משאת בנימין רכב

דבנ"ד כיון שלא נגמרה העדות שהרי לא העידו איזה מבנותיו קידש רק שמשמעות לשון העדים הוא שהמתקדשת היא בתולה אבל לא פירשו איזה בתולה וצריכין להעיד שנית ולפרש איזה מהן קידש יכולין לחזור בהן כמו תוך כדי דיבור דקי"ל דיכול לחזור ה"ה כל זמן שלא נגמר העדות עדיין תוך כדי דיבור הוא וכן משמע בתשובת הרשב"א סימן אלף י"ב בראובן שמשכן הבית לשמעון וכתבו העדים בשטר שלא יהא רשות ללוה לסלקו ולא כתבו זמן וכו' נאמנים לומר כך וכך היה תנאי וכותבין שטר וכיון שכן הרי הם מבררין דברים ע"כ וכן משמע מדברי הר"ן בתשובה סימן מ' וז"ל אל תחשוב כשתפסו זה הלשון אם עד שלא נחקרה עדותן ומשנחקרה שבא בדקדוק גדול ותלמוד ממנו שאף בדיני ממנות דלא בעי דרישה וחקירה אחר שנתקבל עדותן שזה בודאי אינו שכיון שנגמר עדותו ואין אנו צריכין עוד לדבריו הרי הגיד ושוב אינו חוזר ומגיד ע"כ: משמע בהדיא אפי' בדיני ממונות שאין דרישה וחקירה כל זמן שלא נגמרה עדותן וצריכין אנו עוד לדברי העד יכול לחזור בו ולא הוי כחוזר ומגיד משום דכל זמן שלא נגמרה עדותו הוי תוך כדי דיבור וכן כתב הריב"ש בתשובה סי' רס"ו דכל שלא נגמר העדות יכול לחזור מעדותו ולא הוי חוזר ומגיד ואפי' המתין איזה ימים בין הגדה ראשונה להגדה שנייה חשוב הכל תוך כדי דיבור דיכול לחזור מעדותו וכן משמע בהדיא מתוך דברי הרמב"ם ז"ל בפרק ג' מהלכות עדות וכמו שנתבאר בטור ח"מ סי' כ"ט בב"י שביאר דברי הרמב"ם ז"ל וכן משמע נמי מתוך דברי נימוקי יוסף בפ' מי שמת גבי ההוא דהוה כתב בה כד קציר ורמי בערסא וכו' ולפיכך בנ"ד כל זמן שלא פירשו איזה מבנותיו קידש הוי תוך כדי דיבור ויכולין לחזור בהן וכיון שכבר חזרו בהן נתבטלו עדותן מכל הני טעמי שכתבתי נראה דנ"ד לא דמי לעובדא שכתב המרדכי בשם ר"י ואע"ג דקצת מהני טעמי שכתבתי אינן כדאי לפטור את הבתולה בלא גט שזה דקיימא לן בגמר דין בעינן ישיבה היינו דוקא לכתחילה אבל בדיעבד אפילו בעמידה נמי שפיר דמי וכן מה שלא העידו בפני הבתולה אע"ג דלאו עדות גמורה היא ואין דנין על פיו מ"מ קלא אית ליה ואנן לא מבטלינן קלא גם הטעם שעדיין לא נגמר עדותן ויכולין לחזור בהן בתוך כדי דיבור נהי דלאו עדות הוא ויכולין לחזור בהן מ"מ קלא אית ליה וההוא עובדא דמרדכי בשם ר"י נמי הכי הוה כיון שעדיין לא נחקר עדותן בב"ד מן הדין היו יכולין לחזור בהן ולהתיר האשה בלא גט ואפי"ה פסק ר"י שאין להתיר בלא גט משום לעז איברא דלא דמי לעז הזה ללעז דהתם שהרי כל מה שהעידו בנ"ד חוץ לב"ד הוי שהרי לא נקראים ב"ד אלא ג' מומחים כמו שכתבתי גם לא העידו ביום אלא בלילה ולילה לאו זמן ישיבת ב"ד הוא וכחוץ לב"ד דמי ולא מיקרי קלא אלא דמיתחזק בב"ד וכדאמר רב אשי כל קלא דלא איתחזק בב"ד לאו קלא הוא וכה"ג מבטלינן קלא לדברי הכל ועוד נראה דבנ"ד איכא אמתלא שהרי בשעה שיצא הקול בקידושין יצא הקול שבלילה נעשו הקידושין ושהעידו העדים בפני החכם יחידי והיינו אמתלא דתנן התם יצא שמה בעיר מקודשת הרי זו מקודשת מגורשת הרי זו מגורשת ובלבד שלא יהא שם אמתלא בשעה שיצא הקול שהאמתלא מחליש הקידושין והגירושין ולאו קלא הוא דמימר אמרי אינשי עיינו ביה רבנן בקידושין ובאמתלא דלאו קידושין הוי וכדאמרינן התם בגמרא עיינו ביה רבנן בקידושין ולא הוה ביה שוה פרוטה או קידושי קטן הוי וה"נ בנ"ד שיצא הקול שהעידו בלילה ובפני החכם יחידי ומיד באותו לילה חזרו העדים והודו ואמרו מבודים היינו היינו אמתלא דמימר אמרי אינשי עיינו ביה רבנן בעדותן דאין בהן ממש משא"כ בההוא עובדא דמרדכי בשם ר"י שהעדים העידו בפני ב"ד כראוי בלי שום אמתלא ומיד יצא קול הקידושין ואיתחזק בב"ד ואע"פ שאח"כ חזר העד ואמר שקר הגדתי לא אמתלא הוא לבטל את הקול מאחר שכבר הוחזק הקול בב"ד קודם האמתלא משום דאין כח באמתלא לבטל את הקול אלא כשהאמתלא והקול יוצאים בבת אחת שהאמתלא היה קודם שנתחזק הקול בב"ד וכה"ג כתב הריב"ש ז"ל בתשובה בסי' רס"ו דכה"ג הוי אמתלא חשובה ומבטלת קול הקידושין ושריא איתתא בלא גט וא"ת לרווחא דמלתא נחמיר להצריכה גט כבר כתבתי בתשובה אחת בשם המרדכי ושאר מחברים דלאו שפיר