משאת בנימין ל

אותו יום כשיבא המולד באד"ו משום תועלת ערבה וירקא ומתיא ואעפ"י שאינו לפי החשבון משהיינו מוסיפין לפי החשבון באיזה יום שיהיה המולד ואפי' בלא תועלת: ויש לי להביא ראיה לדברי ולהוכיח יפה מן התלמוד דכה"ג אמרי' בפ' קמא דסנהדרין ת"ר אין מעברין את השנה אא"כ היו צריכין מפני הדרכים ומפני הגשרים ומפני תנורי פסחים ומפני גליות ישראל שנעקרו ממקומן ועדיין לא הגיעו: ותו אמרינן התם ת"ר על ג' דברים מעברין את השנים על האביב ועל פירות האילן ועל התקופה על שנים מהן מעברין ועל אחד מהן אין מעברין ע"כ: והנה הברייתות הללו אם כוונתם ע"ד שחשבו הטועים גבי אד"ו שבשביל אלו הדברים הנזכרים בברייתות מעברין השנים ואי לאו הכי אין מעברין א"כ מלבד הקושיא שהקשו גבי אד"ו שיש להקשותה נמי כאן תקשה עוד קושיא אחרת חזקה יותר מקושיא הנזכרת וזו היא שבזמן הזה לא מצינו ידינו ורגלינו בעיבור שאנו עושים שאין אחד מכל אלו הטעמים שייכים בזמן הזה לא דרכים ולא גשרים לא תנורי פסחים ולא גליות ישראל שנעקרו ולא אביב ולא פירות אילן אלא טעם התקופה לבדה ובשבילה לבדה פשיטא דאין מעברין כדתנן על שנים מהן מעברין ועל אחד מהן אין מעברין ואפילו אי הוו שייכי כל הטעמים גם בזמן הזה תקשי לך למה מעברין אנו דוקא בשנים הללו שהן גו"ח י"א י"ד י"ז י"ט הלא אי אפשר שלא יבאו הטעמים שבשבילן מעברין אלא בשנים הללו ולא בזולתן ובודאי בלי ספק שהרבה פעמים יקרה שצריך לעבור שנים אחרים בשביל הטעמים הנזכרים בברייתא ובשני גו"ח הרבה פעמים שלא יצטרך לעבר: אלא ע"כ אתה צריך לומר כוונת הברייתות כאן על הדרך שבארנו גבי אד"ו שבודאי בלאו הני טעמים הנזכרים בברייתות צריכין אנו לעבר כדאמרינן בפרק קמא דסנהדרין ובפרק קמא דראש השנ' ולמדו כן ממקרא שמור את חדש האביב וממקרא וחג האסיף שיהיה חג הפסח בזמן האביב וחג הסכות בזמן האסיף. ודבר זה ידוע מחשבון שנת החמה שצריך לכוון שיהא התחלת שנת החמה שהוא תקופת ניסן סמוך לחדש ניסן. וע"כ אנו מעברין בזמן הזה בשני גו"ח דוקא ולא בזולתן כי בשנים הללו דוקא יהא ע"פ החשבון שיתירה שנת החמה על הלבנה בערך חדש ימים אלא שבזמן שישראל היו שרוין על אדמתן עשו העיבור לא בעת הצורך ע"פ החשבון אלא בעת הצורך להם לטעמים הנזכרים בברייתות ויהיה פירוש הברייתות כך אין מעברין שלא בזמן הצורך על פי החשבון אלא מפני הדרכים והגשרים וכו' כי בשביל הני טעמי מעברין אף שלא בזמן הצורך לפי החשבון אבל בזמן דלא שייכי הני טעמא אין מעברין אלא בזמן הצורך על פי החשבון אבל מכל מקום בזמן הצורך על פי החשבון מעברין אף בזמן דלא שייכי הני טעמי ואף על גב דתני בברייתא דלעיל מעברין על האביב ועל פירות האילן ועל התקופ' על ב' מהן מעברין ועל אחד מהן אין מעברין וקחשיב תקופה שאין מעברין בשבילה לבדה אלא אם כן כשיצטרף עמה אביב או פירות אילן ופירוש תקופה היינו שנמשכ' תקופת טבת בניסן יותר מדאי למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה או שנמשכת תקופת תמוז בתשרי יותר מדאי למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה וזהו הטעם עצמו שבארנו למעלה שלמדו רז"ל ממקראות שמור את חדש האביב וגו' וחג האסיף וגומר ואמרינן דאין מעברין בשביל התקופה לבדה היינו בזמן שבית המקדש קיים דשייכי הני טעמי אחריני הנזכרים בבריית' לכך אין מעברין בשביל התקופה לבדה כי חז"ל תקנו לעבר השנים בזמן שמגיע להם איזה תועלת מפני הדרכים ומפני הגשרים וכו' ולא בזמן הצורך בשביל התקופה ע"פ החשבון אבל בזמן הזה דלא שייכי הני טעמי מעברין בשביל התקופה לבדה: וראיה דאמרינן בפרק קמא דר"ה שלח ליה רב הונא בר אבין לרבא כד חזית דמשכת תקופת טבת עד שיתסר בניסן עברא לההוא שתא מהא שמעינן דמעברין אפילו בשביל התקופה לבדה והיינו בזמן הזה. ואף על גב דבתוספות הקשו מברייתא דאין