משאת בנימין כו

גם מורי הרב מהרש"ל ז"ל פסק כאותו הג"ה בתשובה סי' י' מ"מ לא התיר לצוד לכתחילה רק אווזין ותרנגולין שבבית ודוקא בבית אבל בחצר לא רצה להתיר כלל גם משמע מדברי מורי הרב ז"ל בתשובה הנזכרת דאווזין ותרנגולין שבבית מותר אפילו לתופשן בידים ולטלטלן וזה לא יתכן בעיני כדבעינן למימר לקמן: אמנם הרב ר' משה איסרלס ז"ל כתב בהג"ה דאסור לצוד חי' ועוף שברשותו בשבת ואפי' אינן מורדין אסור לכתחילה אבל אותן המורדין אם צדן חייב חטאת עכ"ל ודברי הרב רמ"א ז"ל נראין לי עיקר דכן נראה מתוך האשיר"י שכתב בפ' אין צדין דין אווזין ותרנגולין שבבית שאין בהן משום צידה ולא כתב דין זה במסכת שבת בפ' האורג ובפ' ח' שרצים לענין צידה דשבת אלמא ס"ל להרא"ש דוקא גבי יו"ט שרינן צידת אווזין ותרנגולין שבבית ולא בשבת ואע"ג דמורי הרב ז"ל כתב בתשובה הנזכרת דהרא"ש ז"ל לאו דוקא גבי י"ט מתיר לכתחילה דה"ה בשבת נמי ולא גבי שבת משום דאין דרך לצוד בשבת מ"מ נ"ל דשנויא דחיקא הוא והאמת כאשר כתבתי ועוד נראה שדברי הגהות מיימוני שסמכו עליה מורי הרב ז"ל והרב ב"י ז"ל אינן מחוורין ולא מבעיא במה שמפרש מתניתין בח' שרצים דפטור ומותר הוא דומיא דמתניתין דהמכבה את הנר דזה ודאי לא יתכן שהרי בהדיא כתבו התוספת בפ' האורג אמתניתין דח' שרצים פטור ואסור הוא וכן כתב בספר האגודה ובסמ"ג וגם כל הפוסקים שכתבו לסתמא חיה ועוף שברשותו הצדן פטור ולא אישתמיט חד מינייהו לומר דפטור ומותר הוא משמע דהאי פטור ואסור הוא דקי"ל כשמואל דאמר כל פטורי דשבת פטור ואסור הוא לבר מהני תלת הצד צבי והמפיס מורסה והצד נחש ומשמע דוקא בהנהו תלת פטור ומותר הוא אבל בשאר מקומות כל היכא דקתני פטור פטור ואסור הוא ולא מצינו בשום דוכתא היכא דקתני גבי שבת פטור שיהא פטור ומותר רק בהני תלת לבד הלכך ע"כ הא דקתני חיה ועוף שברשותו הצדן פטור פטור ואסור הוא. ואף ע"ג דבריש מסכת שבת במתניתין דיציאות ומה שכתב דין זה גבי יו"ט, שבת דקתני פטור ואמרינן בגמרא דהאי פטור ומותר הוא ובפ' במה מדליקין נמי גבי המכבה את הנר כו' אם בשביל החולה שישן פטור ואמרי' בגמרא דהאי פטור ומותר הוא לא קשיא מידי משום דמתניתין דריש מסכת שבת כבר תרצו בגמ' כי איצטריך ליה לשמואל לאשמועינן פטורי דקא עביד מעשה אבל פטורי דלא קעביד מעשה איכא טובא וההיא דהמכבה את הנר נמי כבר תרצו בתוספת בפ"ק דשבת דמיירי בחולה שיש בו סכנה ומלתא דפשיטא הוא דההיא פטור ומותר הוא דאין לך דבר שעומד בפני פקוח נפש: ולפיכך לא איצטריך ליה לשמואל לאשמועי' ותירוץ זה של תוספות הוא נכון מאוד ולא כמו שתירץ בהגהות מיימונית דאיידי דבעי למיתני כחס על הנר כחס על השמן חייב תנא נמי בשביל החולה שישן פטור וממנה מביא ראיה למתניתין דח' שרצים דפטור ומותר הוא ואיידי דבעי למתני החובל בהן חייב תנא נמי הצדן פטור דא"כ הוי ליה לשמואל לאשמועינן נמי ההיא מתני' דהמכבה וההיא מתניתין דח' שרצים דהא לאו מילתא דפשיטא הוא דאמרינן איידי אלא ודאי העיקר הוא כמו שתירץ התוספות דהמכבה את הנר מיירי בחולה שיש בו סכנה ומשום פיקוח נפש הוא ומשו"ה לא איצטרך ליה לשמואל לאשמועי' וההיא מתניתין דח' שרצים לא דמיא כלל לההיא דהמכבה דלא שייך התם משום פיקוח נפש וע"כ האי פטור פטור ואסור הוא הרי שהוכחנו יפה דמתניתין דח' שרצים פטור ואסור הוא דלא כהג"ה מיימונית וא"כ לא מבעיא שמה שכתב בהג"ה דהאי פטור דבמתניתין דח' שרצים פטור ומותר הוא דודאי לאו מילתא הוא אלא אפי' מה שכתב דמתני' דח' שרצים מתוקמא בהני דעבידי לרבויי והן בבית גדול שהיו צריכין מצודה ולהכי פטור אבל אסור הוא דמשמע הא לא עבידי לרבויי או עבידי לרבויי והן בבית שאין גדול כ"כ שצריכין מצודה מותר אפי' לכתחילה האי נמי לאו מלתא הוא דהא מתניתין סתמא קתני חיה ועוף שברשותו הצדן פטור משמע כל חיה ועוף שברשותו הצדן פטור בין עבידי לרבויי ובין לא עבידי לרבויי בכולהו קתני הצדן פטור אבל אסור ומנלן לחולקן מסברא דנפשיה ולהקל באיסור צידה דשבת דאורייתא גם כל הפוסקים לא