחר הפסח וסמכא דעתייהו שהנכרי יחזיר להם החמץ ויד הבעלים שייך יותר לקנות החמץ מאיש אחר הוי שפיר אומנתו בכך ויצא בדיינים כמו גבי ציד שנותן עיניו בדג. דברי הק' בנימין אהרן ב"ר אברהם סלניק ז"ל מד שאלה שרשה אנשים מק"ק לבוב ועמהם שלשה נערים הלכו מעיר יאס במדינת וואלחיי לארץ ישמעאל ובדרך מהלך יום אחד מעיר יאס נהרגו אשר שם האחד יצחק טירקל. ושם השני מענדל בן פפוס. ושם השלישי פייבוש. והנה העיר כמר משה בר יהודא איך שמענדל בן פפוס ויצחק טירקיל מק"ק לבוב יצאו מעיר יאס בשנת שנ"ו ללכת לארץ ישמעאל והוא היה מלוה אותם כשיצאו מהעיר יאס ואחר כך בזמן קצר בא הקול שנהרגו שוב העיד כמר אהרן בהק"ר יעקב איך שאלו שלשה אנשים הנזכרים למעלה בשמותיהם ועמהם שלשה נערים יצאו מעיר יאס עם חבורת נכרים ישמעאלים ללכת לארץ ישמעאל ויציאתן מעיר יאס היה ביום ה' לערך שני שבועות קודם חג השבועות שנ"ו לפ"ק אחר איזה ימים באו נכרים ישמעאלים אחרים לעיר יאס ואמרו לנו אתם יהודים תדעו שאותן ישמעאלים שהלכו מיאם לארץ ישמעאל פגעו אותנו בדרך ואמרו לנו כשתבואו לעיר יאם תאמרו ליהודים שאותן ששה יהודים שיצאו עמנו מעיר יאס מהרו והלכו לפנינו לדרכם בשביל השבת ואח"כ הלכנו אחריהם ומצאנו הרוגים בבקעה גם העיד אהרן הנ"ל שלא יצאו שום יהודים מעיר יאס באותו פעם רק אלו ששה הנזכרים: שוב העיד כמר מענדיל קיסר הלוי שביום חמישי הנ"ל יצאו יהודים מעיר יאס עם נכרים ישמעאלים ללכת לארץ ישמעאל ולא הגיד כמה יהודים רק יהודים סתם גם לא היה מכיר אותן רק אחד מהן ששמו יצחק טירקיל מלבוב אחר איזה ימים באו נכרים ישמעאלים אחרים לעיר יאס וכו' ממש כמו שהעיד כמר אהרן הנ"ל עוד העיד כמר מענדל הנ"ל ששמע מפי הגזלנים בשעת עינוי ובשעת הוצאתם למיתה שהודו על הריגת היהודים הנ"ל: שוב העיד כמר עוזר כשהלך הוא מעיר יאס לארץ ישמעאל ובדרך באו אליו ג"כ נכרים וייס קעפפא מעיר יאס ואמרו לו מל"ת איך שנהרגו ששה יהודים ג' אנשים וג' נערים ואחד מהן היו מכירין ושמו אייזיק מעקלער מלבוב שהיה מכיר בהרבה לשונות. גם יש לו אשה בלבוב מחוץ לעיר ואמרו הנכרים ווייס קעפען שהיהודים לא רצו להמתין עליהם בעיר יאס בשביל השבת והלכו לדרכם ואחר כך הלכנו