משאת בנימין רלב

לא שמו ולא שם אביו רק שם עירו לבד שאמרו הנכרים שהיו מעיר פלוני' יכולין אנחנו להתיר את נשותיהם על ידי חיפוש שיחפשו בעיר הנ"ל שאם לא נאבדו ונתעלמו מן העין מעיר הנ"ל רק אלו שני אנשים ראובן ובנו שמעון נשותיהם מותרין והכי איתא בתוספתא אין מעידין עד שמכירין שמו ושם עירו אבל אמרו אחד יצא מעיר פלוני מפשפשין באותה עיר אם לא יצא אלא הוא תנשא אשתו ע"כ ובנ"ד נראה דאפי' חיפוש לא צריך דמאחר שהגידו הנכרים שהם היו נושאים ונותנים עם הדוכוס קרעצקי ואח"כ נשבו ונפדו ונהרגו לא חיישינן לאנשים אחרים שהיו ג"כ מעיר פלוני שנושאים ונותנים עם הדוכוס ונשבו ונפדו ונהרגו דכולי האי לא חיישינן ודמי האי מלתא להאי עובדא דאבא יודן דישראל ונכרי שהלכו בדרך ובא נכרי ואמר חבל על יהודי שהיה עמי בדרך שמת וקברתיו והשיאו את אשתו אלמא דלא חיישינן לאיש אחר שנתלוה גם כן בדרך עם אותו הנכרי ועל אותו איש אחר אמר שמת וקברתיו דאחזוקי איסורא לא מחזקינן. ואע"ג דהתם הנכרי לא נתן בו סימן אחר רק שהיה עמו בדרך וק"ו בנ"ד שהנכרי נתנו כמה סימנים כמבואר בעדותו שאין לנו להחזיק איסורא ולומר שמא אנשים אחרים היו ג"כ באותן סימני': ולא מבעיא לדברי הרא"ש דלא מצריך שיאמר הנכרי ישראל שיצא מעיר פלוני אלא ישראל שהיה עמי בדרך שמת סתם סגי כמו שכתב בתשובה כלל נ"א אלא אפילו להרמב"ם ז"ל שכתב בפ' י"ג מהלכות גירושין דבעי שיאמר הנכרי איש שיצא עמנו מכאן מת ומשמע דמכאן דוקא דבעינן נמי שם עירו בנ"ד כ"ע מודו דהא הנכרי העידו שהיו מלובלין וא"ת מאי שנא מהא דשלחו מתם ר' יצחק ריש גלותא בר אחתיה דרב ביבי בר אביי דאזיל מקורטבא לאספמיא דשכיב ואיפלגו בה אביי ורבא אי חיישי' לתרי ר"י ר"ג אי לא ואע"ג דבהאי עובדא איכא היכרא טובא דהוי קורין אותו ר"י ר"ג והיה בר אחתיה דרב ביבי בר אביי והוה אזיל מקורטבא לאספמיא ואיכא נמי שם עירו קורטבא לא דמי דשאני התם שהם לא העידו על זה ר"י ר"ג מאיזה מקום היה אלא שהעידו דאזיל מקורטבא ומשמע שהיה עובר דרך עיר קורטבא ואין אנו יודעין מאיזה מקום היה ואם הוא בעל האשה הזאת שאנו מכירין אותה אם לא גם לא ראינו אותו ר"י ר"ג בעל האשה הזאת שאנו מכירין שהוא היה עובר דרך עיר קורטבא דאילו ראינו אותו דרך עיר קורטבא והיינו מכירין אותו ודאי לא היינו מסופקי' בר"י ר"ג אחר דאחזוקי איסורא לא מחזקינן אבל מאחר שאין אנו יודעין מי הוא זה ר"י ר"ג דשכיב מאיזה מקום הוא ואם הוא בעל האשה הזאת ואם לאו אין לנו לומר מאומד הדעת שזהו ר"י ר"ג בעל האשה הזאת שאנו מכירין אלא חיישינן לר"י ר"ג אחר שבכל העולם שהיו בו ג"כ כל אלו הסימנים וההיא דאבא יודן אע"פ דהנכרי לא היה מעיד על שם עירו רק אמר שיצא מכאן עמי בדרך ומת התם מיירי שאנו יודעין וראינו אותו האיש שיצא ונתלוה עם הנכרי בדרך שהוא בעל האשה הזאת משא"כ בעובדא דר' יצחק ר"ג שלא היו מכירין אותו כלל ובנ"ד מאחר שהנכרי העידו שהיו מעיר פלונית ושהיו נושאים ונותנים עם הדוכוס קרע"צקי ונשבו ונפדו ונהרגו ואנן ידעינן שאותן האנשים ראובן ובנו היו מעיר פלונית והיו בהם הנ"ל כל הסימנים הללו שוב לא מספקינן באנשים אחרים דאחזוקי איסורא לא מחזקינן ומשיאין את נשותיהם בלי שום פקפוק ואע"ג דחזינן בה תיוהא קצת שהעידו הנכרי שהנהרגים שניהם היה להם משא ומתן עם הדוכוס קרעצ"קי ושניהם נשבו ונפדו וזה שקר גמור הוא כמבואר בכל עדות שבנ"ד שהבן לא היה לו מעולם שום עסק עם קרעצ"קי ולא נשבה ולא נפדה מעולם אלא שאחר כל המעשים הללו הלך לפדות את אביו ואחר הפדיון בחזרת נהרגו שניהם בדרך נראה דאין לנו לתלות עדות זה לעדות שקר אלא לטעות ולבדדמי כמלתא דלא רמיא עליה דאינשי שהנכרים לא דקדקו כל כך בדבר זה וחשבו מאחר ששניהם נהרגים חשבו ששניהם היו להם אותן סימנים או אפשר שהנכרים העידו האמת והעד כמר אברהם בר שבתי טעה בדבריהם דבכה"ג עבידי אינשי דטעו וכל מילי דעבידי דטעו תלינן בטעות ולא בשיקרא וכדאשכחן בפ' זה בורר דעד אחד אומר בדיוטא עליונה ועד אחד אומר בדיוטא התחתונה שאם המקומות הם קרובים שיוכל לראות מזה לזה עדותן קיימת שהאחד