משאת בנימין רלז

עליהן הדירה בשביל זה אם בשביל שזמן מועט כמו שמנה ימים לא חשיב לגייסות ואם בשביל שמאחר שגם בני הבית אוכלין עמהם חשוב היכר והפסק וליכא כאן גייסות כלל אף לדברי הרשב"א ז"ל ועוד נראה דאפילו הרשב"א ז"ל לא החמיר באיסור דירת חלוץ וחלוצה אלא על פי שאלת השואל ששאל אי שרי לדור עמו בביתו ולאכול על שלחנו וגייסות גדול כזה הסברא נותנת לאיסור משום הרחק מן הכיעור ומן הדומה לו ואפילו אי לא נזכר ולא נכתב בתלמוד ראוי הוא להכתב ומה שאמרו בתלמוד איסור דירה ע"י קידושין גמורים דמשמע דגבי חלוץ דליכא קדושין לא אסרו היינו דוקא לענין שכונה ומבוי וחצר אבל בבית אחד ועל שלחן אחד אפשר שדבר פשוט הוא כ"כ אפילו גבי חלוץ וחלוצה ולפיכך לא היה צריך התלמוד לדבר מזה מפני פשיטות הדברים ודבר דמסתבר הוא גם החכם רבינו אליה הזכיר סברא זו ולכן יפה דן הרשב"א ז"ל לאסור בכה"ג ומדקדוק לשון הרשב"א נמי מוכח הכי שכתב ואע"ג דאיכא לחלק קצת בין ארוס ליבם כל דחזינן להו דגייסי כי הני אסור וביאור דבריו נראה שאע"פ שיש לחלק בין ארוס ליבם דעלמא ולא אסרינן ביבם כמו בארוס מכל מקום כל דחזינן להו דגייסי אהדדי כי הני בביתו ועל שלחנו גייסות כזה ודאי אסור לאחר החליצה סוף דבר נדון דידן לא דמי לנדון דרשב"א כלל וגם הרשב"א מודה בנדון דידן ואע"ג שהחכם רבי אליה בתשובה אחרת החמיר איסור דירה על החלוץ אף בחצר ובתשובת אחרת לא התיר אלא מפני דוחק הבתים גם החכם הזה לא כתב אלא על פי שאלת השואל שהיו שני האחים כל אחד מהם גייסי עם אשת אחיו ואוכלין על שלחן אחד אבל כגוונא דנדון דידן נראה דאין כאן גייסות כלל כאשר כתבתי לעיל כנלע"ד