משאת בנימין עב

כן דרך חמות להשאיל לחתנה מקום בב"ה ויש מי שמגמגם בזה ואומר דלא פסק הרב מהר"ר איסרלן כן אלא באשה עם חתנה ולא באיש עם חתנו ודברי רוח הן דמ"ש זה מזה הלא במשנה ששנינו ולא האב בנכסי הבן כת' הרמב"ן והריב"ש דה"ה בנכסי הבת וכן הבת או הבן בנכסי האם וכו' אלא תני זכרים וה"ה לנקיבות ה"נ בנדון של מהר"ר איסרלן ז"ל דנקט חמות וה"ה חמיו ומה שאמר חמותו מעשה שהיה כך היה סוף דברינו בהא סליקנא ובהא נחיתנא שראובן זה טענתו טענה מעולה לענין חזקה של קנין במה שישב על המקום אף בלא מצעות שעלתה לו הישיבה במקום חזקה של קנין כמו נעל גדר ופרץ ואם היו לראובן עדים שחמיו אמר לו שהוא נותן לו המקום במתנה אזי הוה קונה את המקום בחזקה זו שישב עליו ואע"פ שלא עשה לו שום קנין סודר ואין כאן לא כסף ולא שטר מ"מ קנה המקום בחזקה זו שישב עליו כדין כל הקרקעות הנקנין בחזקה אבל מאחר שאין לראובן עדות בדבר אינו נאמן לומר שחמיו נתן לו במתנה ואע"פ שישב עליו יותר משני חזקה אינו מועיל לו כלום כאשר כתבנו למעלה שהחתן אינו מחזיק בנכסי חמיו מטעם שדרך חמות להשאיל מקום בב"ה לחתניהם מעכשיו יחזיר המקום ליורשי שמעון ואין לראובן שום דין ודברים על המקום: וראיתי להרב מהר"ר פלק כ"ץ שנשאל ג"כ על נדון זה והישב היפוך דברי והיוצא מכלל דבריו שראובן יש לו חזקה במקים זה של חמיו מאחר שישב עליו יותר משני חזקה ונאמן הוא לומר חמי נתן לי במתנה אך שלא קנה ראובן המקום ולא זכה בו מעולם כי המתנה אינה נקנית באמירה בעלמא רק באחד מדרכי ההקנאה בכסף בשטר ובחזקה או בחליפין וראובן זה הודה שמעולם לא היה לו שום ק"ס ולא היה לו לא כסף ולא שטר רק החזק' שישב עליה וחזק' זו אינה חזקה של קנין וסמך עצמו על דברי הרא"ש שפסק שאם ישב בבית בלא מצעות שלא קנה אלו הן דברי הרב מהר"ר פלק נר"ו עוד הרבה דבריו בארוכה אשר לא רציתי להעלותם על ספ' כי דקדוקי' דקים וקלושים הם ואין צורך להשיב עליהם ובאמת כי לולא שראיתי בעיני לא האמנתי לגברא רבא כמוהו שיאמר על ימין שמאל ועל שמאל ימין כאשר כתבתי למעלה שהישיבה במקומות ב"ה אף בלא מצעות הוא חזקה גמורה של קנין ולא דמי לישיבה בבתים והבאתי ראיה מפרק המוכר פירות מברייתא דשביל של כרמים ועוד הבאתי ראיה מברייתא דפ"ק דקידושין מחזקת עבד כנעני שהגביה לרבו גם במה שכתב הרב שחתן מחזיק בנכסי חמיו כאינש דעלמא גם זה אינו נכון הוא כלל כאשר כתבתי למעלה בשם הטור והב"י והרשב"א והרמב"ן שכלם כאחד עונים ואומרים שהחתן בנכסי חמיו ואח ואחות ושאר קרובין אין מחזיקין זה על זה הכל לפי ראות עיני ב"ד ובטחתי בחסידותיה וענוותנותיה של מהר"ף כ"ץ נר"ו כשיבאו דברי אלה לפניו ינענע לי ראשו ויודה ולא יבוש כההוא דרבה בר רב הונא גבי חצי שפחה וחצי בת חורין נאום הקטן בנימין אהרן ב"ר אברהם סלניק ז"ל: לב שאלה לזה אחד היו עליו נושים הרבה ורו נכסים מועטים ואין מגיעין לבדי כל החובות ובא ראיבן ותפס מנה מנכסי הלוה חמישים לצורך עצמו שהלוה היה חייב לו נ' זהובים וחמשים לצורך חבירו שהלוה ג"כ היה חייב לו מי אמרינן דלא קנה חבירו החמשים זוו שתפם ראובן דהא תופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים הוא או נימא הני מילי היכא שהתופס אין לו שום שייכות בתפיסה זו כגון שאין הלוה חייב להתופס כלום אבל היכא שהתופס יש לו כ"ג חוב על חבירו אמרינן מגו דתופס לצורך עצמו תופס נמי לצורך חבירו: תשובה בפ"ק דבב"מ פלוגתא דאמוראי המגביה מציא' לחבירו אי קני חבירו אי לאו ומשמע דפלוגתייהו בתופס לב"ח במקום שחב לאחרים כדמסיק התם בהדיא רב. נחמן ורב חסדא אמרי תרווייהו המגביה מציאה לחבירו לא קני חבירו מ"ט הוי תופס לב"ח במקום שחב לאחרים והתופס לב"ח במקום שחב לאחרים לא קני ופסקו רוב הפוסקים דהלכתא כמ"ד המגביה מציאה לחבירו קני חבירו ואעפ"י שחב לאחרים הוא מטעם מגו דאי בעי זכי לנפשיה זכי נמי לחבריה ושמעינן מזה דלא אמרינן התופס לב"ח במקום