משאת בנימין כח

אסור כדאמרינן בגמרא דוחין אין מדדין לא דהיינו שלא יאחז בכנפיה להוליכה דחיישינן שמא תגביה עצמה מן הארץ אבל דוחין אותה מאחוריה בידים והא דאסור למדד דוקא בתרנגולת אבל בשאר חיה ועוף מדדין אם צריכין לכך ולא חיישינן שמא תגביה את עצמה כדאמרינן התם וזהו שלא כדעת מורי מהרש"ל ז"ל שמשמע מדבריו בתשובה הנזכרת דאפילו טלטול גמור שרי בבית וכל זה שכתבנו היינו דוקא לדין צידה בשבת אבל ביו"ט משמע בפרק אין צדין במתניתין ובגמרא דאווזין ותרנגולין ויוני הרדיסאות מותרין לצודן בבית ובחצר ואפי' לכתחילה ואע"ג דלפי' התוספות אסור לצודן בחצר ואפי' בבית מקורה נמי אסור אם הוא גדול כ"כ שאומרין הבא מצודה ונצודנו. מ"מ פירש"י עיקר דהאי שיעורא דהבא מצודה ונצדנו לא קאי אביבר מקורה דביבר מקורה אין שיעור אפי' גדול הרבה מאוד ואפי' שאר עופות דלאו בני תרבות נמי מותרין בביבר מקורה חוץ מצפור דרור וכן כתב נמי הר"ן ז"ל וכן משמע מדברי הרי"ף והרמב"ם ז"ל שהשמיטו האי שנויא דהא בביבר מקורה והא בביבר שאינו מקורה גם השמיטו כל אוקימתות דרב אשי דביבר גדול וביבר קטן ולא כתבו אלא כל שמחוסר צידה כגון שאומר הבא מצודה ונצדנו היינו ממש כפירש"י והר"ן ז"ל דפרשי דהאי בביבר מקורה ושאינו מקורה ובביבר גדול וביבר קטן וכל אוקימתות דרב אשי כל הנך שיעורי כולן נכללין בשיעורא דר' יוסף דהבא מצודה ונצודנו דאידי ואידי חד שיעורא הוא ולא פליג רב יוסף אהנך שיעורי דביבר מקורה ושאינו מקורה וביבר גדול וקטן, וכל הנך שיעורי דרב אשי ולפיכך האי שינויא דביבר מקורה ושאינו מקורה נקטינן להלכה ועלה בידינו דביבר מקירה אין בו משום צידה כלל לא שנא אווזין ותרנגולין לא שנא שאר עופות לבד מצפור דרור ובביבר שאינו מקורה בהא מחלק תלמודא בין אווזין ותרנגולין ויוני הרדיסאות ושאר עופות דבשאר עופות אסור ובאווזין ותרנגולין מותר אפי' בביבר שאינו מקור' וכך היא מסקנת הרא"ש שכתב ואין העולם נזהרין מצידת אווזין ותרנגולין המהלכין בחצר וכן הוא מסקנת האחרונים ומשמע דאפילו אווזין ותרנגולין לא שרו אלא בחצר אבל חוץ לחצר נראה דאין להתיר מדנקט תלמודא ביבר שאינו מקורה וגם הרא"ש כתב דאין נזהרין מאווזין ותרנגולין המהלכין בחצר ומשמע דביבר וחצר אין חוץ לביבר וחוץ לחצר לא ולפי האמת אין סברא לחלק ולאו דוקא ביבר וחצר אלא ה"ה חוץ לחצר נמי שרי דהא ביבר שאינו מקורה וחצר מחוסרין צידה הן וצידה שלהן מדאורייתא כצידה שחוץ לחצר וחוץ לביבר והצד בהן בשבת חייב חטאת כדתנן במתניתין דפ' האורג רשב"ג אומר מחוסר צידה פטור ושאינו מחוסר צידה חייב ואפי' הכי אווזין ותרנגולין שרי בחצר א"כ מה לי בחצר מה לי חוץ לחצר מאחר ששניהם מחוסרין צידה וצידה שלהם דאורייתא ואעפ"י שפשוט הוא בעיני להלכה מ"מ למעשה יש לאסור לכתחילה מאחר שפשט לשון התלמוד והאשיר"י שנקטו ביבר וחצר אין להתיר לכתחילה רק בביבר וחצר ולא חוץ לביבר וחוץ לחצר וכבר כתבנו לעיל לענין שבת דלאו דוקא אווזין ותרנגולין דה"ה גם שאר עופות שאינן מורדין ובאין לכלובין לערב דשרי נמי כמו אווזין ותרנגולין והא דנקט תלמודא אווזין ותרנגולין משום דסתם אווזין ותרנגולים הגדילים בבית נוחין לתפוס ובאין לכלובין לערב וסתם שאר עופות מורדין ואינן נוחין לתפוס ואינן באין לכלובין לערב ואין הכי נמי כל עוף המורד ואפי' אווזין ותרנגולין הוו כשאר עופות וכל שאינו מורד ובא לכלובו לערב ואפי' שאר עופות כאווזין ותרנגולין דמי ובזה דין יו"ט ושבת שוה ולפיכך אווזין ותרנגולין שעדיין לא הורגלו בבית ואינן באין לכלובן לערב אסור לצודן אפי' ביו"ט אם הם בביבר שאינו מקורה ואפי' לדחותן כדי להכניסם לבית אסור דהא דתנן תרנגולת שברחה דוחין אותה להכניסה לבית אפי' בשבת היינו דוקא תרנגולת הגדילה בבית ובאה לכלובן לערב מעצמן דמדאורייתא אין בה משום צידה רק מדרבנן הוא דאסור ובמקום פסידא הוא לא גזר כמו שבארנו למעלה אבל אווזין ותרנגולין המורדין ולא הורגלו בבית ואינן באין לכלובן לערב מעצמן דצידה דידהו מדאורייתא כשהן בביבר שאינו מקורה אסורין אפילו ביו"ט דכל מידי דאסור משום צידה דאורייתא אין לחלק בין שבת ליו"ט דהכי מוכח בריש פרק אין צדין דקתני במתני' אבל צדין חיה ועוף מן הביברין ביו"ט ופריך