משאת בנימין צא

היא ולכך יש לנו להתיר ע"י ספק ספקא וכמו שאמר רב הונא התם נשחטה בחזקת היתר עומדת עד שיודע לך במה נטרפה ומקשינן התם ולימא נשחטה הותרה ומפרקינן הא קמ"ל דאף ע"ג דאיתילד בה ריעותא כדבעא מיניה בא זאב וכו'. הרי לך בהדיא דכיון דנשחטה כראוי אע"ג דאיכא ספיקא אחרינא בבני מעיים ניקבו קודם שחיטה או לאחר שחיטה אפ"ה בחזקת היתר היא עומדת ודי לנו בזה כדי להשיב על דברי הרב רמא"י ז"ל ועל הראיות שהביא שאין בהם ממש וחלילה לנו להקל זה ולהתיר ספק ספקא במקום דאיתחזק באיסורא דאורייתא ואפי' בחזקת איסור דרבנן פליגי בה ר' מאיר ור' יוסי בפרק בכל מערבין בשנטמא טומאה קלה וטבל ספק בשל מ' ספק שאין בו מ' דר' מאיר אומר טהור ור' יוסי אומר טמא וק"ל כר' יוסי: ומאחר שהוכחנו דלא שרינן בס"ס היכא דאיתחזק איסורא א"כ על כרחך האי עובדא דר"ת נמי אי אפשר להתיר ע"י ספק ספקא דהאי ספיקא דסכין פגומה שמא בעצם המפרקת נפגם לאו ספקא הוא כלל דהא תרנגולת בחייה בחזקת איסור עומדת והוה האי תרנוגלת נבילה ודאית וליכא אלא חד ספיקא שנתערבה עם שאר תרנוגלת ואי לאו טעמא דתרנוגלת בנוצתה דשויה לה חתיכא שאינ' ראויה להתכבד הוה אסר להו ר"ת לכולהו כדין חתיכת נבילה ודאי הראויה להתכבד שנתערבה עם שאר חתיכת דהתירא דאפי' באלף לא בטל: ובזה נתבטלה גם הראיה השניה שהביא הרב ר"י כ"ץ ז"ל ומכיון דנתבטלו דברי מהר"י כ"ץ ז"ל והראיות שבנה עליהם יסודו סלקא לנו הלכת' דאף לדברי ר"י שאוס' הספק ספק' כשספק האחד בגופו והב' ע"י תערובות לא אמרן אלא כשנודע ספק הראשון קודם התערובות אבל אי לא נודע הספק הראשון עד אחר התערובות ואז נודעו שני הספיקות ביחד שרי לכולי עלמא אפילו לדברי ר"י וכאשר בארנו למעלה דברי הקטן בנימין אהרן ב"ר אברהם סלניק ז"ל: לט שאלה חחיכה בשר שהודחה ונמלחה וקודם שישהה שיעור מליחה נפלה לציר בכלי שאינו מנוקב או בכלי שאינו מנוקב בלא ציר: תשובה יראה דכל החתיכה אסורה אפילו מה שחוץ לציר כדין בשר שנמלח בכלי שאינו מנוקב דנהגו לאסור אפי' מה שרון לציר כדעת ר' פרין שכתבו הפוסקים משמו ואפילו לא שהתה שם אלא מעט כמו שכת' בתורת חטאת כלל י"ב סעיף י' דאין סברא לחלק בין נמלח מתחילה בכלי שאינה מנוקב לנמלח מתחילה בכלי מנוקב ונפל אח"כ לכלי שאינו מנוקב וכל זמן שהוא תוך שיעור מליחה הוי ממש כאלו נמלח בתחילה בכלי שאינו מנוקב וכן נראה מתוך דברי האו"ה כלל ו' שכתב גבי בשר שנמלח ונפל לתוך הציר ואפילו אם ספק לנו אם שהה כבר שיעור מליחה כגון המולח בשר הרבה בגיגית ע"ג עצים ולאחר זמן מצא חתיכה חצי' תוך הציר מה שלמעלה מן הציר מותר ולא חיישינן שמא נפל שם תוך שיעור פליטתם דהוי ספקא דרבנן ולקולא דהתם גופא חומרא בעלמא היא עכ"ל הרי לך שלא התיר מה שחוץ לציר אלא כשהוא ספק אם נפל לתוך הציר תוך שיעור מליחה או לאחר שיעור מליחה אבל אי קים לן בודאי שקודם ששהה שיעור מליחה נפל לתוך הציר נאסר כל החתיכה ואפילו מה שחוץ לציר והרב רבי משה איסרלש ז"ל בתורת חטאת כלל ז' סעיף ב' כתב בשם או"ה ואפילו נפל מקצת החתיכה לציר קודם ששהתה שיעור מליחתה מותר מה שחוץ לציר ומשמע מדברי דאפי' אם ברי לנו שקודם ששהה שיעור מליחה נפל לתוך הציר אפילו הכי שרי מה שחוץ לציר ולא דק דלא שרי באו"ה מה שחוץ לציר אלא כשספק לנו אי קודם שיעור מליחה נפל לציר אי לאחר שיעור מליחה דמספקא אזלינן לקולא ותלינן לומר שאחר שיעור מליחה נפל כיון דאינו אלא ספק דרבנן אבל כשברי לנו דקודם ששהה שיעור מליחה נפל לציר אסורה כל החתיכה ואפי' מה שחוץ לציר ומיהו היינו דוקא כשנפלה לתוך הציר בכלי שאינו מנוקב בענין שאין מקום לציר לזוב ונשרה בתוך הציר אבל אם הוא בענין דיש מקום לציר לזוב שאינה נשרה בתוך הציר רק מעט מותרת כל החתיכה ואפי' מה שבתוך הציר דאמרינן איידי דיפלוט עוד דם