משאת בנימין ק

הלכנו גם אנחנו אחריהם ומצאנו אותם הרוגים בעמק עיר לאפושנ"א: שוב העיד כמר מיכל ג"כ כדברי עוזר הנ"ל רק יש חילוק ביניהם שכמר מיכל העיד שהנכרי' הגידו שמצאו הרוגים ביום א' וכמד עוזר לא העיד באיזה יום עוד יש חילוק ביניהם שכמר עיזר העיד בשם הנכרים הנ"ל שכמר יצחק טירקל הנ"ל יש לו אשה בלבוב חוץ לחומות העיר וכמר מיכל לא העיד על זה ע"כ העתקתי העדיות מגוף הב"ד שהוגבה ובאותה ב"ד נכתבו העדיות בארוכה ואני קצרתי לשונם רק מה שצריך לפסק דין. ועכשיו באו נשותיהם של הנהרגים הנזברים לבקש משפט שלהן אם מותרין הן להנשא ע"פ העדיות הנ"ל אם לאו: תשובה יראה דנשותיהן של אלו ג' אנשים מותרין להנשא ולא מבעיא אשת יצחק טירקל שזה מלתא דפשיטא הוא ע"פ עדותן של כמר עוזר וכמר מיכל ששמעו מפי נכרים ישמעאלים כמל"ת על הריגתו של יצחק הנזכר והיו מכירין אותו בשמו ושם עירו מלבד שאר סימנים שאמרו שהיה יודע בהרבה לשונות ושיש לו אשה בעיר לבוב חוץ לחומות העיר ואע"פ שלא העידו על שם אביו כיון דהעידו על שמו ושם עירו שוב לא צריך להעיד על שם אביו כמו שכתב מהרי"ק בשורש קע"ו וגם אין לחוש בנ"ד לשמא אמרו בדדמי כיון דלא אמרו וקברתים. הא לא חיישי' לבדדמי רק במלחמה או מי שנטבע במים או בדבר וכה"ג אבל בלאו הכי לא חיישינן ואע"ג דלפי העדות של כמר אהרן איכא למיחש לבדדמי דמאחר שהישמעאלים לא מצאו היהודים אצל העגלות והקול היה הולך שנהרגו ומפני זה אפשר שגמרו בלבם שודאי נהרגו דהא לא ראו אותם אחר הריגתם מ"מ בעדותן של כמר עוזר וכמר מיכל פירשו בהדיא שמצאו אותן הרוגים בבקעה סמוך לעיר לאפושנ"א ואע"ג דגם לפי העדות של כמר עוזר וכמר מיכל נמי יש לחוש שמא אמרו הישמעאלים בדדמי ואע"פ שהעידו שמצאו אותם הרוגים בבקעה אכתי איכא למיחש שמא לא נתנו דעתם עליהם להכירם היטיב אם אלו הם שיצאו בחבורתן או שמא אחרים הן ומסברא אמרו בדדמי דמאחר שיצאו עמהם והלם לפניהם ואח"כ כשהלכו אחריהן ומצאו העגלות שלהן גם מצאו ההרוגים שוב לא נתנו על דעתם ליתן לב על ההרוגים ולדקדק עליהם כדי להכירם בטביעת עין היטב כי הסברא נותנת שודאי אלי הן ואע"פ שלא הכירו בטביעת עין ומפני כך העידו הישמעאלים שמצאו אותם הרוגים ולפיכך אכתי איכא למיחש טובא לבדדמי הא ל"ק מידי דאנן קי"ל כת"ק בפרק בתרא דיבמות דאמר אין בודקין עידי נשים בדרישה וחקירה ולא כר' טרפון דאמרינן התם מעשה באדם אחד שבא להגיד עדות אשה לפני ר' טרפין אמר ליה בני היאך אתה יודע בעדות אשה זו דקדק עמו ב' וג' פעמים וכיון דבריו והשיא ר' טרפון את אשתו ואף ע"ג דהרמב"ם ז"ל בסוף הלכות גירושין כתב אם אמר העד או האשה או העבד מת פלוני ואני ראיתיו שמת שואלין אותו האיך ראית ובמה ידעת אם העיד בדבר ברור נאמן הרי לך שהצריך הרמב"ם ז"ל לחקור ולדרוש על גוף העדות היאך ידע כי שמא טועה העד ואמר בדדמי יש לומר דהיינו דוקא כשהעד או נכרי והעבד בפנינו אבל אם אינו לפנינו רק מי ששמע מפי העד והנכרי אע"פ שהעד השני אמר ששמע סתם מת או נהרג לית לן בה מאחר שהעד הראשון אינו בפנינו ודבר שא"א הוא לדרוש ולחקור אותו לא חיישינן לבדדמי וכ"כ שם הרב המגיד שאין דנין אפשר משאי אפשר: ולפיכך בנ"ד נמי א"א הוא מאחר שהישמעאלים שהיו מל"ת אינם לפנינו לא חיישינן לבדרמי. גם אין לחוש לשמא לא ראו אותן תוך ג' ימים להריגתן מפני שבעדותן של כמר אהרן וכמר מענדל קיסר כתוב שביום ו' הלכו היהודים לדרכם מן חבורת ישמעאלים ובעדותו של כמר מיכל כתוב שהישמעאלים מצאו אותן נהרגין ביום א' שלאחריו ועוד דאפילו את"ל דלא ברור לן שראו אותן תוך ג' ימים מ"מ מספק אזלינן לקולא כדעת התוס' והרא"ש והטור שכתבו דאי מספקא לן אי ראוהו תוך ג' ימים או לאחר ג' ימים אנו תולין להקל ואפי' אי ברור לן שראהו לאחר ג' כל זמן שאינו חבול בפניו מעידין עליו אפילו לאחר כמה ימים ואף ע"ג דהרשב"א והריטב"א והר"ן והריב"ש והרבה מהגדולי' כתב יב דיש