משאת בנימין קצז

דמה ראיה היא זו שזה שמשמע מדברי הטור שאם לא נמצא השטר המשולש בין שטרותיו הקרועין שאז מועיל השטר לגבות בו והשובר הוא בטל דין זה הוא מבואר בתלמוד בפרק גט פשוט ובפ"ק דמציעא והטור בסוף סי' ס"ה מביאה והתם מה שמועיל השטר לגבי שובר לאו מטעם כח השטר המשולש דהשילוש לא מעלה ולא מוריד לגבי שובר והתם טעמא אחרינא איכא דמאחר שהשטר והשובר הוא ביד המלוה אמרינן ספרא הוא דמתרמי ליה וכתב אי נמי דלמא מתרמי ואתא בין השמשות וקא פרע לי ואי לא יהבנא ליה לא יהב לי זוזי כדאיתא התם הרי בהדיא דהתם כשהשובר ביד המלוה אף שהשטר אינו משולש שטרא מעליא הוא וגובה בו מטעם דמסיק התם משא"כ בנדון דהרמ"ה שהשטר הוא ביד המלוה והשובר הוא ביד הלוה דליכא למימר דלמא ספרא מתרמי וכו' שהרי השובר הוא ביד הלוה איך יתכן לומר שבשביל השילוש שבשטר יועיל לבטל כח השובר לפיכך הראייה שהביא הב"י לאו ראיה היא כלל ודברי הטור עולין יפה כהוגן ומ"מ אני אומר שגם הרמ"ה ז"ל צדקו דבריו ואין עליו תפיסה כלל שמה שכתב הרמ"ה שיד בעל השובר על התחתונה והשטר המשולש שטרא מעליא הוא לאו מטעם שהשילוש שבשטר מבטל כח השובר כמו שחשב הטור דזה ודאי אינו כמו שכתב הטור עליו דמה יועיל שילוש שטרות לענין שובר זה אלא טעמא אחרינא אית ליה להרמ"ה דמאחר שמצינן בברייתא שב' יוסף בן שמעון שמוציאין שט"ח על אחרים איך יעלה על הדעת לומר שהשובר סתם שאינו משולש שביד הלוה יבטל השטר המשולש שביד יוסף בן שמעון דא"כ אי אפשר לב' יוסף ב"ש לשום אחד מהן לעשות הלוואה לשום אדם בעולם שהיום ילך הלוה אצל יוסף ב"ש אחד וילוה ממנו ולמחר ילך אצל יוסף ב"ש שני ויפייס אותו שיתן שובר ונמצא זה מניח מעותיו על קרן הצבי ובשלמא כשאין השטר משולש אמרינן דאיהו דאפסיד אנפשיה דהוה ליה לשלש והמלוה הוא דפשע אבל כשהשטר הוא משולש ביד המלוה איך נאמר דהשובר סתם שביד הלוה מבטל כח השטר המשולש שביד המלוה דהא לוה הוא דפשע שכתב שובר סתם והמלוה לא פשע כלום דמאי הוה ליה למעבד יותר ולמה א"כ שנו בברייתא דמוציאין שטר על אחר וזה לא יבא ולא יהיה לעולם מאחר דאינו יכול לעמוד ולשמור מן הלוה הרמאי ואטו בשופטני עסקינן שילוה מעותיו על קרן הצבי שבשבילו שנו בברייתא שהן מוציאין על אחרים הלכך כדי להעמיד הברייתא על נכון שלא יהיו דברי חז"ל דברי רוח והבל מוכרחים אנו לומר שיש שפיר תקנה לכל אחד מב' יוסף ב"ש להלות לכל אדם למי שירצו דהיינו לשלש שטרו או סימן אחר ואז לא יועיל שום שובר סתם ללוה עד שיהא משולש בשובר כמו בשטר כך נראה לי לפרש טעמו של הרמ"ה גם דקדוק לשונו הכי משמע שכתב ובעל חוב הוא דאפסיד אנפשיה דאוזיף בשטר שאינו משולש סוף דבר דברי הרמ"ה הם נכונים מאד להלכה ולמעשה ויתד ולא תמוט הוא אחר שכתבתי זה בא לידי כתב אחד מבני האלוף מהר"ר אברהם יצ"ו שנתעורר ג"כ על ענין שאילתך זה והשיב בסגנון אחר והכל עולה לכוונה אחת אך אמנם דבר אחד מצאתי בדבריו טוב ויקר מאד בעיני וזה הוא שדברי הרמ"ה ז"ל בנויים על מתניתין דגט פשוט דתנן נמצא לאחד בין שטרותיו שטרו של יוסף ב"ש פרוע שטרות שניהם פרועים כיצד יעשו ישלשו וכו' ומוקי התם אביי דהאי נמצא לאחד בין שטרותיו מיירי בלוה שנמצא בידו שובר ששטרו של יוסף ב"ש שעליו פרוע ששטרו של שניהם בחזקת פרוע שהלוה יאמר לכל אחד מהן פרעתיך ואתה כתבת לי השובר ועלה קתני סיפא כיצד יעשו ישלשו ופשוט הוא דלפי אוקימתא דאביי זה שקתני כיצד יעשו ישלשו קאי אכולהו מתניתין אף על מה דקתני בסמוך לעיל מיניה נמצא לאחד בין שטרותיו וכו' ודוחק הוא לומר שקאי ארישא דמתניתין לחוד דאין מוציאין זה על זה וכו' דא"כ הוה ליה למיתנא הסיפא דכיצד יעשו קודם הך בבא דנמצא לאחד בין שטרותיו ומדתנא לה להאי סיפא דכיצד יעשו בתר הך בבא דנמצא לאחד בין שטרותיו משמע בהדיא דעלה קאי וא"כ לפי זה קתני מתניתין בהדיא שאם המלוה יוסף בן שמעון שטרו משולש שוב לא יועיל השובר שאינו משולש ויד בעל השובר על התחתונה כל זה מצאתי בכתב אא הנזכר ובלי