משאת בנימין מז

להזכיר ולפגום כבוד הבריות ורחמנא ליבא בעי מכל הדין מוכח שפיר דבנדון דידן אפילו הוה באתרא דמקדשי והמ"ס אין כאן בית מיחוש לא לפירש"י ולא לפר"ח וק"ו דאנן כולהו מסבלי והמ"ק דכבר הוכחנו דלא חיישינן אפי' בלא צירף שום צד אחר וראיתי להרב הגדול הגאון מהר"ר שכנא ז"ל שכתב בתשובה אחת והפליג מאד להחמיר בכה"ג ולא מלאני לבו להביא דבריו בתוך דברינו זה בהיות כי הרב הנזכר עם שהיה חכם גדול ומופלג מאוד סמך עצמו על גדולתו ורוחב לבבו ובחר לו לעצמו ביאור חדש בפירש הסוגיא במסכת קדושין ומתיך פירושו יצא לו הדין לחומרא ואנו אין לנו עסק בפירושים חדשים רק אנו סומכין עצמינו על פירש"י ובעל התוספות ושאר המחברים הראשונים אשר היו ומימיהם אנו שותים לא נסור ימין ושמאל מכל הדברים ופירושים אשר העמידו לפנינו וכל רבותי ושאר גדולי הדור היו כלם תלמידי הגאון הנזכר ואעפ"כ לא חשו לדבריו ופוק חזו מה עמא דבר לפנינו שהרי לא ראינו ולא שמענו בכל הארצות הללו בכמה שידוכין ששולחין סבלונות בעדים ולפעמים חוזרין השידוכין ואין פוצה פה ומצפצף להצריך גט ואין צ"ל בנ"ד דאיכא כמה צדדין לטיבותא דפשיט יותר מביעותא בכותחא דאין כאן בית מיחוש כלל משום שלוח הסבלונות ומה שאמר השליח בעת נתינת הטבעת לידה וז"ל אזו ווערט מען ריידין צוא דער חתונה הרי את מקודשת כבר בארנו למעלה שאין לחוש מזה משני טעמים חדא דעד אחד בקדושין לאו כלום הוא וק"ו הכ שהיא מכחשת אותו ואידך דהאי לישנא לא די שאין בו שום משמעות לשם קדושין דהשתא שהוא תששא דפירש"י אלא אדרבה האי לישנא מוכיח דגם חששא דר"ח אזלא לה כדפירשנו ושמא יאמר האומר דאע"ג דהוכחנו שפיר שאין כאן לא משום קלא ולא משום סבלונות ולא משום לישנא דקדושין היינו מכל אחד אם היה לבדו לא הוה חיישינן אבל השתא דמצרפי יחד שמא כולי האי לא יתכן להקל דאיכא תלתא לריעותא על זה אני אומר לו דלאו מילתא היא משום דאין סברא לאצטרופי חששא דרבנן ולהחמיר בהן משום צירוף היכא דליכא למיחש לכל חד באנפי נפשיה וראיה מתשובת הרא"ש כלל ל"ה סימן י"א על עובדא שהובאו סבלונות והוציאו קול ארוסה ופסק הרא"ש שם דלאו קלא הוא והתיר האשה בלא גט והשתא אעפ"י דלא הוי ממש באותו קול מ"מ היה להחמיר מטעם דאיכא תרתי לריעותא קלא וסבלונות אלא ודאי פשוט הוא דלא מצטרפי חששא דרבנן להחמיר ולשריותא הוא דמצרפינן להקל ואע"ג דכל חד באנפי נפשיה לית ביה כדי להתיר גם הרב מהרא"י ז"ל היה מצדד ומצרף להיתר ולא לאיסור והאי לישנא דקדושין שהזכיר השליח נמי ליכא לצרופי לסבלונות ולקלא להחמיר דאפילו אם היו דברי השליח אמת מ"מ כיון דלישנא גרוע הוא לא מצטרף ואדרבא איפכא מסתברא אפי' היכא דאיכא חששא דסבלונות כגין באתרא דמקדשין והמ"ס א"נ בקדושין גמורין כיון דאיכא בהדיא הנך לישני גרועי מבטלין הקדושין והכי אמרינן בפרק קמא איבעיא להו חרופתי מהו ומסיק במאי עסקינן אלימא כשאין מדבר עמה על עסקי גיטה וקדושיה מנא ידעה מאי קאמר לה אלא במדבר עמה על עסקי גיטה וקדושיה אע"ג דלא אמר לה נמי דתנן וכו' לעול במדבר עמה על עסקי גיטה וקדושיה ואי דיהיב לה ושתקה הכי נמי הב"ע דיהב לה ואמר לה בהני לישני גריעי וכו' הרי לך בהדיא דאפי' היכא דמדבר עמה על עיסקי גיטה וקדושיה ויהב לה דהוי קדושין גמורין אי הוה שתק ולא אמר מידי ואפי' הכי היכא דאמר בלשון גרוע מבטל הקדושין גמורין וק"ו בנ"ד דאפי' אי הוה שתק השליח ולא אמר מידי לא הוי משום קדושין כלל שלא נאמר שאותו לשון גרוע שאמר השליח יועיל לעשות קדוכשן: סוף דבר ע"פ הטעמי' והראיות הנזכרי' מותרת הבתולה רחל הנזכרת להנשא לכל בר ישראל אך בתנאי כפול שיסכימו גם כן עמי בשריותא גאוני עולם וזקני הוראה שבגליל הזה דברי הק' בנימין אהרן ב"ר אברהם סלניק ז"ל דברי האלוף המרומם אינם צריכין חיזוק כי כולם אהובים כולם ברורים כמסיני מסורים ובודאי לית דין צריך בשש וההיא איתתא שריא להינשא בלי גט וחלילה להחמיר לפוסלה מן הכהונה שלא כדין וכהלכה והמתירה ישא ברכה