משאת בנימין קצח

ובלי ספק שיפה כיון דעת הרמ"ה ז"ל והטור ז"ל לא הרגיש בזה שאלו הרגיש לא היה מפקפק על הרמ"ה ז"ל ובכן אורך יזהיר כשמש יהלום. מרואה כל נעלם עד תאות גבעות עולם כנפש אביך הזקן בנימין אהרן ב"ר אברהם סלניק ז"ל: צו לענין ברכה אחרונה שבברכת ההפטרה המתחלת על התורה ועל העבודה בסידורים שלנו אין כאן סמוך לחתימה מעין החתימה וטעות גמור הוא דתלמוד ערוך הוא בפרק ערבי פסחים ואמר רב יהודא אמר שמואל המבדיל צריך שיאמר מעין חתימה סמוך לחתימתו ובפומבדיתא אמרי מעין פתיחתן סמוך לחתימתן ומשמע דלאו דוקא הבדלה אלא ה"ה כל הברכות צריך שיאמר סמוך לחתימה למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה והא דפליגי בהבדל' משו' דרוב ברכו' פתיחתן וחתימתן שוה ומעין פתיחתן היינו מעין חתימתן וליכא נפקותא בפלוגתייהו מש"כ בהבדלה כדמסיק התם מאי ביניהו איכא ביניהו י"ט שחל להיות אחר השבת דפותח בהמבדיל בין קודש לחול ומסיים המבדיל בין קודש לקודש דלמר צריך שיאמר סמוך לחתימה בין קודש לחול ולמר צריך שיאמר בין קודש לקודש וכן משמע שם בפירש"י והוספות והרא"ש שכל הברכות צריך שיאמר סמוך לחתימתן מעין חתימה וכן כתב גמי הטור באו"ח סימן נ"ט בהדיא שצריך לומר סמוך לחתימתן מעין חתימה ועיין שם בב"י ולפיכך בברכות על התורה צריך שיאמר סמוך לחתימה ושבת קדשך באהבה וברצון הנחלתנו בא"י מקדש השבת וכן ביו"ט צריך שיאמר ומועדי קדשיך בשמחה ובששון הנחלתנו בא"י מקדש ישראל והזמנים וכן אנו נוהגין לומר ג"כ בקידוש היום דשבת ויו"ט ומ"ה כתוב במנהגים שבר"ה ויו"כ צריך לומר בברכת הפטרה סומך לחתימה ודברך אמת וקיים לעד ואם איתא דבשבת וי"ט לא אמרינן מעין חתימה סמוך לחתימה בר"ה וי"כ גמי לא לימא דרא עדיפא משבת וי"ט ומ"ש במנהגים שצריך לומר מעין חתימה בר"ה וי"כ ולא כתב בשבת ויו"ט משום דבימיו אפשר שהיה פשוט שהיו נוהגין לומר בשבת ויו"ט ושבת קדשך ומועדי קדשיך ולא בעי להשמיענו רק שלא נטעה לומר בר"ה וי"כ ומועדי קדשך כמו בשאר יו"ט לכך כתב שצריך לומר ודברך אמת וכו'. ועוד נראה דכשחל ר"ה וי"ה בשבת שצריך לומר קודם החתימה תרווייהו שבת קדשך באהבה וברצון הנחלתנו ודברך אמת וקים בא"י וכו' בין בברכת הפטרה בין בקידוש היום דמאחר שאנו חותמין בתרווייהו דהיינו מקדש השבת ויום הזכרון צ"ל נמי סמוך לחתימה בתרווייהו וכן אנו נוהגין בשבת ר"ח ושבת קדשך להם הודעת וחקי ראשי חדשים להם קבעת בא"י מקדש ישראל וראשי חדשים. דברי הקטן בנימין אהרן ב"ר אברהם סלניק ז"ל צז מטה עוז הפורח נטע נאמן הצומח דודאיו נותנים ריח מרקחת מעשה רוקח אורו יזריח עד בלי ירחי הלא הוא החכם הכולל אדיר וכביר נ"י ר"מ ואב"ד מהור"ר יוחנן לוי נר"ו וכל חברים המקשבי' לקור גדול ולא יסף שלום וישע רב כתיבת יד מכ"ת הטהורה ראיתי ודברי פי חכם חן ותוכן רצוף אהבה וידעתי שכל רו לא אניס לך עם כל זה ענוותך תרבני ומטיבותיה דמר אמינא דהאי עובדא שקנה נכרי יין שרף קודם הפסח מישראל ואמר לשלוחו נכרי חבירו שימשוך היין שרף לביתו של השליח קודם הפסח וכן עשה הנכרי השליח גם נתן השליח לישראל מכיסו שני אדומים על המקח ע"כ דבריך: הנה לא ידעתי למאי ניחוש ליה אי משום דהאי נכרי הלוקח עצמו לא לקח היין שרף רק נכרי אחר שלוחו של לוקח לקח היין שרף לביתו קודם הפסח ואפשר דנסתפק לך משום דקיימא לן אין שליחות לנכרי אי משום זה לאו מילתא היא דהא מוכח בפרק האיש מקדש ובפרק איזהו נשך דדוקא אינהו לדידן ואנן לדידהו הוא דלא מצי משום שליח הטעם דמה אתם בני ברית אף שלוחכם בני ברית וכדאמרינן התם משמע דנכרי שפיר מצי משוה שליח נכרי חבירו דהא תרווייהו לאו בני ברית הן והוי שלוחכם דומיא דאתם ואפי' נכרי לישראל אמר רב אשי התם דמצי לשוי שליח אלא דמסיק התם