משאת בנימין לב

ולענין בנים כתב בספר פדוא"ה בנים הן כסימנים ושנים ואני אומר שהרב הזה לא עיין היטב ולא מבעיא להרמב"ם דבהדיא כתב בפ"ב מהלכות אישות וכן כתב הסמ"ג בעשין הלכות מיאון דבנים הן כסימנים ממש ולא מהני אלא לאחר י"ב שנה ולדידהו פשיטא דאינן אלא כשערות וצריך עדות גם על השנים אלא אפילו לאידך רבוותא דמפרשי האי דבנים הרי הם כסימנים היינו שר"ל בנים קודם י"ב שנה הן כסימנים שלאחר י"ב שנה וקטנה שהולידה היא כגדולה היינו דוקא לרב ספרא בפרק קמא דיבמות אבל לרב זביד התם דאמר אין בנים בלא סמנים לדידיה לא מהני בנים בלא שערות ובלא שנים רק בעי בנים ושערות או בנים ושנים וקטנה שהולידה הוי ספק גדולה וכן כתבו התוספות והרא"ש דבהא פליגי רב ספרא ורב זביד דרב ספרא סבר דלכך לא מצינו חמות ממאנת משום דכיון שילדה אעפ"י שהיא עדיין קטנה היא גדולה ודאי דבנים לקטנה כסמנים לגדולה ורב זביד סבר דלכך חמות לא ממאנת משום דבנים לא שכיחי בלא סימנים ואפילו היא קטנה עדיין שמא הביאה סימנים ולא אמרי' שומא נינהו כיון דילדה וכמו שפירש"י הילכך האי חמות כיון דילדה חיישינן מכח ספק ולחומרא שמא גדולה היא ולכך אינה ממאנת וא"כ מאחר דפליגי רב ספרא ורב זביד אזלינן לחומרא לענין איסור ערוה וגבי מיאון חיישינן שמא הביאה שערות ואינה ממאנת וגבי חליצה חיישינן שמא עדיין לא הביאה ואינה חולצת ואע"ג דמתוך פירש"י משמע דאין הלכה כרב זביד שפיר' דסבירא לרב זביד תוך זמן כלאחר זמן וזהו שלא כהלכתא דהא אנן קיימא לן תוך הזמן כלפני הזמן. התוספות עיקר דשפיר מצי סביר רב זביד דתוך זמן כלפני הזמן גם הרב אלפסי והרא"ש הביאו דברי רב זביד ואי לאו דחוששין לדבריו לא היה להם להביא רק דברי רב ספרא וכן נראה מדברי הגהות מרדכי סוף פרק ב' דיבמות דכרב זביד סבירא ליה וז"ל אמר ר"י שאם יש עדות שהיו לה בנים אין צריך לשאול אחר סימנים אפילו היא ילדה דאין בנים בלא סימנים ואפילו לא הביאה אין לחוש דלאו איילונית היא עד כאן לשונו הרי שכתבו שאין צריך לשאול אחר סימנים מ"מ נראה דעת ומשמע דאחר השנים צריך לשאול ועוד מדיהיב טעמא משום דאין בנים בלא סימנים וזהו כרב זביד דאי כרב ספרא ה"ל למיהב טעמא משום דבנים כסימנים ועדיפי מסימנים ועוד שסיימו דבריהם אפילו לא הביאה אין לחוש דלאו איילונית היא וה"ל למימר אין לחוש דלאו קטנה ולאו איילונית היא אלא ודאי בגדולה בשנים היא דמכשרו ולא בקטנה ומה שכתבו ואפילו היא ילדה וכו' האי ילדה לאו קטנה היא דא"כ ה"ל למימר קטנה בהדיא כמו שפירש"י והרא"ש בדברי רב ספרא אלא ודאי לאו בקטנה מיירי אלא בילדה בקומה ובתואר פנים והכי קאמר אפילו היא ילדה בקומה ובתואר פנים והוה לן למיחש שמסתמא עדיין לא הביאה שערות. א"נ נקט ילדה לומר דבילדה הוא דאין צריך לשאול אחר הסימנים אבל צריך לשאול על השנים הא אי לאו ילדה היא כגון שגדלה בקומה אין צריך לשאול לא על השנים ולא על הסימנים כדבעינן למימר בסמוך דאשה שיש לה בנים והיא גדולה בקומה אין צריך לשאול לא על הסימנים ולא על השנים ומהשתא דברי הגהות מרדכי והרמב"ם והסמ"ג קיימו בשיטה אחת דכולהו ס"ל בנים לאחר י"ב שנים ויום אחד הן כסימנים לענין קידושין וחליצות ושאר עונשין והיא גדולה ודאי אבל לא קודם י"ב שנים ויום אחד דאז הוי ספק גדולה כרב זביד גם הרי"ף והרא"ש ק"ל כרב זביד כדפרישית והרב ב"י בש"ע בפירוש סדר חליצה הביא דברי הגהות מרדכי והרמב"ם ומשמע מתוך דבריו דתרווייהו ס"ל דקטנה שילדה גדולה היא כרב ספרא ואני אומר שהרב ב"י הציץ בין החרכים וכמו שכתבתי הוא עיקר ודברי הרמב"ם מבוארים בהדיא שלא כדברי הרב ב"י גם דברי הגהות מרדכי הבאתי לשונם למעלה וביאור דבריהם מוכיח כאשר בארתי למעלה: אמנם אם יש לה ב' שערות אעפ"י שעדיין היא קטנה זה נראה פשוט דגדולה ודאי היא דבנים ושערות אפילו רב זביד מודה. דאל"כ לרב זביד חמות אמאי לא ממאנת כיון דבבנים ושערות נמי לא הוי גדולה אלא ודאי בנים ושערות הוי גדולה ממש אע"ג שהיא קטנה וא"ל דלרב זביד בנים ושערות בקטנה הוי ספק גדולה