משאת בנימין רכה

מחרתו ס"ס הגירושין לא היו גירושין לא קשיא מידי משום דאנן קיימא לן דכל מעשה שנעשה על תנאי יכול לבטל התנאי והוי כאלו לא התנה מעולם ונעשה המעשה בלי שום תנאי ודקדקו כן מדאמר אביי בפרק המדיר לא תימא דטעמא דרב משום דאחולי אחיל לתנאיה וכו' ומשמע דיכול למחול על התנאי וז"ל הרא"ש בתשובה בכלל ל"ה ואע"ג דעיקר מעשה עשה על תנאי ונכפל התנאי שאם לא יתקיים התנאי שיהא המעשה בטל אפילו הכי יכול לבטל התנאי וישאר המעשה במקומו משום דמתנאי בני גד ובני ראובן ילפינן שיש כח בתנאי לבטל המעשה וכו' ובסוף דבריו סיים וז"ל וכיון שכן הוא שהמעשה הוא בפני עצמו וראוי להתקיים בלי קיום התנאי אלא דילפינן מתנאי בני גד א"כ יכול הוא לבטל התנאי שהוא מעשה בפני עצמו ואין קיום המעשה דיבור בעלמא הוא ואתי דיבור דביטול התנאי ומבטל דיבור של התנאי ונשאר המעשה קיים ע"כ ובנ"ד נמי המעשה דבר בפני עצמו הוא וראוי להתקיים בלא תנאי והתנאי הוא דבר בפני עצמו ואינו אלא דיבור בעלמא ואתי דיבור דביטול התנאי ומבטל דבור של התנאי ושמא תאמר שזה שכתב רא"ש היינו לענין קידושין דוקא ולא לענין גיטין דבגיטין בעינן גירושין וכריתות בשעת נתינת הגט ואין כח בביטול התנאי לאחר גירושין כיון דבשעת גירושין לא בטל התנאי זה אינו דהא הרא"ש בעצמו כת' בכלל מ"ו סי' ד' דאדרבא בגיטין מועיל ביטול התנאי יותר מבקידושין וז"ל יש חילוק בין גיטין לקידושין דבקידושין אם התנאי לטובתו יכול לבטלו אבל אם התנאי הוא לטובת האשה כגון ע"מ שאתן לך ק' זוז אינו יכול לבטלו אבל הגט בין שהתנאי הוא לטובתו בין שהוא לטובת האשה יכול לבטלו והגט גט אע"פי שלא נתקיים התנאי והא דתנן בפרק מי שאחזו אמר רשב"ג מעשה בצידון באחד שאמר לאשתו הרי זה גיטך ע"מ שתתני לי איצטליתך ואבד איצטליתיה ואמרו חכמים תתן לו את דמיה ואמרינן בגמרא דרבנן פליגי ארשב"ג וסברי דוקא איצטליתה ולא דמים ואם אבד איצטליתה אינה מגורשת והלכה כרבנן ולא אמרינן דיכול לבטל התנאי ואפילו אם לא נתנה לא איצטליתה ולא הדמים כיון דטובתו הוא אפי' בקידושין יכול לבטל טובתו וכ"ש בגירושין ועוד אמרינן התם בעא מיניה רב אסי מר' יוחנן הרי זה גיטך ע"מ שתתני מאתיים זוז וחזר ואמר לה מחולין לך מהו א"ל אינה מגורשת ומסיק שם טעמא דלצעורה קא מכווין והא לא ציערה פירוש דכל גירושין הוא ריחוק דעתא ושנאה ומסתמ' לציעורה קמיכווין משא"כ בקידושין דקירוב הדעת ואהבה וכיון דמחל לה על התנאי חשיב כאלו נתקיים התנאי וקיבל הדמים אלמא דלגבי גירושין לא מהני המחילה והביטול תנאי לא קשיא מידי שכבר כתב הרא"ש ז"ל שם דרבנן לא אמרי איצטליתה דוקא ולא הדמים אלא כשהוא אינו רוצה לקבל הדמים אבל מדעתו שמקבל הדמים מודו רבנן דמגורשת ולא דמי למחול לך דאינה מגורשת ואע"פ שהוא מדעתו דהתם לא נתקיים התנאי לגמרי אבל גבי איצטליתה מה לי איצטליתה מה לי דמים כיון דקיבל מדעתו וגבי חזר ומחל לה כבר כתב הרב ב"י בסי' קמ"ג בטור א"ה בשם הרשב"א והרמב"ם ושאר מחברים דהיינו דוקא כשאומר לה מחול לך סתם ולא דיבר מידי מענין הגט דאפשר לומר שכוונתו איני חפץ לא במאתים זוז ולא בגט כיון דלצערה קא מכווין אבל אין הכי נמי אם אמר לה מחול לך והגט יהיה כשר ותהא מגורשת הרי מגורשת שיש כח בידו לבטל התנאי ולפיכך בנ"ד דליכא למימר לצעורה קמיכווין שהרי גם הוא נתקשר בקנס מאה טאלר ועוד שהאשה לא נתקשרה במידי רק אבי האשה נתקשר ועוד דהא לא מחיל לה לגמרי שהרי אבי האשה פייס אותו במקצת הסך והרי ציערה במקצת הסך ונתקיימה מחשבתו ואע"ג דלא נתקיימת מחשבתו לגמרי שהרי גבי איצטלית נמי אם קבל הדמים מדעתו הרי זה גט ואע"ג דלא נתקיים מחשבתו לגמרי דהתנאי היה באיצטלית ולא בדמים ועוד כיון שנשבע הבעל בשעה שפטרו זה את זה שלא יחזור ויבא לק"ק יאזלוויץ תוך ג' שנים גם הרבנים המסדרים הגט מעידין על זה חשוב כאלו אמר בהדיא שהגט גט כשר הוא ויכולה להנשא מיד אחר הגירושין שהרי מאחר שאין לו רשות לחזור לק"ק יאזלוויץ תוך שנה הרי נתקיים התנאי שהתנו שאם לא יבא תוך שנה שיהא גט גמור כלל העולה כל א' מהטעמי' לבדו שכתבתי מספיק