משאת בנימין נט

להזיק את ראובן כבראשונה ולהעלותה בדמים יקרים מאד וראובן אמר אל השר הלא הבטחת אותי להניח בסך שקניתי בשנים שעברו והשיב השר לראובן לא ידעתי שיתנו כל כך כי הנכרי נתן לי שבעה מאות זהובים ועל מאה זהובים לא אחוש נגדך אבל יותר לא אעשה וראובן הרגיש שכוונת הנכרי שותפו לא היה רק להזיק אותו ולא לקנות האורנדא כ"כ ביוקר ואז אמר אל השר אדוני בודאי אין רצוני להזיק אותך כ"כ אם יתן לך הנכרי שבעה מאות אני מוחל לך ותניח לנכרי האורנדא ואז קרא השר לנכרי הזה בפני ראובן ובפני שאר היהודים ואמר השר לנכרי שרצונו להניח לו האורנדא בסך זה ולכתוב לו האורנדא ואז הנכרי לא רצה וחזר מדבריו. והשר התחיל לכעוס על הנכרי ועל כרחו של הנכרי כפה אותו וכתב האורנדא לראובן ולנכרי הנזכר ביחד בשותפות והבטיח את ר אובן להניח לו חצי האורנדא בסך ר"נ זהובים והנכרי הוכרח ליקח חצי האורנדא בסך ש"ן זהובים ואז כשראה הנכרי שלא נתקיימה מחשבתו התנפל לפני ראובן ויתחנן לו שיחזיק האורנדא לבדו ורצה ליתן לראובן מיד חמשים טאלר שיוצא אותו מהאורנדא וראובן נתרצה ליקח מהנכרי מאה זהובים ושאר היהודים שהיו באותו מעמד גם השר עצמו רצה לפשר אותן והתחילו לעשות פשרה ביניהם על שמונים זהובים וראובן בראותו כך רצה לדחוק הנכרי ולא גמר הפשרה כי סמך עצמו שבודאי לא יחזיק הנכרי באורנדא והיה דומה בעיניו כמאן דמנח בכיסיה ועמד הדבר כך כמו ז' ימים אח"כ קמו שמעון ולוי וקנו מן הנכרי חלקו והנה עכשיו ראובן טען ששמעון ולוי השותפין השיגו גבולו וכבר ידועה התקנה שבגליל הזה שכל יהודי המחזיק באורנדא אע"פ שכלה זמנו עם כל זה לא יכול שום בר ישראל לשכור אותה האורנד' עד שהניח אותה היהודי הראשון לפחות חצי שנה ומי שיעבור על התקנה זו יכריזו עליו חרם עד שיעמיד האורנדא ביד המחזיק וכל ההזיקות ישלם מכיסו מלבד שאר קנסות ועוד טען ראובן שכבר עשה להם התראה קודם שקנו האורנדא גם הראה להם כתב אזהרה מאב ב"ד שהזהיר לכל אדם שאל יעשו לו היזק ואל ישיגו גבולו באותו אורנדא אך אין לו עדות על זה כי הם דרים במקום שאין שם יהודים וע"כ הוא מבקש שיניחו לו האורנדא וגם ישלמו לו כל הזיקותיו ובפרט אלו חמשים טאלר שנתרצה הנכרי ליתן לו בפני כמה יהודים. ע"כ טענת ראובן: השיבו שמעון ולוי שהם אינן משיגין גבולו כלל בחלק שלו רק בחלק הנכרי ומה לראובן זכות בחלק הנכרי ואת"ל שהנכרי רצה ליתן חמשים טאלר לראובן סוף סוף כל זמן שלא גמר המקח עמו לא קנה כלום ושרי לכל אדם לקנות מן הנכרי וההתראה שהתרה בנו ראובן גם האזהרא מהאב"ד זה היה אחר הקנין שכבר היה לנו האורנדא והתקנה שבגליל הזה לא נעשה על ענין זה חדא שזה שר חדש הוא ועדיין לא החזקת אצל שר זה רק בחצי האורנדא ועוד הרי אבדת חזקת חצי האורנדא שכבר החזיק הנכרי כל השנה שעבר בחצי האורנדא השיב ראובן הלא ידוע לכל שאני אצל שר העיר כאחד ממשרתיו ומאוהביו ושאם יתנו לשר סך גדול לא יתן האורנדא לאיש אחר והא ראיה שלכל השרים כשהוא ממשכן העיר הוא מתנה עמהם שלא יתנו האורנדא לאיש אחר רק לי לבדי ואני אין לי מחיה אחרת מכמה שני ובשביל שסמכתי בדעתי שתהיה בידי האורנדא בפשיטות כל ימי חיי שר העיר ע"כ עקרתי דירתי ונתיישבתי באותה העיר ואע"פ שהנכרי שותפי היה נותן עיניו באותה אורנדא בשנה שעברה והייתי מוכרח לעשות עמו שותפות עם כל זה לא שקטתי רק בכל עוז ותוקף השתדלתי לדקות הנכרי מהאורנדא וכאשר חשבתי כן היה שמיד אחר כלות שנה זו הניח הנכרי מהאורנדא ואע"פ שחזר הנכרי וקנה חצי האורנדא גם בשנה זו זה היה בעצת יהודים שונאי שהסיתו אותו להכעיסני ולהתנקם ממני כמו שצעק הנכרי בפני כמה יהודים ובאמת שהנכרי לא היה לו אפשר לעמוד באותה האורנדא בסבת השתדלותי מהשר החדש והיה מוכרח להניח האורנדא לי ולפייס אותי בבקשות גדולות וליתן לי סך גדול חמשים טאלר ואני הייתי בבטחון גמור שיתן לי עוד יותר כי לא היה אפשר לו לעמוד באותה אורנד' ומיהודים לא חשבתי לשמו' כי סמכתי על דין תורתינו עם התקנה שלא ישיגו גבולי