משאת בנימין נד

שור שנגח משל לציד שהיה שולה דגים אשכח רברבי ושקיל אשכח זוטרי ושקיל ונוסף על זה שב"ד של מהר"ר געץ אינו בידי ואפשר שיש בו איזה דבר שיועיל להכשיר הגט על כן אם יראה בעיני מכ"ת מצד הדין או מצד הב"ד של מהר"ר געץ עשו כטוב בעיניכם כי עמכם הכרתי והפלתי ואני בער ולא אדע ועמכם החכמה כהימן ודרדע דברי הקטן בנימין אהרן ב"ר אברהם סלניק ז"ל אל החכם השלם מהר"ר דוד עלקוש הלוי נר"ו ר"מ ואב"ד דק"ק בזליאה כג מגדול עוז וגבורה מוציא מחשבה לאורה קולע אל השערה במלחמתה של תורה ר"מ ור"ג מחותני מהר"ר יהונתן דוד סגל נר"ו ע"ש כס ישיבתך העולה למעלה. לכבוד ולגדולה כתבי מעלת כבוד תורתך הגיעני ותוכן רצוף אהבה אך מעלת כ"ת לא צריך לא לגמרא ולא לסברא דידי ומצורף לזה הלא עמכם אריוותא רברביא שבגליל שלכם היושבים בשבת תחכמוני אשר בהבל פיהם כל עוף הפורח מיד נשרף אמנם אהבתך כאהבת דוד ויהונתן הליצני לגלות דעתי ואף כי קלושה היא על דבר הגט ממומר אחד שנתן לאשתו ע"י שליח ומתוך הדוחק שלא היה קלף בנמצא כתבו על פפי"ר ומיד כשמסר המומר הגט ליד השליח הלך המומר למדינת הים וטרם שבא הגט ליד האשה נתקרע הגט מן הצד בכל דהוא והגיע הקרע לתוך רגל התחתון של אות היו"ד בטופס הגט נראה לע"ד שאינו נפסל הגט בזה שהרי כתב הרמב"ם ז"ל בפרק ד' מהל' גירושין וז"ל גט שנמנא קרוע שתי וערב שהוא קרע של ב"ד הרי זה גט בטל ופסול כשאר השטרות אבל אם נקרע ואינו קרע של ב"ד כשר בד"א כשהיה הגט יוצא מתחת ידה בעידי חתימה ואין שם עידי מסירה אבל יש שם עדים שנמסר הגט בפניהם והיה כשר הרי זה כשר אע"פ שהיה תורף הגט על המחק או בין השיטין או שהיה קרוע שתי וערב כשנתן לה בפניהם עכ"ל שמעינן מדבריו היכא דאיכא עידי מסירה אפי' שתי וערב שהוא קרע ב"ד לא פסול והיכא דלאו קרע ב"ד אפי' בלא עידי מסירה נמי כשר ואע"ג דהר"ן בפרק המגרש וכן הרב המגיד כתבו שהרשב"א פליג על הרמב"ם בזה מ"מ נראה מדבריהם דלא פליג אלא בדנקרע קרע ב"ד אבל קרע כל דהו מודה דלאו כלום הוא דהא בהדיא קתני בתוספתא נקרע פסול נתקרע כשר ואמרינן בפ' גט פשוט היכי דמי נקרע ה"ד נתקרע אמר רב אידא נקרע קרע של ב"ד נתקרע קרע שאינו של ב"ד ואע"ג דאפשר לחלק ולומר שאני התם שהגט כבר בא ליד האשה ונתגרשה בו ולהכי בדעבד מכשירין וכן משמע מדברי הרמב"ם שהרי כתב בד"א כשהיה הגט יוצא מתחת ידה וכו' אבל בנדון דידן שעדיין לא בא ליד האשה לא מכשרינן ועוד דאפשר לומר מה מכשירין התם בקרע כל דהו היינו דוקא היכא שהקרע עובר בין הכתב באופן שלא יתחלקו שום אות לשנים משא"כ בנ"ד שנחלק רגל של יו"ד וכה"ג כתב הרא"ש ז"ל אהא דאמרינן בפרק הקומץ אמר רב זעירי אמר רב קרע הבא בתוך שני שיטין יתפור וכת' הרא"ש יראה הא דאמרי' בב' שיטין יתפור היינו כשהקרע עובר בין האותיות דאלו נתחלקה האות אין לו תיקון ע"כ וא"כ בנ"ד דאיכא תרתי חדא דעדיין לא נתן הגט ליד האשה ולכתחילה הוא ועוד שנחלק האות לשנים איכא למימר דאפי' הרמב"ם מודה דפסול הגט מ"מ נראה דליכא לחלק הכי דהא בתוספתא סתמא קתני נקרע פסול נתקרע כשר ומשמע דבין שכבר בא הגט ליד האשה ובין עדיין לא בא בכל ענין נקרע פסול ונתקרע כשר והאי דנקט הרמב"ם כשהיה הגט יוצא מתחת ידה היינו משום דניחא ליה לחלוקי כשהגט יוצא מתחת ידה בין מסרו הגט בעידי מסירה ובין מסרו לה בלא עידי מסירה וכל זמן שעדיין לא בא הגט ליד האשה לא שייך לומר נקרע פסול כיון דאכתי תקנתא איכא לההיא גיטא בעידי מסירה ולעולם אימא לך האי דקתני נקרע קרע שאינו של ב"ד כשר מיירי בכל ענין בין הגיע הגט ליד האשה בין עדיין לא הגיע דדוחק הוא לומר דכל הני אחריני שכתב הרמב"ם גבי נקרע כגון נמחק או נטשטש אם יכול לקרות כשר דמיירי נמי דוקא בכה"ג שכבר בא הגט ליד האשה שהרי למעלה מזה כתב הרמב"ם דדין נמחק בגט הוא כדין שאר שטרות ובשאר שטרות כתה